שמות רבה כא ה

ה. [ עריכה ]
הדא הוא דכתיב (שיר ב, יד) : "יונתי בחגוי הסלע" היה לומר יונה בחגוי הסלע ומהו שאמר יונתי אלא אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל יונתי ראה מה כתיב (הושע ז, יא): "ויהי אפרים כיונה פותה אין לב" אמר הקדוש ברוך הוא אצלי הם כיונה פותה כל מה שאני גוזר עליהם עושים ושומעים לי אבל אצל עובדי כוכבים קשים הם כחיות שנאמר (בראשית מט, ט) גור אריה יהודה (שם, כז) בנימין זאב יטרף (שם, יז) יהי דן נחש עלי דרך לפיכך הם קשים כנגד עובדי כוכבים למה שעובדי כוכבים אומרין להם מה אתם מבקשין מן השבת הזו שאתם שומרים מן המילה הזו שאתם מולים והם מבקשים לבטל להם את המצות והם נעשים כנגדם קשין כחיות אבל אצל הקדוש ברוך הוא כיונה תמה ושומעים לו כל מה שהוא גוזר עליהן שנאמר (שמות ד, לא) ויאמן העם וכן הוא אומר (שם כד, ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע לכך נאמר יונתי בחגוי הסלע אמר רבי אלעזר בן פדת כיון שיצאו ישראל ממצרים היו נושאין עיניהן והיו המצרים רודפים אחריהם שנאמר (שם יד, י) ופרעה הקריב (וגו') נוסעים אינו אומר אלא נוסע כיון שיצא פרעה והמצריים לרדוף אחריהם תלו עיניהם לשמים וראו שרן של מצרים פורח באויר כיון שראו אותו נתייראו הרבה שנאמר (שם) וייראו מאד ומהו והנה מצרים נוסע אחריהן שרן של מצרים היה שמו מצרים שאין הקדוש ברוך הוא מפיל אומה עד שהוא מפיל שרן תחלה וכן אתה מוצא בנבוכדנצר שהפיל הקדוש ברוך הוא לשרו תחלה שנאמר (דניאל ד, כח) עוד מלתא בפום מלכא קל מן שמיא נפל אמר רבי יהושע בן אבין שרו של נבוכדנצר קל שמו והפילו הקדוש ברוך הוא אף שרו של פרעה מצרים שמו והיה פורח לרדוף אחריהם כיון שהשקיע הקדוש ברוך הוא את המצרים בים לא שקע תחלה אלא שרן שנאמר (שמות שם, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים זה שרן של מצרים ואחר כך (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו וכן סוסיהם ורוכביהם רמה בים אינו אומר אלא (שמות טו, א) סוס ורוכבו זה השר שלהן הוי והנה מצרים נוסע אחריהם ומהו ופרעה הקריב אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו אמר רבי ברכיה יפה היתה הקרבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפלות למה שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו שנאמר (שמות יד, י) ויצעקו בני ישראל אל ה' אמרו ישראל למשה מה עשית לנו עכשיו הם באים ועושים לנו כל מה שעשינו עמהם שהרגנו בכוריהם ונטלנו ממונם וברחנו לא אתה אמרת לנו (שם ג, כב) ושאלה אשה משכנתה באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות והיה הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר שנאמר (שם יד, ג) סגר עליהם המדבר אמר רבי ירמיה בן אלעזר אין סגר אלא חיות שנאמר (דניאל ו, כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא כיון שראו ישראל שהיו מוקפין משלוש רוחות הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקדוש ברוך הוא שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' ולמה עשה הקדוש ברוך הוא להם כך אלא שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן אמר רבי יהושע בן לוי למה הדבר דומה למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים שמע המלך והצילה לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה מה עשה המלך גירה בה הלסטים כדי שתצעוק וישמע המלך כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך אמר לה המלך לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות ב, כג) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו מיד (שם, כה) וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין מה עשה גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר ופרעה הקריב מיד ויצעקו בני ישראל אל ה' באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם שנאמר יונתי בחגוי הסלע השמיעני קול אינו אומר אלא (שיר ב, יד) השמיעני את קולך אותו הקול שכבר שמעתי במצרים לכך כתיב השמיעני את קולך כיון שהתפללו אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה עומד ומתפלל כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך שנאמר מה תצעק אלי: