שמות רבה ט יא
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם" מלמד שהיו סבורין שהיו מעשה כשפים "בְּלָטֵיהֶם" אמר רבי איבו בר נגרי אמר רבי חייא בר אבא בלטיהם אלו מעשה שדים (שמות ז יא) בלהטיהם אלו מעשה כשפים וכן הוא אומר (בראשית ג כד) את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים לפי שמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה נעשים. "וַיִּפֶן פַּרְעֹה {וְגוֹ' וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת}." לא חשש ולא הרגיש במכת האלהים. "וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבוֹת הַיְאוֹר" רבי יהודה אומר שביאור לקו ורבי נחמיה אמר מלמעלה ומלמטה לקה וכל מצרים לקו מימיה בדם אמר לו רבי יהודה ומה אני מקיים ויחפרו כל מצרים סביבות היאר אמר לו לפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואין משה ואהרן נעשין דם והיו חופרין להוציא מים לשתות ממה שאין עיניהן רואין אמר רבי ברכיה מאי דכתיב (שמות ז כ) ויהפכו כל המים אשר ביאור וגו' משל לעבד שהיה לוקה לפני רבו מה שהיה לוקה על מעיו היה הופך על עצמו ולוקה על גופו כך היה היאור מהפך עצמו כדי שלא תשלוט בו המכה ולא היה מועיל שכולו נהפך לדם אמר רבי יוסי בר אבין כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט (שם, יט) ועל מימי מצרים הרי זה כלל (שם) על נהרותם ועל יאוריהם ועל אגמיהם פרט ( שם) ועל כל מקוה מימיהם הרי כלל אחר מה אתה מרבה כל הדומין להן מהו (שם) ובעצים ובאבנים רבותינו זכרונם לברכה אומרים אף עבודת כוכבים שלהם לקה בדם שנאמר (ירמי' ב כז) אומרים לעץ אבי אתה. דבר אחר "וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים" שהיו המים ששותין עם יהודי בכלי אחד או בכלי עץ או בכלי אבן נהפכין בפיו לדם ויש אומרים אף בימסאות ובתי כסאות שלהם לקו בדם וכשהיה אחד מהם הולך ויושב על גבי המטה או על גבי האבן או על גבי סלע היו מפסידין את בגדיהם בדם וכן הוא אומר (שמות שם כא) ויהי הדם בכל ארץ מצרים: