שמות רבה ט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · ט · ט · >>

ט.    [ עריכה ]

"וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים וְגוֹ' כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע {כִּי אֲנִי ה'}." הדא הוא דכתיב (איוב לו כב) הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה בנוהג שבעולם בשר ודם שהוא מבקש להביא רעה על שונאו פתאום מביא עליו עד שלא ירגיש בו והקדוש ברוך הוא הוא מתרה לפרעה על כל מכה ומכה כדי שישוב בו הדא הוא דכתיב בזאת תדע כי אני ה' (שמות ז כז) הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים (שם ט, יט) שלח העז. "עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם" למה לקו המים תחלה בדם מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור אמר הקדוש ברוך הוא אכה אלוה תחלה ואחר כך עמו משל להדיוט אומר מחי אלהייא ויבעתון כומריא וכן הוא אומר (ישעי' כד, כא) יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך וגו' והדגה אשר ביאור תמות: