שמות רבה ג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · ג · טז · >>

טז.    [ עריכה ]

"ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" אמר רבי חייא הגדול אמר לפניו רבונו של עולם בי אתה רוצה לגאול בניו של אברהם שעשה אותך אדון על כל בריותיך שלח נא ביד תשלח אמר לפניו איזה חביב לאדם בן אחיו או בן בנו הוי אומר בן בנו כשבקשת להציל את לוט בן אחי אברהם ביד המלאכים שלחת להצילו בניו של אברהם שהם ששים רבוא בידי אתה משלח להצילם שלח ביד המלאכים שאתה רגיל לשלח. דבר אחר הגר המצרית חמשה מלאכים שלחת אצלה לששים רבוא בניה של שרה בידי אתה משלח להצילן ורבנן אמרי סבור אתה שהיה מעכב משה לילך אינו כן אלא כמכבד לאהרן שהיה משה אומר עד שלא עמדתי היה אהרן אחי מתנבא להם במצרים שמונים שנה הוא שכתב (יחזקאל כ ה) ואודע להם בארץ מצרים ומנין שאהרן היה מתנבא שכן הוא אומר (ש"א ב, כז-כח) ויבא איש האלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן אמר משה עכשיו אכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר בשביל כך לא היה מבקש לילך מיד ויחר אף ה' במשה: