קטגוריה:שמות כא טז

מלבי"ם - התורה והמצוה

סב. וגונב איש ומכרו , זה נאמר גם בפרשת תצא, ושם הוסיף דברים שלא ידענו מפה. כמה שאמר כי ימצא איש גונב נפש מאחיו מבני ישראל , לאפוקי פן הכנענים ולאפוקי מוכר בנו. והתעמר בו שצריך שישתמש, ועוד כמה דרשות כמה שאמר בסנהדרין (דף פ"ה פ"ו).

אבל למה הוכפל פה. בארו חז"ל שהוסיף גם פה דברים שלא נלמד משם. ששם אמר, וכי ימצא איש גונב , ומציאה הוא בעדים כמו שיבואר בסי ס"ג, וצריך עדים על הגנבה. ופה אמר, ומכרו ונמצא בידו שצריך עדים על המכירה. פה אמר וגונב איש מלמד שמה שאמר שם, גונב איש , אינו ממעט אשה רק ממעט אם הגנב קטן. ומה שאמר וגונב איש אינו ממעט אם גנב אשה וקטן, דשם אמר גונב נפש, רק מיעט גנב בן שמונה. וכבר בארתי דרך דרשות אלה למעלה ( משפטים נד ) שבאו דרשות כאלה ממש על מכה איש עי"ש , והגהתי כאן על פי הנוסח משם.

סג. ומכרו ונמצא בידו גם למד במה שכפל הדבר פה שצריך שימכור את כולו. כי בלשון ומכרו כשבא בהרחבה, יכלול גם אם מכר חציו. שגם עבד או שפחה שחצים בן חורין, יקרא בשם עבד או שפחה. ושפחה חרופה שנאמר בתורה, היא חציה בת חורין. וכן במה שאמר וטבחו או מכרו, מצריך במכילתא היקש מכירה לטביחה, שפירושו שמכר כולו.

אכן ממה שכפל ומכרו פה ובפ' תצא ידעינן שהכנוי ומכרו בא בדיוק שמכר כולו, כפי שכללתי בפעל הנכפל באיילת השחר [ כלל קנה ]. ולשון מציאה בא לרוב בשמוצא דבר המבוקש או הנאבד או דבר שלא עלה על לבו למצאו איונו מציין המציאה בעדים.

ומה שאמר פה ובספרי תצא ( כי תצא רמא ), על כי ימצא איש שוכב עם אשה שאין מציאה אלא בעדים, היינו בדיני נפשות ומלקות וממון דוקא. שאחר שבדיני נפשות ומלקות וממון צריך עדים, אם אין עדים דינו נאלו לא נמצא. וכן מפורש בספרי שופטים ( שופטים קמח ) על מה שנאמר כי ימצא בקרבך, בעדים שנאמר על פי שנים עדים בנין אב שכל מקום שנאמר ימצא בשנים עדים וכו'.

סד. נמצא בידו מלת יד הושאל מן יד האדם אל ביתו ורשותו כמו ויצברו בר תחת יד פרעה . אכן, אין לדייק מזה שנמצא בידו ממש רק פירושו ברשותו. וכן בכל מקום שאין דרך לאחוז דבר זה בידו.

ומה שאמרו שאין ראיה לדבר שיש לומר שרק במה שאמר ויקח את כל ארצו מידו , שאי אפשר לפרש בידו ממש. אבל בכאן יצוייר שאוחז את העבד בידו. ולכן במה שאמר אם המצא תמצא בידו הגננה , למד בב"ק שבידו ברשותו מכפל המצא תמצא. אבל פה, שמכרו לא יצדק שאוחזו בידו, רק פירושו ברשותו. ומזה למדו, שאם לא בא לרשות הננב פטור, ואם מכרו ועדין הוא ברשות הגנב חייב, כמו שדייק הכסף משנה (פ"ט מהלכות גנבה ה"ג ). ועל זה אמר ומכרו ונמצא בידו, אף שעדין נמצא ביד הגנב. רצונו לומר ברשותו אחר המכירה.

וזה הדכר הרביעי שמלמד פה נוסף על מה שאמר בפ ' תצא, ומה שאמר מות יומת בחנק כל המאמר נזכר ונתפרש למעלה ( משפטים סא ).

סה. מות יומת. והאוהרה נאמר בעשרת הדברות ששם מדבר מגונב נפשות, ונלמד מענינו שלא תרצח ולא תנאף חייב מיתת בית דין. ולא תגנובו דפ ' קדושים מדבר בגנבת ממון. ונלמד ג"כ מענינו שלא תכחשו ולא תשקרו, שדבר בעניני ממון וכמו שאמר במכלתא פה ובפ ' יתרו ( יתרו ח ) ומובא בסנהדרין (דף פ"ו).