קטגוריה:שמות ב יב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול
המהדורה המנוקדת: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִתְפְּנִי לְכָא וּלְכָא וַחֲזָא אֲרֵי לֵית אֲנָשׁ וּמְחָא יָת מִצְרָאָה וְטַמְרֵיהּ בְּחָלָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִיסְתַּכֵּל משֶׁה בְחָכְמַת דַעְתֵּיהּ וְאִתְבּוֹנָן בְּכָל דַר וְדַר וְהָא לָא קָאִים מִן הַהוּא מִצְרָאֵי גְבַר גִיוֹר וְלָא דְעָבִיד תְּתוּבָא מִן בְּנֵי בְּנוֹי עַד עַלְמָא וּמְחָא יַת מִצְרָאֵי וְטַמְרֵיהּ בְּחָלָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאִסְתַּכֵּל משֶׁה בְּרוּחַ קוּדְשָׁא בִּתְרֵין עוּלֵימַיָא וְהָא לֵית גִיוֹרָא עָתִיד לְמֵיקוּם מֵהַהוּא מִצְרַיָא וּקְטַל יַת מִצְרַיָא וּטְמָן יָתֵיהּ בְּחָלָא: |
רש"י
"וירא כי אין איש" - שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר
מפרשי רש"י
[יח] ולפי פשוטו כמשמעו. אורחא דמילתא נקט, שדרך לפנות כה וכה לראות כי אין איש (כ"ה ברא"ם):
[יט] כי אין איש לצאת ממנו שיתגייר. אף על גב שיצא ממנו המקלל והוא עברי, אין זה קשיא, שפירוש הענין שלא יתגייר אחד מהם אחר הכאה זאת, שמאותו המקלל כבר נתעברה שלומית. ועוד, שפירוש שאין יוצא ממנו איש - שראוי לצאת על פי הדין, כי זה שהיה ממזר אין זכות לו בו, כיון שבאיסור נולד הימנו. ועוד דלא היה מקפיד משה רק אם היה זרעו מתגייר מורה על שיש בו דבר טוב, אבל בן הישראלית לא היה מ [ת] גייר רק שנולד מן הישראלית, והוא בעצמו רשע גמור כאשר ידוע, ואיך נאמר שיהיה מגין עליו איש כזה, ופשוט הוא. והקשה הרא"ם דמשמע אם יהיה איש טוב יוצא ממנו שיתגייר - לא המיתו, ולמה, אחר שהיה המצרי חייב מיתה, שאם לא היה חייב מיתה לא המיתו, ואם כן לא יציל אותו מה שעתיד לצאת ממנו בן טוב, דאם לא כן לא היה נהרג אחד בבית דין, ותירץ מפני שלא ידע זה משה בעדים שבא על אשתו, אלא שידע זה ברוח הקודש, וכיון שברוח הקודש ידע לא היה רשאי להמיתו אם היה יודע שיצא אחד טוב ממנו, דבשאר חייבי מיתות כיון שהוא חייב מיתה בעדים - אין אנו רואים את הנולדות, אבל זה שלא נתחייב בעדים, אם היה רואה שהיה יוצא ממנו בן אחד טוב - לא היה הורגו, כי הנבואה שהיתה על משה שחייב מיתה - אותה הנבואה גם כן הצילו אם היה זרע הגון טוב יוצא ממנו לעתיד, כך תירץ, אף על גב שלא פירש זה הטעם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ – עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְגַּיֵּר (תרגום יונתן).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וירא כי אין איש אין איש עתיד לעמוד ממנו שיתגייר.
ויך את המצרי. ראוי היה משה מששת ימי בראשית לעשות המעשה הזה להרוג את המצרי כי כחו של מצרי הוא כחו של קין שהוא מצד הטומאה ומזה אמרו רז"ל שחיטת נכרי נבלה ומטמאה במשא כי הטומאה מצד כחו והבן זה.
ודע כי ההכאה הזאת בלשון היתה כי המית אותו ברוח שפתיו, וכן דרשו רז"ל שהרגו בשם המפורש והראיה ממה שכתוב הלהרגני אתה אומר באמירה בלבד ושם המפורש של מ"ב אותיות היה, ויש בכתוב התעוררות על זה, וכן אמר דוד ע"ה (תהלים מד) בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו ואמר זה על מ"ב אותיות ועל זה נאמר (תהלים קמח) כי נשגב שמו לבדו, וזהו כי הוא אמר ויהי וזהו (איוב כו) תולה ארץ על בלימה והבן זה, ובכח השם הזה אמר משה עלה שור עלה שור, וכן מצינו באלישע הנביא באותם נערים שהתקלסו בו והיו אומרים לו (מלכים ב ב) עלה קרח עלה קרח הזכיר בו הכתוב ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה' והוא שם בן מ"ב אותיות ולכך נהרגו מ"ב ילדים הוא שכתוב (שם) ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם מ"ב ילדים, ובא לשון ויך את המצרי כלשון (מלכים ב יט) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור, שאין הכונה הכאת יד כי אם הכאת כח.
ויטמנהו בחול. אמר לישראל אתם משולים כחול שנאמר (הושע א) והיה מספר בני ישראל כחול הים, החול הזה אדם נוטלו מכאן ונותנו בכאן אין הקול יוצא כך לא ישמע הדבר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
לראות אם יש איש, כי עשה במתון ובעצת שכלו, וידע שיש סכנה בדבר אם יודע לאיש, ואז הכהו להציל נפש אחיו, ודעת חז"ל בסנהדרין שהיה המצרי חייב מיתה דמצרי שהכה לישראל חייב, והרמב"ם בהלכות מלכים דעתו שא"ח רק בידי שמים, ועז"א במדרש דנמלך בפמליא של מעלה וירא כי אין איש אבל מלאכים ראה ונמלך עמהם, ובדרך הרמז שראה א"ע כי אינו איש רק מצורף אל המלאכים והכהו בכח הרוחני שבו ועז"א חז"ל שהכהו בשם המפורש:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות ב יב.
וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה
משה ידע שהוא פועל בניגוד לחוק
- משה הסתכל סביב לראות שאין אדם שיראה אותו.
- לאחר המעשה משה הסתיר את מעשיו.
משה ידע שמעשיהו היה בניגוד לחוק המצרי, ואולי גם ללא הצדקה. ואכן המשך הסיפור הוא שאחד משני העברים הנצים שואל אותו "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ, הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי" (שמות ב יד).
האם משה היה חייב להציל את העברי?
נאמר "וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי" (שמות ב יא), ולא נאמר "מכה למוות". לא היה כאן הצלה מרצח או הריגה, אלא מאבק בין אנשים מעמים עוינים. גם לא בטוח שמשה רצה להרוג את המצרי במכתו, אולם לאחר המעשה למשה לא היתה ברירה כי המצרי ראה אותו. משה היה בטוח שהעברי ישמור את סודו של הנסיך המצרי, אולם העברי הדליף (אולי בשמחה) את מה שקרה לו.
וַיַּךְ
משה הכה את המצרי המכה - מידה כנגד מידה, אולם המצרי לא הרג את העברי. המצב הסתבך כי משה ידע שהוא חוטא וידע שהוא חייב להסתיר את מעשיו, כפי שרואים שהוא "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ".
הִכָּה - הָלַם, הִלְקָה, דָּפַק, דָּפַק מַכּוֹת, דָּשׁ, הִכְנִיס מַכּוֹת, הִרְבִיץ, חָבַט, טָח (מילוג). המילים: הרג, רצח, המית אינן כלולות ברשימה, למרות שאפשרי שאדם ימות ממכות חזקות. בפסוק: "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" (שמות כא טו), אין צורך שההורים ימותו מהמכות.
אנו מניחים שהמצרי היה מת בזמן הטמנו בחול, אולם הכתוב, בכבוד למשה, נמנע להאשים את משה שהרג את המצרי במכות, ואנו נשארים אם האפשרות שהמצרי מת בחול, לאחר שמשה הכהו בחוזקה.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות ב יב"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.