שלא יעלו בחומה
מתוך ויקיטקסט
בירורים בעניין "שלא יעלו בחומה" - מאת הרב שלמה אבינר.
נכתב בשנת ה'תשל"ט, והתפרסם גם בספר "הלכות משיח לרמב"ם" ה'תשס"ג.
בתחילת הספר כתוב: "כל הזכויות שמורות. מותר להעתיק ולפרסם חלקים מהספר שלא למטרות מסחריות" - ראה דיון בנושא, והתכתבות עם הרב אבינר בדף השיחה של עמוד זה.
מכתב ברכה מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק
בגמרא כתובות, לרבי זירא ישנן שלוש שבועות, [או שש שבועות], וביניהן (כתובות קיא א): "שלא יעלו ישראל בחומה" [נוסח אחר - כחומה].
על פי זה, כתב הגאון רבי יצחק ליאון (מגילת אסתר על ספר המצוות רמב"ן עשה ד): "שמצוות ירושת הארץ לא נהגה [אלא] רק בימי משה ויהושע ודוד, וכל זמן שלא גלו מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם, אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא המשח, כי אדרבה, נצטווינו לפי מה שאמרו בסוף כתובות שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה, והוכיחו מפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים" וגו' ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב"ן, שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ הוא מלחמת מצוה, זהו כאשר לא נהיה משועבדים לאומות"".
על היחס בין השבועה שלא לעלות כחומה ובין מעשינו לתקומת ארצנו ועמנו במפלאות ד' אלוהים, שלוש עשרה תשובות, ואלו הן:
- א. החומה נפלה על ידי רישיון אומות העולם.
- ב. בזמן פקידה אלהית, בטלה החומה.
- ג. הפרת אומות העולם את שבועתן, ביטלה את כל השבועות.
- ד. עלייה הדרגתית אינה כחומה.
- ה. החומה אינה אלא מסביב לבבל.
- ו. החומה עומדת רק אלף שנה.
- ז. השבועה היא על עלייה לבנות את בית המקדש.
- ח. כשיש תוקף ואומץ, אין חומה.
- ט. עניין החומה שנוי במחלוקת בגמרא.
- י. בעל השבועות, רבי זירא, חזר בו.
- יא. הפוסקים חולקים על דברי ה"מגילת אסתר" שלא יעלו כחומה.
- יב. ג השבועות הן עניין אגדה ולא הלכה.
- יג. השבועות הינן גזרות אלוהיות ולא איסור.
[עריכה] הערות שוליים
- בעניין השבועה "שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם", כתב רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק: "ובעניין המרידה באומות העולם, הנה, כאשר הוכרחנו לסלק את שלטון האנגלים מכאן, לא היה זה מרידה בהם, כי הם לא היו שולטים חוקיים בארצנו, אלא מנדטוריים זמניים, כדי להכין את שלטון עם ישראל בארצנו כפי החלטת חבר הלאומים, כדבר ד' בתנ"ך, וכאשר מעלו בשליחותם זאת, הגיע זמנם להסתלק מכאן" (הצופה, ריש שנת ה'תשל"ד).
- ובעניין "שלא ידחקו את הקץ", כתב רבנו הרב צבי יהודה קוק: "בגמרות שלנו אין נוסח זה, אלא "שלא ירחקו את הקץ", ופירש רש"י: "שלא ירחקו את הקץ - בעוונם, לשון אחר: שלא ידחקו - לשון דוחק, שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדי", ולא מדובר על פעולה מעשית של קיבוץ גלויות ובניין הארץ, ולא שלא יגדילו ויאדירו בניין יישוב ארץ ישראל ותקומת התורה בארץ ישראל".