שולחן ערוך יורה דעה רפו
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן רפו | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג
סעיף א[עריכה]
אלו המקומות שחייבים במזוזה: אחד שערי בתים ושערי חצרות מדינות ועיירות; רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן; ובית האשה ובית השותפים -- כולם חייבים.
- הגה: ודוקא כשבית השותפים ישראלים. אבל בית של ישראל ועובד כוכבים -- פטור ממזוזה (מרדכי ספ"ק דעבודת כובבים). וכן חצרות או עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם -- פטורים ממזוזה (חידושי אגודה פ"ק דיומא)
סעיף ב[עריכה]
בית התבן, בית העצים, ובית הבקר -- חייבים. ואם הנשים רוחצות בהם, כיון שעומדות שם ערומות, אין כבוד שמים להיות שם מזוזה.
- הגה: ודוקא אלו אבל חדר ממש, אפילו מקום שאיש ואשה ישנים ומשמשים שם -- חייב במזוזה (בתשובת מהרי"ל וכן כתב הב"י).
- ויש מקילין ואומרים דבכל מקום שנשים שוכבות פטור ממזוזה (ב"י בשם סמ"ק והכל בו ומרדכי סוף הל' מזוזה). ונראה לי דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים שם סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחוץ -- חייב לכולי עלמא (ד"ע בדרכי משה. וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' צ"ח)
סעיף ג[עריכה]
בית הכנסת -- אם יש בו דירה לשום אדם -- חייב במזוזה. הגה: ואם בית דירה בעזרה שלפני בית הכנסת -- העזרה חייבת ובית הכנסת פטור (ב"י בשם רבינו ירוחם)
סעיף ד[עריכה]
בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה -- פטורים לפי שאינם עשויים לדירת כבוד.
סעיף ה[עריכה]
במקום שיש טינוף כגון שתינוקות מצויים שם -- טוב לכסות המזוזה. ובמקום טהרה טוב להיות נראית.
סעיף ו[עריכה]
אכסדרה והוא המקום שיש לו ג' כתלים ותקרה -- אף על פי שיש לה שני פצימין ברוח רביעית -- פטורה; מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות (ל' הרמב"ם פ"ו מהל' ס"ת ה"ג). אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית -- אף על פי שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות -- חייבת.
סעיף ז[עריכה]
מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות, ובית שער, והגינה -- פטורים. ואם בית פתוח לאחד מאלו -- חייבים.
ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו (טור והפוסקים בשם ר"י).
סעיף ח[עריכה]
בית שער שפתוח לבית ולחצר -- חייב בשתי מזוזות; אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לחצר.
סעיף ט[עריכה]
בית שער העומד בין הגינה לבית חייב בשתי מזוזות; אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לגינה.
סעיף י[עריכה]
בית המדרש פטור מהמזוזה. ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו -- חייב במזוזה באותו פתח. ויש אומרים שבית המדרש חייב במזוזה ונכון לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה.
סעיף יא[עריכה]
סוכת החג בחג, והבית שבספינה, והחנויות שבשוקים -- פטורים.
סעיף יב[עריכה]
שתי סוכות של יוצרים זה לפנים מזו -- הפנימית חייב והחיצונה פטורה.
סעיף יג[עריכה]
בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות -- פטור. ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה, אף על פי שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות -- חייב (רמב"ם שם ד"ב).
סעיף יד[עריכה]
בית שאין לו תקרה -- פטור. היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה -- אם היה הקירוי כנגד הפתח -- חייב במזוזה; והוא שיהיה במקורה ד' על ד'.
סעיף טו[עריכה]
הבית אף על פי שאין לו דלתות חייב במזוזה. ויש מי שפוטר.
סעיף טז[עריכה]
הרבה חדרים זה לפנים מזה -- כולם חייבים במזוזה.
סעיף יז[עריכה]
אם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או לרשות הרבים ונעשו כולם לכניסה ויציאת בני הבית -- כולם חייבים. אפילו נתמעטו הדיורין שאין רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהם.
סעיף יח[עריכה]
בית שיש לו פתחים הרבה -- אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחד מהם -- חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח. הגה: הואיל ונעשו לכניסה ויציאה (משמעות הטור).
- מרתף שיש לו פתח מן הרחוב שמכניסין בו יין בחביות גדולות ויש לו פתח מן הבית שנכנסין ויוצאין בו תמיד -- אם הפתח הקטן ראוי למזוזה -- היא חייבת והגדולה פטורה. ואם אין הקטן ראוי למזוזה -- הגדולה חייבת והקטן פטור (ב"י בשם תשובה אשכנזית והיא בת' מהרי"ל סי' צט).
סעיף יט[עריכה]
ארובה שבין בית לעליה ועולים לה בסולם ועושים סביב הסולם היקף מחיצות, פעמים למטה ברגלי הסולם ופעמים למעלה בראשו, ויש בו צורת פתח במקום שעושין אותו -- חייב. ואם עשו למעלה וגם למטה חייב בשתים.
סעיף כ[עריכה]
פתח שאחורי הדלת -- אם יש לו פצים טפח -- חייב במזוזה.
סעיף כא[עריכה]
פתח אחד וחלקו בעמוד בינתיים -- כל שיש לו היכר ציר בזה ובזה לצד העמוד -- הרי הם כשני פתחים וצריך מזוזה לכל פתח. אבל כל שאין צירים לצד העמוד, אין העמוד מחלקו לשנים, שאינו אלא לנוי בעלמא.
סעיף כב[עריכה]
השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל -- פטור ממזוזה שלשים יום. והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל (והוא הדין לשואל בית דינו כשוכר) (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"מ בש"ס)
סעיף כג[עריכה]
השוכר בית מאינו יהודי -- חייב במזוזה.