שולחן ערוך חושן משפט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן ב | >>

סימן זה בטור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

בית דין מכין ועונשין לצורך שעה
ובו סעיף אחד:

סעיף א[עריכה]

כל בית דין אפילו אינם סמוכין בארץ ישראל אם רואים שהעם פרוצים בעברות (והוא לצורך שעה) דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש ואפילו אין בדבר עדות גמורה ואם הוא אלם חובטים אותו על ידי עכום (ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו כפי מה שרואים לגדור פרצות הדור) וכל מעשיהם יהיו לשם שמים ודוקא גדול הדור או טובי העיר שהמחום בית דין עליהם.

הגה: וכן נוהגין בכל מקום שטובי העיר בעירן כבית דין הגדול ומכין ועונשין והפקירן הפקר כפי המנהג אף על פי שיש חולקין וסבירא להו דאין כח ביד טובי העיר באלה רק להכריח הציבור במה שהיה מנהג מקדם או שקבלו עליהם מדעת כולם אבל אין רשאים לשנות דבר במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי או להפקיע ממון שלא מדעת כולם מכל מקום הולכין אחר מנהג העיר וכל שכן אם קבלו עליהם לכל דבר כן נראה לי. כתבו האחרונים בתשובותיהם דמי שנתחייב מלקות יתן ארבעים זהובים דמקום מלקות ולאו דינא קאמר אלא שהם פסקו כך לפי שעה אבל ביד הבית דין להלקותו או ליטול ממון כפי ראות עיניהם לפי הענין למגדר מלתא.