שולחן ערוך אורח חיים תרצא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרצא | >>

סימן זה בטור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ראה גם: מפרשים על שו"ע אורח חיים

דין כתיבת המגילה ותפירתה
ובו אחד עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייא

סעיף א[עריכה]

אין כותבין המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה ואם כתבה במי עפצים וקנקנתום כשרה כתבה בשאר מיני צבעונים פסולה וצריכה שירטוט כתורה עצמה ואין העור שלה צריך לעבד לשמה וי"א שצריך עיבוד לשמה:

סעיף ב[עריכה]

היתה כתובה על הנייר או על עור שאינו מעובד או שכתבה עכו"ם או אפיקורס פסולה ודינה כספר תורה לענין היקף גויל וחטוטרות חתי"ן ותליית ההי"ן וקופי"ן וכל גופות האותיות בצורתן ובחסרות ויתרות:

הגה: גם צריך לכתבה מן הכתב (ר"ן) ולהוציא כל תיבה מפיו קודם שיכתבנה כמו בספר תורה (מהרי"ק) ועושין כל פרשיותיה סתומות ואם עשאן פתוחות פסולה (הגהות מיימוני פ"ב ופסקי מהרא"י סימן צ"ג) ובדיעבד אין לפסול מגילה משום חסרות ויתירות דלא גרע מהשמיט בה הסופר אותיות דכשרה (הגהות מיימוני פ"ב וא"ז) וכמו שנתבאר סי' תר"צ סעיף ג'.

וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו וי"א שצריכה תגין וי"א שאינה צריכה:

הגה: ונהגו לתייגה גם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה (מהרי"ל):

סעיף ג[עריכה]

עשרת בני המן צריך לכתבם כשירה ולא כשאר שירות שחלק על גבי כתב אלא מניח חלק בין כתב לכתב ואם לא עשה כן פסולה:

סעיף ד[עריכה]

צריך להאריך בוי"ו דויזתא (בכתיבתה וי"א בקריאתה) (ר"ן בשם הרא"ש ומהרי"ל וב"י בשם א"ח) וצריך לכתוב איש בראש דפא ואת בסופה:

סעיף ה[עריכה]

אם תפרה בחוטי פשתן פסולה:

סעיף ו[עריכה]

אם הטיל בה ג' חוטי גידים כשרה ובלבד שיהיו משולשות ומפני שיש בו פירושים שונים צריך לצאת ידי כולם ויעשה שלשה תפירות בראשה וג' בסופה וג' באמצעיתה ותפירה אחת בחלק הרביעי מצד זה ותפירה אחת בחלק הרביעי שמצד האחר:

הגה ואם אין לו גידין יותר מוטב לתפור הנשאר בחוטי פשתן מלהניחה בלא תפירה (הגהות מיימוני פרק ב' וכל בו). אבל אם יש לו גידין יתפור כולם בגידין כולה בגידין והתפירה תהיה מבחוץ ולא מבפנים (רבינו ירוחם נ"י ח"ד וב"י בשם א"ח):

סעיף ז[עריכה]

צריך להניח שיור בראש היריעה ובסופה כשתופרם יחד ובמשהו סגי:

סעיף ח[עריכה]

אין קורין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים ואם קרא לא יצא אלא א"כ היתה יתירה על שאר היריעות או חסרה כדי שיהא לה היכר אבל היחיד קורא בה ואפילו אינה חסרה או יתירה ויוצא בה ידי חובתו ודוקא כשהיא כתובה בגליון כספר תורה:

סעיף ט[עריכה]

מגילה שהיא נקודה וכן אם כתב בה בדף הראשון ברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך:

סעיף י[עריכה]

אם אין מגילה כשרה קורים אותה בחומש בלא ברכה:

סעיף יא[עריכה]

אם קרא במגילה גזולה יצא:

הגה: ואם מברכין עליה עיין לעיל סי' תרמ"ט לענין לולב הפסול וה"ה כאן: