שולחן ערוך אורח חיים תרלח
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרלח | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב
סעיף א[עריכה]
עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג, בין עצי דפנות בין עצי סכך. (ואפילו קיסם לחצוץ בו שיניו אסור) (מהרי"ל). ואין נאותין מהן לדבר אחר כל שמונת הימים מפני שיום השביעי כולו הסוכה מוקצה עד בין השמשות והואיל והוקצה לבין השמשות של שביעי הוקצה לכל היום.
- הגה: ואפילו נפלה הסוכה -- אסורים, ולא מהני בה תנאי (טור). אבל עצים הסמוכים לסוכה -- מותרים. ועיין לעיל סימן תקי"ח סעיף ח':
ואם אחר שעשה השיעור הצריך מן הדפנות ונשלם הכשר סוכה, הוסיף דופן -- לא מיתסרא. אבל אם עשה ארבעתן סתם -- כולן אסורות ומוקצות:
- הגה: וכל זה לא מיירי אלא בסוכה שישב בה פעם אחד אבל אם הזמינה לסוכה ולא ישב בה לא נאסרה דהזמנה לאו מילתא היא (הגהות אשירי פרק המביא):
סעיף ב[עריכה]
וכן אוכלים ומשקים שתולין בסוכה כדי לנאותה -- אסור להסתפק מהם כל שמונה, אפילו נפלו. (וביום טוב ושבת אסור לטלטלם דמוקצים הם) (טור).
ואם התנה עליהם בשעה שתלאם ואמר "איני בודל מהן כל בין השמשות" (של שמונה ימים) (בית יוסף בשם אורחות חיים) -- הרי זה מסתפק מהם בכל עת שירצה שהרי לא הקצה אותם ולא חל עליהם קדושת הסוכה ולא נחשבו כמותה. ודוקא שמתנה בזה הלשון. אבל אם אמר "אני מתנה עליהם לאוכלם כשיפלו" -- אינו כלום. ואם אמר "אני מתנה עליהם לאכלם אימתי שארצה" -- מהני, שגם בין השמשות בכלל:
- הגה: וצריך לעשות התנאי קודם בין השמשות הראשון (דברי עצמו כסברת אורחות חיים שהביא הבית יוסף ולא כמהרי"ל). יש מן האחרונים שכתבו דבזמן הזה אין נוהגים להתנות (מהרי"ל) והכי נהוג בנויין התלוים בסכך. אבל בנויין שנותנים בדפנות, כגון סדינים המצויירים, נוהגין לטלטלם מפני הגשמים אפילו בלא תנאי משום דיש אומרים דאין אסור אפילו בדפנות עצמן כל שכן בנויין. ומכל מקום טוב להתנות עליהם (דרכי משה). אם סיכך בהדס או תלה בסוכה אתרוג לנוי -- מותר להריח בו דלא הוקצה מריח רק שלא יגע בו דאסור בטלטול. ויש אוסרים בהדס (ר"ן סוף פרק לולב הגזול) כדלקמן סימן תרנ"ג: