שולחן ערוך אורח חיים קלא ו

נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט ולא בראש חודש ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אומרים גם במנחה שלפניו (וכן נוהגין). בפורים אין נופלין על פניהם. (בל"ג בעומר אין נופלין. בערב יום כיפור אין נופלין, וכן בערב ראש השנה, אפילו שחרית. (מנהגים)

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(יד) שלא ליפול: בני אוסטרייך נוהגין שאין אוכלין קטניות בימים שאין נופלין משום דדמי לאבילות המתגלגל (מהרי"ל):

(טו) בט"ו באב: אי' בב"ב דף קכ"א הרב' טעמים שהיה יום טוב גדול בזמן המקדש:

(טז) בט"ו בשבט: ראש השנה לאילנות. ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה):

(יז) בל"ג בעומר: מעשה באחד שנהג כל ימיו לומר נחם בבונה ירושלים ואמרו בל"ג בעומר ונענש על זה מפני שהוא י"ט [כונת האר"י]:

באר היטב

עריכה

(יז) באב: בני אוסטרייך נוהגין שאין אוכלין קטניות בימים שאין נופלין משום דדמי לאבילות המתגלגל. מהרי"ל.

(יח) בשבט: דר"ה לאילנות ונוהגים האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות. תיקון יששכר מ"א.

משנה ברורה

עריכה

(ל) בט"ו באב: דבגמרא איתא שהיה יו"ט גדול בזמן המקדש:

(לא) בט"ו בשבט: שהוא ר"ה לאילנות ונוהגין האשכנזים להרבות אז במיני פירות של אילנות:

(לב) שלפניו: משמע מזה דבט"ו באב וט"ו בשבט נופלין במנחה שלפניו ואין נוהגין כן [ע"ת]:

(לג) בפורים: היינו בשני ימים וכן בפורים קטן בשנה מעוברת ובכל אלו אין אומרים גם במנחה שלפניו וכן בל"ג בעומר מלבד בער"ה ובעיו"כ אומרים במנחה שלפניהם:

(לד) בעיו"כ: ובשאר עיו"ט א"צ לבאר שהוא מבואר בסעיף הסמוך:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}