שולחן ערוך אורח חיים קיט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

יגאם דילג או טעה בברכה אחת מהאמצעיות אינו צריך לחזור אלא ידלראש הברכה שטעה או שדילג ומשם ואילך יחזור טועל הסדר:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

יחזור על הסדר. והא דאמרי' אמצעיות אין להם סדר היינו שא"צ לחזור לאתה חונן:


 

מגן אברהם

(ה) אם דילג:    פי' שדילג הברכ' לגמרי וטעה פי' שלא אמרה כתיקון חכמים ותרוויהו בשוגג אבל במזיד צריך לחזור לתחלת י"ח כמ"ש סי' ק"ד וסי' קי"ד ס"ז ועמ"ש שם ס"ו:
 

באר היטב

(ו) הסדר:    והיינו בשוגג אבל במזיד צריך לחזור לתחלת י"ח כמ"ש בסי' קי"ד ס"ז. ודברי רש"י בברכות ל"ד ע"א ד"ה מתחלת הברכה שטעה בה וכו' תמוהים המה ע"ש.
 

משנה ברורה

(יג) אם דילג - פי' שדילג הברכה לגמרי וטעה פי' ששינה בה בענין שצריך לחזור מחמת זה ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן ס"ח במ"ב סק"א ותרווייהו איירי בשוגג דבמזיד צריך לחזור לתחלת י"ח כמש"כ סימן קי"ד ס"ז:

(יד) לראש הברכה - ואם נזכר בטעותו בעוד שהוא עומד עדיין בהברכה יחזור למקום שטעה לבד:

(טו) על הסדר - ואפילו אם לא נזכר עד אחר כמה ברכות צריך לחזור ולומר כולן אחריה שאם יאמר אותה ברכה לבדה במקום שנזכר נמצא ששינה סדרן של ברכות ולא יצא י"ח שסדר ברכות הוא מאנשי כנה"ג וסמכו סדרן על המקראות:
 

ביאור הלכה

(*) אם דילג או טעה וכו':    ענין טעות נ"ל דנכלל בשני אופנים א' שלא השלים את הברכה כדין כגון שלא חיתמה כדין או שחיסר איזה דבר שהוא עיקר הברכה כגון שלא אמר טו"מ בימות הגשמים או שחיסר להזכיר ענין קיבוץ גליות בברכת תקע בשופר שעיקרה בנויה ע"ז אף אם חיתמה כראוי (וכדאיתא במגילה י"ז:) וכה"ג וכמו שאם חיסר יוצר אור בברכת יוצר אור דפסק המחבר לעיל בסימן נ"ט ס"א דלא יצא [אף דכתב המגן אברהם בסימן קי"ד סק"ט כגון שטעה בחתימתן אבל אם טעה באמצע אין בכך כלום נלע"ד דכונת המגן אברהם שם הוא שחיסר איזה דבר שאינו מעיקר ענין הברכה אבל דבר שהוא מעיקר הברכה כחתימה דמיא ומוכח כן ממה דסיים המג"א שם דכמה מקומות חלוקות בנוסח התפלה אלמא דמיירי בענין נוסח בעלמא אבל לא בשחיסר את ענין הברכה וגם הלא המגן אברהם העתיק בסימן ס"ד את דברי הכ"מ שם ועיין שם ברמב"ם ובכ"מ דענין הברכה הוא לעיכובא וגם הלא צוה לעיין בסימן נ"ט ור"ל דשם מוכח דאם התחיל ביוצר אור שהוא עיקר ענין הברכה אף שבאמצע אמר דבר שלא מענין הברכה יצא משא"כ אם חיסר את עיקר ענין הברכה לא יצא אף להמ"א וכן כתב הפמ"ג במ"ז אות ג'] ועיין מה שצדדנו לעיל בסימן קי"ז ס"ה לענין זה. ב' אם אמר איזה דבר שהוא מקלקל את הברכה כגון שאמר טו"מ בימות החמה וכה"ג והנה כ"ז הוא לפי דעת המחבר לעיל בסימן נ"ט אבל לפי דעת הגר"א שם דאפילו אם לא הזכיר בתחלה כלל יוצר אור כיון שחתם כדין יצא בדיעבד נראה דה"ה הכא באופן הראשון אזלינן בתר חתימה ויצא כיון שבה מזכיר ענין קיבוץ גלויות ועיין בבה"ל שם שכתבנו דגם דעת הרשב"א והרמב"ן כוותיה דהגר"א:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש