שולחן ערוך אורח חיים ד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המקיז דם מהכתפייםהמח ולא נטל ידיו, מפחד שבעה ימים. המגלח ולא נטל ידיו, מפחד שלושה ימים. הנוטל ציפורניו ולא נטל ידיו, מפחד יום אחד, ואינו יודע ממה מפחד.

מפרשים

 

באר הגולה

(ה) המקיז דם וכו' — פסחים קיב א.
 

משנה ברורה

(מח) דם מהכתפיים – ואפשר עלוקה [שקורין פייווקע"ס] או ביינקע"ס גם כן צריך ליטול, וטוב להחמיר.
 

כף החיים

(צא) סעיף יט: המקיז דם מהכתפיים וכו' — ואיני יודע אם בכלל זה מה שקורין שרעפין או באנקיס, וכן עלוקה שקורין איגל או פיאווקעס, אם צריך ליטול ידיו. ויראה דאין טורח כל כך ויטול ידיו גם לזה. פרי מגדים אשל אברהם אות כ"ב.

(צב) שם: המגלח ולא נטל וכו' — כתב יפה ללב ח"א בקונטרס אחרון הנקרא יושר לבב אות י"ח וזה לשונו: מדכתב המגלח ולא כתב המתגלח, משמע דוקא מי שמגלח את עצמו בידו, אבל המתגלח על ידי זולתו אין צריך ליטול. וכן יש לדקדק גבי נטילת צפרנים, דכתב בסמוך: הנוטל צפרניו ולא נטל וכו'. אבל העולם נוהגים ליטול ידיהם אפילו שהוא מתגלח על ידי אחר, שזה הוא הווה ורגיל. ונראה קל וחומר הדברים ממה שכתב לקמן בסימן קס"ג סעיף ב' בדין המאכיל וכו' יעויין שם, עד כאן לשונו. ונראה דבחינם נדחק, דלשון "המגלח" משמע בין אם גלח עצמו בידו בין גילחו לו אחרים, וכן יש לומר גבי הנוטל צפרניו. וכתב עוד שם: והמגלח לאחרים הוא צריך גם כן נטילת ידיים, דלא גרע מהחופף ראשו והנוגע בגופו בידו דצריכים נטילה, עד כאן לשונו. אמנם הנוטל צפרני אחרים אין צריך ליטול, דהא הנוטל צפרניו על ידי אחרים הוא צריך ליטול משום רוח רעה השורה על הידיים כמו שכתבנו לעיל אות ס"א. אבל הנוטל צפרני אחרים למה צריך ליטול? ואי משום דנוגע בצפרנים, אין בהם מיאוס כדאיתא במועד קטן יח א. וכן כתב הרב ישעיה אחרון ז"ל, הביאו באר היטב סימן תקל"ב ס"ק ב.

(צג) שם: המגלח ולא נטל וכו' — לא שנא בין אם העביר שערו על ידי תער או על ידי מספריים, דגם המעביר שערו על ידי מספריים נקרא גילוח, עיין טור אורח חיים סימן תקפ"א ושולחן ערוך יורה דעה סימן ש"ץ סעיף ג'.

פירושים נוספים