שולחן ערוך אורח חיים א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

>>זמני: בדיקה מ"ב: X

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

שולחן ערוך · אורח חיים · סימן א | >>

סימן זה בטור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ראה גם: מפרשים על שו"ע אורח חיים

הלכות הנהגת אדם בבוקר
דין השכמת הבוקר
ובו תשעה סעיפים:
אבגדהוזחט

סעיף א[עריכה]

יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר. הגה: ועל כל פנים לא יאחר זמן התפילה שהציבור מתפללין (טור).

הגה: "שויתי ה' לנגדי תמיד", הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים. כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול; ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו, והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך. כל שכן, כשישים האדם אל ליבו שהמלך הגדול, הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'", מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים ח"ג פ' נ"ב).
ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת. גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו – ידע לפני מי הוא שוכב. ומיד שיעור משנתו, יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (טור).

סעיף ב[עריכה]

המשכים להתחנן לפני בוראו, יכוון לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה; שהתפילה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה.

סעיף ג[עריכה]

ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.

סעיף ד[עריכה]

טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות בלא כוונה.

סעיף ה[עריכה]

טוב לומר פרשת העקדה, ופרשת המן, ועשרת הדברות, ופרשיות עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם. הגה: ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדיברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור (תשובת הרשב"א סימן קמ"ד).

סעיף ו[עריכה]

פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא ביום (ועיין לקמן סי' מ"ז סעיף י"ג).

סעיף ז[עריכה]

כשיסיים פרשת העולה, יאמר: "יהי רצון מלפניך, שיהיה זה חשוב ומקובל כאילו הקרבתי עולה". וכך יאמר אחר פרשת המנחה והשלמים, מפני שהם באים נדבה.

סעיף ח[עריכה]

יאמר עם הקרבנות פסוק: "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'".

סעיף ט[עריכה]

יש נוהגין לומר פרשת הכיור, ואחר כך פרשת תרומת הדשן, ואחר כך פרשת התמיד, ואחר כך פרשת מזבח מקטר קטורת, ופרשת סמני הקטורת ועשייתו: