שבת סו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · שבת · סו ב · >>

מידע על מהדורת ויקיטקסט דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה מהדורה מבוארת

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

לתרוצי סוגיא עבידא הכא לסמוך עילויה הוא דעבידא וסמיך עליה:

טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה:

תני תנא קמיה דר' יוחנן נכנסין בהן לעזרה א"ל אני שונה אשה חולצת בו ואת אמרת נכנסין תני אין נכנסין בהן לעזרה:

לוקטמין טהורה:

מאי לוקטמין אמר ר' אבהו אחמרא דאכפא רבא בר פפא אמר בקשירי רבא בר רב הונא אמר גפרמי:

מתני' הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה:

גמ' מאי קשרים אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה קשורי פואה אמר אביי אמרה לי אם תלתא מוקמי חמשה מסו שבעה אפילו לכשפים מעלי אמר רב אחא בר יעקב והוא דלא חזי ליה שמשא וסיהרא ולא חזי מיטרא ולא שמיע ליה קול ברזלא וקל תרנגולתא וקל ניגרי אמר רב נחמן בר יצחק נפל פותא בבירא מאי איריא בנים אפי' בנות נמי מאי איריא קטנים אפי' גדולים נמי אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין בר הונא א"ר חמא בר גוריא בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך תפילין וחילופא סכנתא אמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא דסחופי כסא אטיבורי בשבתא שפיר דמי ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא המותר לסוך שמן ומלח בשבת כי הא דרב הונא מבי רב ורב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי כי הוו מיבסמי מייתי משחא ומילחא ושייפי להו לגוייתא דידייהו וגוייתא דכרעייהו ואמרי כי היכי דציל הא מישחא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא ואי לא מייתי שיעא דדנא ושרי ליה במיא ואמר כי היכי דליציל האי שיעא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא ומותר לחנק בשבת ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא זלפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי רב פפא מתני בנים רב זביד מתני בן רב פפא מתני בנים ותרוייהו מתני להו באבין בר הונא רב זביד מתני בן קמייתא מתני באבין בר הונא והאי מתני לה ברבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני בשמא דאימא וכל קטרי בשמאלא ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני דמפרשי כדמפרשי ודלא מפרשי ארבעין וחד זימני ת"ר חיוצאין באבן תקומה בשבת משום ר"מ אמרו טאף במשקל אבן תקומה ולא שהפילה אלא שמא תפיל ולא שעיברה אלא שמא תתעבר ותפיל אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דאיכוון ואיתקל בעי אביי משקל דמשקל מאי תיקו ואמר אביי אמרה לי אם לאשתא בת יומא לישקול זוזא חיוורא וליזיל למלחתא וליתקול מתקליה מילחא ולצייריה בחללא דבי צואר בנירא ברקא ואי לא ליתוב אפרשת דרכים וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא וליסתמיא באברא וליחתמי בשיתין גושפנקי ולברזוליה ולידריה ולימא ליה טעונך עלי וטעונאי עלך אמר ליה רב אחא בריה דרב הונא לרב אשי ודילמא איניש אשכחיה ואיפסק ביה אלא לימא ליה טעונאי וטעונך עלך ואי לא לישקול כוזא חדתא וליזיל לנהרא ולימא ליה נהרא נהרא אוזפן כוזא דמיא לאורחא דאיקלע לי וליהדר שב זימני על רישיה ולשדיין לאחוריה ולימא ליה נהרא נהרא שקול מיא דיהבת לי דאורחא דאיקלע לי ביומיה אתא וביומיה אזל אמר רב הונא

רש"י[עריכה]


לתרוצי סוגיא - לתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו:

אני שונה אשה חולצת בהן - אלמא נעל קרינא ביה:

חמרא דאכפא - חמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס"א (ארדיפיצי"א: חיקוי, תחפושת, מרכוף) :

קישורי - אשקצ"ש (אישקצי"ש: קביים [מדובר כאן בקביים שהן כלונסאות גבוהים, והאדם מהדק אותם לרגליו והולך במקום טיט, או משתמש בהם כדי להתנשא למעלה ולראות מרחוק (משמעות מס' 3 במילון אבן שושן). ראה גם תוספות דה"מ קישורי]) שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

פרמי - טלמוסא (טלימשי"א: מַסֵּכה) הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים:

מתני' בקשרים - מפרש בגמרא:

בזגין - אישקליט"ש (אישקיליטי"ש: פעמונים (בסוגייתנו הפעמונים הם לנוי, כמו במעיל הכהן הגדול)) של זהב לנוי:

גמ' אדא מרי - כך שמו:

קשרי פואה - גרנצ"א (פואה (עשב, שמשורשו מפיקים צבע אדום)) קושרים בקשרים ותולין בצואר לרפואה ולא ידעתי לאיזה חולי:

מוקמי - מעמידין החולי שלא יגדל:

' - ה'. קשרים:

מסו - מתרפאין:

נגרי - פסיעות:

נפל פותא בבירא - נפל רפואת הפואה בבור דאין אדם נזהר בכל אלו:

מאי איריא בנים - לרב יהודה פריך אי קישורין דמתני' לרפואת חולי נינהו מאי איריא בנים:

געגועין - ברמור"ט (ברמור"ש: חשק, געגועים (מלה במלה: געיות אהבה)) מגעגע עליו ואינו יכול ליפרד ממנו ורפואה זו לא שייכא בנקבות שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מגעגעין עליו:

תפילין - שיד ימינו קושרתו לשמאלו זהו סימן לגירסא:

סכנתא - שמגעגע יותר מדאי:

סחופי כסא - כוס שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וכופהו על הטיבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעיים ומושיבן במקומן:

לסוך - בכפות ידיו ורגליו:

דרב הונא מבי רב - שהיה בא מבי רב שהוא רבו וכן רב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי:

מבסמי - שכורין שהיו משקין את התלמידים ואלו מפני שחשובין הן היו עושין להן דבר להפג את יינן:

לגוייתא דידייהו - תוכי ידיהם דהיינו כף: דצייל שהולך ונעשה צלול כל שעה מחום הבשר:

שיעא דדנא - מגופת החבית:

דציל האי שיעא - מחמת המים:

ליחנק - מי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט ודומה לחניקה:

לפופי - לכורכו בבגדים וקושרו בחגורה רחבה ומתיישבין פרקי אבריו שהן רכין ונשמטין בחבלי הלידה וקורין אנמלטויי"ר (מיילולי"ר: לחתל) בלע"ז:

מתני בנים - שתי שמועות דאיירי בקטנים היה שונה בשם רבי (אבא) בר הונא משמיה דרב חמא בר גוריא:

בן - חדא שמעתא דאיירי בקטן מתני בשמיה:

תרוייהו - געגועין ולפופי:

כל מנייני - כל לחישות ומפני שכופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר קרי להו מנייני:

בשמא דאמא - פלוני בן פלונית:

דמיפרשי - כל לחשים שמפורש מניין כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו:

כדמפרשי - כופלין אותו כפי מניינו ודלא מיפרשי בהם סתם כפילתן ארבעין וחד זימנין:

אבן תקומה - אבן שנושאות אותה נשים עוברות שלא יפילו וקורין לה קוטאנ"א (קונטיינ"א: מעמיד (מִתְקָן, שבעזרתו מחזיקים מעמד)) בלע"ז:

במשקל - שום דבר ששקלוהו כנגדה:

ולא שהפילה - ולא תאמר שלא התירו לצאת בה אלא לאשה שעלולה להפיל עוברה שהפילה כבר עובר אחר:

ולא שעיברה - שידוע לה שהיא מעוברת:

והוא דאיכוין ותקל - שנמצא החפץ מאליו למשקל האבן ולא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו לכוונו:

בת יומא - שאחזתו בכל יום:

זוזא חיוורא - צרוף וחדש:

למלחתא - למקום שריפת המים שעושין נגרים על שפת הים להמשיך מים לבריכות רחבות העשויות לכך וכשנתמלאו סותם החריצין והשמש שורף את המים שמלוחין הן ונעשה מלח:

בחללא דבי צוארו - תחת גרונו כנגד מפתחי חלוקו לשון רבינו הלוי:

נירא ברקא - ליצא (נִיר (כמין עין במתקן-אריגה, שבו השתי עובר)) של שער:

פרשת דרכים - מקום ששני דרכים מתפרשים:

שומשמנא גמלא - נמלה גדולה:

דדרי מידי - שטוען כלום:

לישקליה - לשומשמנא:

בגובתא דנחשא - כמין קנה של נחשת:

ולסתמייה באברא - יסתום פיה בעופרת:

גושפנקי - חותמות ולאו דוקא שיתין נקט ולאו דוקא חותמות של צורה אלא סתימות הרבה זו על זו שעוה על העופרת ושוב זפת ושוב טיט:

וליברזוליה - ינענענו:

' - ולידריה. ישאנו:

ולימא ליה - לשומשמנא:

טעונך עלי - מה שהיית נושא אשאנו:

וטעונאי - החולי שלי:

איניש אשכחיה ואיפסיק ביה - חולי כזה שזה עושה וכי אמר ליה טעונך עלי זהו חולי של חברו:

כוזא חדתא - כלי חרס קטן חדש:

אוזפן - הלוני:

וליהדריה ז' זימני ארישיה - יקיפנו סביבות ראשו:

תוספות[עריכה]


קישורי. פי' הקונטרס אשקצ"ש והקשה בקונטרס ור"י תירץ דכיון שאינם עשויים אלא ללכת דרך העברה בטיט אינו טמא מדרס ובערוך פירש דקישורי היינו אשקצ"ש שעושין הליצני והן גבוהין מאד ואינן אלא לרקד עליהן ולא להילוך עבידי:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק ו (עריכה)

פג א ב ג מיי' פי"ט מהל' שבת הלכה ט"ו, סמ"ג לאוין סה, טור ושו"ע או"ח סי' ש"א סעיף כ':

פד ד מיי' פכ"א מהל' שבת הלכה ל"א, סמ"ג לאוין סה, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף מ' וסעי' מג:

פה ה מיי' פכ"א מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף מ"א:

פו ו ז מיי' פכ"א מהל' שבת הלכה ל"א:

פז ח ט מיי' פי"ט מהל' שבת הלכה י"ד, סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ"ד:

ראשונים נוספים

 

רב ניסים גאון

 

רבינו חננאל

קישורים חיצוניים

צורת הדף: באתר היברובוקס באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" באתר "על התורה" באתר "ספריא" ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה