רש"י על דברים לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · רש"י על דברים · לג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"וזאת הברכה לפני מותו" - סמוך למיתתו שאם לא עכשיו אימתי

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ויאמר ה' מסיני בא" - פתח תחלה בשבחו של מקום ואח"כ פתח בצרכיהם של ישראל ובשבח שפתח בו יש בו הזכרת זכות לישראל וכל זה דרך רצוי הוא כלומר כדאי הם אלו שתחול עליהם ברכה

"מסיני בא" - יצא לקראתם כשבאו להתיצב בתחתית ההר כחתן היוצא להקביל פני כלה שנאמר לקראת האלהים למדנו שיצא כנגדם

"וזרח משעיר למו" - שפתח לבני שעיר שיקבלו את התורה ולא רצו

"הופיע" - להם

"מהר פארן" - שהלך שם ופתח לבני ישמעאל שיקבלוה ולא רצו

"ואתה" - לישראל

"מרבבות קדש" - ועמו מקצת רבבות מלאכי קדש ולא כולם ולא רובם ולא כדרך בשר ודם שמראה כל כבוד עשרו ותפארתו ביום חופתו

"אש דת" - שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה נתן להם בלוחות כתב יד ימינו ד"א אש דת כתרגומו שנתנה להם מתוך האש

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"אף חובב עמים" - גם חבה יתירה חבב את השבטים כל אחד ואחד קרוי עם שהרי בנימין לבדו היה עתיד להולד כשאמר הקב"ה ליעקב גוי וקהל גוים יהיה ממך

"כל קדשיו בידך" - נפשות הצדיקים גנוזות אתו כענין שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך

"והם תכו לרגלך" - והם ראוים לכך שהרי תוכו עצמן לתוך תחתית ההר לרגליך בסיני תוכו לשון פעלו התווכו לתוך מרגלותיך

"ישא מדברותיך" - נשאו עליהם עול תורתך

"מדברותיך" - המ"ם בו קרוב ליסוד כמו וישמע את הקול מדבר אליו ואשמע קול מדבר אלי כמו מתדבר אלי אף זה מדברותיך מה שהיית מדבר להשמיעני לאמר להם טישפו' פלידור"ש בלע"ז (זיך בעשפרעכען זיך אויפריידען) ואונקלוס תרגם שהיו נוסעים על פי דבריך והמ"ם בו שימוש משמשת לשון מן ד"א אף חובב עמים אף בשעת חיבתן של האומות שהראית להם פנים שוחקות ומסרת את ישראל בידם

"כל קדושיו בידך" - כל צדיקיהם וטוביהם דבקו בך ולא משו מאחריך ואתה שומרם

"והם תכו לרגלך" - והם מתמצעים ומתכנסים לתחת צלך

"ישא מדברותיך" - מקבלין גזירותיך ודתותיך בשמחה ואלה דבריהם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"תורה" - אשר צוה לנו משה מורשה היא לקוהלת יעקב אחזנוה ולא נעזבנה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ויהי" - הקב"ה

"בישרון מלך" - תמיד עול מלכותו עליהם

"בהתאסף" - בכל התאסף ראשי חשבון אסיפתם

"ראשי" - כמו כי תשא את ראש ראוין אלו שאברכם ד"א בהתאסף בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם הוא מלכם ולא כשיש מחלוקת ביניהם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"יחי ראובן" - בעולם הזה

"ואל ימות" - לעולם הבא שלא יזכר לו מעשה בלהה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"וזאת ליהודה" - סמך יהודה לראובן מפני ששניהם הודו על קלקול שבידם שנאמר אשר חכמים יגידו וגו' להם לבדם וגו' ולא עבר זר בתוכם ועוד פירשו רבותינו שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמות יהודה מתגלגלין בארון מפני נדוי שקבל עליו שנאמר וחטאתי לאבי כל הימים אמר משה מי גרם לראובן שיודה יהודה וכו'

"שמע ה' קול יהודה" - תפלת דוד ושלמה ואסא מפני הכושים ויהושפט מפני העמונים וחזקיה מפני סנחריב

"ואל עמו תביאנו" - לשלום מפני המלחמה (ס"א מן המלחמה)

"ידיו רב לו" - יריבו ריבו וינקמו נקמתו

"ועזר מצריו תהיה" - על יהושפט התפלל על מלחמת רמות גלעד ויזעק יהושפט וה' עזרו ד"א שמע ה' קול יהודה כאן רמז ברכה לשמעון מתוך ברכותיו של יהודה ואף כשחלקו א"י נטל שמעון מתוך גורלו של יהודה שנאמר מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון (ומפני מה לא ייחד לו ברכה בפ"ע שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים כ"כ באגדת תהילים)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"וללוי אמר" - ועל לוי אמר

"תומיך ואוריך" - כלפי שכינה הוא מדבר

"אשר נסיתו במסה" - שלא נתלוננו עם שאר המלינים

"תריבהו וגו'" - כתרגומו ד"א תריבהו על מי מריבה נסתקפת לו לבא בעלילה אם משה אמר שמעו נא המורים אהרן ומרים מה עשו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו" - כשחטאו בעגל ואמרתי מי לה' אלי נאספו אלי כל בני לוי וצויתים להרוג את אבי אמו והוא מישראל או את אחיו מאמו או בן בתו וכן עשו וא"א לפרש אביו ממש ואחיו מאביו וכן בניו ממש שהרי לויים הם ומשבט לוי לא חטא אחד מהם שנאמר כל בני לוי

"כי שמרו אמרתך" - לא יהיה לך אלהים אחרים

"ובריתך ינצורו" - ברית מילה שאותם שנולדו במדבר של ישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין ומלין את בניהם (ס"א אותם שנולדו במדבר שישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"יורו משפטיך" - ראוין אלו לכך

"וכליל" - עולה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"מחץ מתנים קמיו" - מחץ קמיו מכת מתנים כענין שנאמר ומתניהם תמיד המעד ועל המעוררין על הכהונה אמר כן ד"א ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם עובדי כוכבים והתפלל עליהם לפי שהיו מועטים י"ב בני חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות לכך נאמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה

"ומשנאיו מן יקומון" - מחץ קמיו ומשנאיו מהיות להם תקומה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"לבנימן אמר" - לפי שברכת לוי בעבודת הקרבנות ושל בנימין בבנין בית המקדש בחלקו סמכן זה לזה וסמך יוסף אחריו שאף הוא משכן שילה היה בנוי בחלקו שנאמר וימאס באהל יוסף וגו' ולפי שבית עולמים חביב משילה לכך הקדים בנימין ליוסף

"חופף עליו" - מכסה אותו ומגין עליו

"כל היום" - לעולם משנבחרה ירושלים לא שרתה שכינה במקום אחר

"ובין כתפיו שכן" - בגובה ארצו היה בית המקדש בנוי אלא שנמוך כ"ג אמה מעין עיטם ושם היה דעתו של דוד לבנותו כדאיתא בשחיטת קדשים אמרי נחתי ביה פורתא משום דכתיב ובין כתפיו שכן אין לך נאה בשור יותר מכתפיו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"מבורכת ה' ארצו" - שלא היתה בנחלת השבטים ארץ מלאה כל טוב כארצו של יוסף

"ממגד" - לשון עדנים ומתק

"ומתהום" - שהתהום עולה ומלחלח אותה מלמטה אתה מוצא בכל השבטים ברכתו של משה מעין ברכתו של יעקב (ד"א)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"וממגד תבואות שמש" - שהיתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת הפירות

"גרש ירחים" - יש פירות שהלבנה מבשלתן ואלו הן קשואין ודלועין ד"א גרש ירחים שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ומראש הררי קדם" - ומבורכת מראשית בישול הפירות שהרריה מקדימין לבכר בישול פירותיהם ד"א מגיד שקדמה בריאתן לשאר הרים

"גבעות עולם" - גבעות העושות פירות לעולם ואינן פוסקות מעוצר הגשמים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ורצון שוכני סנה" - כמו שוכן סנה ותהא ארצו מבורכת מרצונו ונחת רוח של הקב"ה הנגלה עלי תחלה בסנה

"רצון" - נחת רוח ופיוס וכן כל רצון שמבקרא

"נזיר אחיו" - שהופרש מאחיו במכירתו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"בכור שורו" - יש בכור שהוא לשון גדולה ומלכות שנאמר אף אני בכור אתנהו וכן בני בכורי ישראל

"שורו" - שכחו קשה כשור לכבוש כמה מלכים

"הדר לו" - נתון לו שנאמר ונתתה מהודך עליו

"וקרני ראם קרניו" - שור כחו קשה ואין קרניו נאות אבל ראם קרניו נאות ואין כחו קשה נתן ליהושוע כחו של שור ויופי קרני ראם

"אפסי ארץ" - שלשים ואחד מלכים אפשר שכולם מא"י היו אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחוזה בא"י שחשובה לכולם היא שנאמר נחלת צבי צבאות גוים

"והם רבבות אפרים" - אותם המנוגחים הם הרבבות שהרג יהושוע שבא מאפרים

"והם אלפי מנשה" - הם האלפים שהרג גדעון במדין שנאמר וזבח וצלמונע בקרקר וגו'

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ולזבולן אמר" - אלו ה' שבטים שברך באחרונה זבולון גד ודן ונפתלי ואשר כפל שמותיהם לחזקם ולהגבירם לפי שהיו חלשים שבכל השבטים הם הם שהוליך יוסף לפני פרעה שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים לפי שנראים חלשים ולא ישים אותם לו שרי מלחמתו

"שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" - זבולון ויששכר עשו שותפות זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר ע"י זבולון היתה

"שמח זבולון בצאתך" - הצלח בצאתך לסחורה

"ויששכר" - הצלח בישיבת אהליך לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"עמים" - של שבטי ישראל

"הר יקראו" - להר המוריה יאספו כל אסיפה ע"י קריאה היא ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק

"כי שפע ימים יינקו" - יששכר וזבולון ויהא להם פנאי לעסוק בתורה

"ושפוני טמוני חול" - כסוי טמוני חול טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר וזבולון היה כמ"ש במסכת מגילה זבולון עם חרף נפשו למות משום דנפתלי על מרומי שדה והיה מתרעם זבולון על חלקו לאחי נתת שדות וכרמים וכו'

"ושפוני" - לשון כסוי כמו שנאמר ויספון את הבית וספון בארז ותרגומו ומטלל בכיורי (ס"א בכיסוי) ארזא ד"א עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי עובדי כוכבים באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהעובדי כוכבים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק

"כי שפע ימים יינקו" - זבולון ויששכר הים נותן להם ממון בשפע

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ברוך מרחיב גד" - מלמד שהיה תחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח

"כלביא שכן" - לפי שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים

"וטרף זרוע אף קדקד" - הרוגיהם היו ניכרין חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"וירא ראשית לו" - ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ

"כי שם חלקת" - כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה

"ספון" - אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו

"ויתא" - גד

"ראשי עם" - הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גבורים וכה"א חלוצים תעברו לפני אחיכם וגו'

"צדקת ה' עשה" - שהאמינו דבריהם ושמרו הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו ד"א ויתא משה ראשי עם צדקת ה' עשה על משה אמור

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"דן גור אריה" - אף הוא היה סמוך לספר לפיכך מושלו באריות

"יזנק מן הבשן" - כתרגומו שהיה הירדן יוצא מחלקו ממערת פמייאס והיא לשם שהיא בחלקו של דן שנא' ויקראו ללשם דן וזינוקו וקילוחו מן הבשן ד"א מה זינוק זה יוצא ממקום א' ונחלק לשני מקומות כך שבטו של דן נטלו חלק בשני מקומות תחלה נטלו בצפונית מערבית עקרון וסביבותיה ולא ספקו להם ובאו ונלחמו עם לשם שהיא פמייאס והיא בצפונית מזרחית שהרי הירדן יוצא ממערת פמייאס והוא במזרחה של א"י ובא מהצפון לדרום וכלה בקצה ים המלח שהוא במזרח יהודה שנטל בדרומה של א"י כמו שמפורש בס' יהושוע והוא שנאמר ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וגו' יצא גבולם מכל אותו הרוח שהתחילו לנחול בו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"שבע רצון" - שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה

"ים ודרום ירשה" - ים כנרת נפלה בחלקו ונטל מלא חבל חרם בדרומה לפרוש חרמים ומכמורות

"ירשה" - לשון צווי כמו עלה רש והטעם שלמעלה ברי"ש מוכיח כמו ירש ידע לקח שמע כשמוסיף בו ה"א יהיה הטעם למעלה שמעה ידעה סלחה לקחה אף כאן ירשה לשון צווי ובמסורת הגדולה מצינו באלפא ביתא ל' צווי דטעמיהן מלעיל

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ברוך מבנים אשר" - ראיתי בספרי אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר ואיני יודע כיצד

"יהי רצוי אחיו" - שהיה מתרצה לאחיו בשמן אנפיקינון ובקפלאות והם מרצין לו בתבואה ד"א יהי רצוי אחיו שהיו בנותיו נאות והוא שנאמר בד"ה הוא אבי ברזית שהיו בנותיו נשואות לכהנים גדולים הנמשחים בשמן זית

"וטובל בשמן רגלו" - שהיתה ארצו מושכת שמן כמעין ומעשה שנצטרכו אנשי לודקיא לשמן מנו להם פולמוסטוס אחד כו' כדאיתא במנחות

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ברזל ונחשת מנעלך" - עכשיו הוא מדבר כנגד כל ישראל שהיו גבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים ליכנס בה כאילו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחשת ד"א ברזל ונחשת מנעלך ארצכם נעולה בהרים שחוצבין מהם ברזל ונחשת וארצו של אשר היתה מנעולה של א"י

"וכימיך דבאך" - וכימיך שהם טובים לך שהן ימי תחלתך ימי נעוריך כך יהיו ימי זקנתך שהם דואבים זבים ומתמוטטים ד"א וכימיך דבאך וכימיך שהם טובים לך כמנין ימיך כל הימים אשר אתם עושים רצונו של מקום יהיו דבאך שכל הארצות דובאות כסף וזהב לא"י שתהא מבורכת בפירות וכל הארצות מתפרנסות הימנה וממשיכות לה כספם וזהבם אשקלונ"ט הכסף והזהב כלה מהם שהם מזיבות אותו לארצכם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"אין כאל ישורון" - דע לך ישורון שאין כאל בכל אלהי העובדי כוכבים ולא כצורך צורם

"רוכב שמים" - הוא אותו אלוה שבעזרך ובגאותו הוא רוכב שחקים

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"מעונה אלהי קדם" - למעון הם השחקים לאלהי קדם שקדם לכל אלהים ובירר לו שחקים לשבתו ומעונתו ומתחת מעונתו כל בעלי זרוע שוכנים

"זרועות עולם" - סיחון ועוג ומלכי כנען שהיו תקפו וגבורתו של עולם לפיכך על כרחם יחרדו ויזועו וכחם חלש מפניו לעולם אימת הגבוה על הנמוך והוא שהכח והגבורה שלו בעזרך

"ויגרש מפניך אויב" - ואמר לך השמד אותם

"מעונה" - כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"בטח בדד" - כל יחיד ויחיד איש תחת גפנו ותחת תאנתו מפוזרין ואין צריכין להתאסף ולישב יחד מפני האויב

"עין יעקב" - כמו ועינו כעין הבדולח כעין הברכה שברכם יעקב לא כבדד שאמר ירמיהו בדד ישבתי אלא כעין הבטחה שהבטיחם יעקב והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם

"יערפו" - יטיפו

"אף שמיו יערפו טל" - אף ברכתו של יצחק נוספת על ברכתו של יעקב ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"אשריך ישראל" - לאחר שפרט להם הברכות א"ל מה לי לפרוט לכם כלל דבר הכל שלכם

"אשריך ישראל מי כמוך" - תשועתך בה' אשר הוא מגן עזרך וחרב גאותך

"ויכחשו איביך לך" - כגון הגבעונים שאמרו מארץ רחוקה באו עבדיך וגו'

"ואתה על במותימו תדרוך" - כענין שנאמר שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה

<< · רש"י על דברים · לג · >>