רמב"ם הלכות חמץ ומצה ה יג
מתוך ויקיטקסט
<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זמנים · הלכות חמץ ומצה · פרק חמישי · הלכה יג | >>
נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן
רמב"ם[עריכה]
דפוס[עריכה]
כל זמן שאדם עוסק בבצק אפילו כל היום כולו אינו בא לידי חמוץ. ואם הגביה ידו והניחו ושהה הבצק עד שהגיע להשמיע הקול בזמן שאדם מכה בידו עליו כבר החמיץ וישרף מיד. ואם אין קולו נשמע אם שהה כדי שיהלך אדם מיל כבר החמיץ וישרף מיד. וכן אם הכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו הרי זה אסור לאוכלו ואין חייבין עליו כרת.
מפרשי הרמב"ם[עריכה]
עדיין אין טקסט למפרשי הרמב"ם על הלכה זו. הנכם מוזמנים להקלידם.
