רמב"ם הלכות אישות ב
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
הבת מיום לידתה עד שתהיה בת י"ב שנה גמורות היא הנקראת קטנה ונקראת תינוקת. ואפילו הביאה כמה שערות בתוך הזמן הזה אינם אלא כשומא. אבל אם הביאה שתי שערות למטה בגוף במקומות הידועות להבאת שער והיא מבת י"ב שנה ויום אחד ומעלה נקראת נערה.
הלכה ב[עריכה]
והבאת שתי שערות בזמן הזה נקרא סימן התחתון. ומאחר שתביא סימן התחתון תקרא נערה עד ו' חדשים גמורים. ומתחלת יום תשלום הששה חדשים ומעלה תקרא בוגרת. ואין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד.
הלכה ג[עריכה]
הגיעה לי"ב שנה ויום אחד ולא הביאה שתי שערות אף ע"פ שנראו בה סימני אילונית עדיין קטנה היא עד כ' שנה. וכשתביא שתי שערות אפילו בשנת כ' תהיה נערה ששה חדשים ואח"כ תקרא בוגרת.
הלכה ד[עריכה]
היתה בת עשרים שנה *פחות שלשים יום ולא הביאה שתי שערות ונראו בה (כל) סימני אילונית הרי היא אילונית. ואם לא נראו בה (כל) סימני אילונית עדיין קטנה היא עד שתביא שתי שערות או עד שתהיה בת ל"ה שנה ויום אחד.
הלכה ה[עריכה]
הגיעה לזמן הזה ולא הביאה שתי שערות הרי זו נקראת אילונית אע"פ שלא נראה בה סימן מסימני אילונית. נמצאת אתה למד שהאילונית אין לה ימי נערות אלא מקטנותה תצא לבגרות.
הלכה ו[עריכה]
ואלו הן סימני אילונית. כל שאין לה דדין. ומתקשה בשעת תשמיש. ואין לה שיפולי מעיים כנשים. וקולה עבה ואינה ניכרת בין איש לאשה. והנערה והבוגרת והאילונית כל אחת משלשתן נקראת גדולה.
הלכה ז[עריכה]
ויש בבת סימנין מלמעלה והן הנקראין סימן העליון. ואלו הן. משתחזיר ידיה לאחורה ויעשה קמט (במקום) הדדין. ומשישחיר ראש הדד. ומשיתן אדם ידו על עוקץ הדד והוא שוקע ושוהה לחזור. ומשיפצל ראש חוטם הדד ויעשה בראשו כדור קטן. ורבותי פירשו משיפצל החוטם עצמו. וכן משיטו הדדין. ומשיתקשקשו הדדין ומשתקיף העטרה שהוא מקום הבשר התפוח שלמעלה מן הערוה לעומת הבטן. ומשיתמעך הבשר הזה ולא יהיה קשה.
הלכה ח[עריכה]
כל אלו הסימנין ח'. נראה בבת סימן אחד מכל אלו או כולן והיא בת י"ב שנה או פחות אין משגיחין בו והרי היא קטנה. נעשית בת י"ב שנה ויום אחד ונראה בה סימן התחתון אין משגיחין באחד מכל אלו. ואם לא נראה התחתון ונראה בה אחד מכל אלו הרי היא ספק בין נערה לקטנה ודנים בה להחמיר. ואם נראו כולן* [ולא נראה סימן התחתון] הרי זו גדולה ודאית. שא"א שיבואו כולן אלא כבר בא סימן התחתון ונשר.
הלכה ט[עריכה]
הבת שילדה אחר י"ב שנה אע"פ שלא הביאה סימנים לא תחתון ולא עליון הרי זו גדולה. בנים הרי הם כסימנין.
הלכה י[עריכה]
הבן משיולד עד שיהיה בן י"ג שנה נקרא קטן ונקרא תינוק ואפילו הביא כמה שערות בתוך הזמן הזה אינו סימן אלא שומא. הביא שתי שערות למטה במקומות הידועות לשער. והוא מבן י"ג שנה ויום אחד ומעלה נקרא גדול ונקרא איש.
הלכה יא[עריכה]
הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות אע"פ שנראו בו סימני סריס הרי הוא קטן עד שיהיה בן כ' שנה פחות ל' יום. הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות למטה ולא הביא שתי שערות בזקן. אם נראה בו אחד מסימני סריס הרי הוא סריס ודינו דין הגדול לכל דבר. ואם לא נראה בו סימן מסימני סריס עדיין קטן הוא עד שיביא שתי שערות למטה במקום הראוי להן או עד שיהיה בן ל"ה שנה ויום אחד.
הלכה יב[עריכה]
הגיע לזמן הזה ולא הביא ה"ז סריס אף על פי שלא נראה בו אחד מסימני סריס. הגיע לשנת כ' פחות ל' יום ולא הביא שתי שערות למטה והביא שתי שערות בזקן אע"פ שנולד לו אחד מסימני סריס אינו סריס. אלא הרי הוא בקטנותו עד שיולדו לו כל סימני סריס או עד שיהיה בן ל"ה שנה ויום אחד.
הלכה יג[עריכה]
ואלו הן סימני סריס כל שאין לו זקן. ושערו לקוי. ובשרו מחליק. ואין מימי רגליו מעלים רתיחה. וכשמטיל מים אינו עושה כיפה. ושכבת זרעו דיהה. ואין מימי רגליו מחמיצין. ורוחץ בימות הגשמים ואינו מעלה בשרו הבל. וקולו לקוי ואינו ניכר בין איש לאשה.
הלכה יד[עריכה]
וסריס זה הוא הנקרא סריס חמה בכל מקום. אבל הבן שחתכו או נתקו או מיעכו גידיו או ביציו כמו שהעכו"ם עושין הוא הנקרא סריס אדם. וכשיהיה בן י"ג שנה ויום אחד נקרא גדול שאין זה מביא סימן לעולם.
הלכה טו[עריכה]
בן י"ג שנה ויום אחד שלא הביא סימן שלמטה ונראו בו כל הסימנין של מעלה ה"ז ספק בין גדול לקטן. ואם לא נבדק מלמטה כיון שנראה בו סימני בגרות מלמעלה ה"ז בחזקת גדול.
הלכה טז[עריכה]
שתי שערות האמורות בבן ובבת בכל מקום שיעורן כדי לכוף ראשן לעיקרן. ומשיצמחו ויהיו יכולות להנטל בפי הזוג עד שיגיעו לכוף ראשן לעיקרן דנין בהן להחמיר בכל מקום. לפיכך בבן ובבת נחשוב אותם גדולים להחמיר הואיל וצמחו כדי להנטל בפי הזוג. ונחשוב אותם קטנים להחמיר הואיל ולא הגיעו לכוף ראשן לעיקרן.
הלכה יז[עריכה]
שתי שערות אלו צריכות שיהיו במקום הערוה. ובית הערוה כולו מקום סימנין בין למעלה בין למטה בין על איברי הזרע עצמן. וצריכות להיות במקום אחד. ושיהיה בעיקרן גומות. ואפילו שתיהן בגומא אחת הרי אלו סימן. נמצאו שתי גומות זו בצד זו ואין בהן שיער הרי אלו סימן. חזקה אין גומא בלא שיער ושערות היו בהן ונשרו.
הלכה יח[עריכה]
הבת שהביאה שתי שערות בתוך שתים עשרה שנה והבן שהביא בתוך י"ג שניהם שומא כמו שביארנו. אע"פ שאותן שערות במקומן הם עומדות אחר י"ג לזכר ואחר י"ב לנקבה אינן סימן.
הלכה יט[עריכה]
בד"א כשנבדקו בתוך הזמן ונודע שהן שומא. אבל אם לא נבדקו אלא אחר זמן ונמצאו שם שתי שערות הרי הן בחזקת סימנין. ואין אומרין שמא קודם זמן צמחו כדי שיהיו שומא.
הלכה כ[עריכה]
כשבודקין הבת בין בתוך הזמן שהוא כל שנת י"ב בין קודם זמן זה בין לאחר הזמן בודקין על פי נשים כשרות ונאמנות. ואפילו אשה אחת בודקת ושומעין לה אם הביאה ואם לא הביאה.
הלכה כא[עריכה]
כל השנים האמורות בבן ובבת ובערכין ובכל מקום אינן לא שני הלבנה ולא שני החמה אלא שנים של סדר העיבור שהן פשוטות ומעוברות ע"פ ב"ד כמו שהם קובעין אותן כמו שביארנו בהלכות קידוש החדש. ובאותן השנים מונין לכל דברי הדת.
הלכה כב[עריכה]
אין סומכין על הנשים במנין השנים ולא על הקרובים אלא על פי שנים אנשים כשרים להעיד.
הלכה כג[עריכה]
האב שאמר בני זה בן תשע שנים ויום אחד. בתי זו בת שלש שנים ויום אחד נאמן לקרבן אבל לא למכות ולא לעונשים. בני זה בן י"ג שנה ויום אחד בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד נאמן לנדרים ולערכין ולחרמות ולהקדשות אבל לא למכות ולא לעונשים.
הלכה כד[עריכה]
מי שיש לו אבר זכרות ואבר נקבות הוא הנקרא אנדרוגינוס והוא ספק אם זכר ספק אם נקבה. ואין לו סימן שיודע בו אם הוא זכר ודאי אם היא נקבה ודאית לעולם.
הלכה כה[עריכה]
וכל מי שאין לו לא זכרות ולא נקבות אלא אטום הוא הנקרא טומטום וגם הוא ספק. ואם נקרע הטומטום ונמצא זכר הרי הוא כזכר ודאי. ואם נמצא נקבה הרי הוא נקבה וטומטום ואנדרוגינוס שהיו בן שתים עשרה שנה ויום אחד הרי הן בחזקת גדולים והם שנדבר בהן בכל מקום.
הלכה כו[עריכה]
חרש וחרשת האמורים בכל מקום הן האילמים שאין שומעין ולא מדברים. אבל מי שמדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הרי הוא ככל אדם. ואיש ואשה שהן שלמים בדעתן ואינן לא חרשים ולא שוטים נקראין פקח ופקחת.
הלכה כז[עריכה]
נמצאו כל השמות שביארנו ענינם בשני פרקים אלו עשרים שמות. ואלו הן. קידושין. ערוה. שנייה. איסורי לאוין. איסורי עשה. קטנה. נערה. בוגרת. אילונית. גדולה. סימן התחתון. סימן העליון. קטן. סריס חמה. סריס אדם. גדול. אנדרוגינוס. טומטום. חרשים. פקחים. שים כל השמות האלו לעומתך תמיד ואל ילוזו מעיניך כל ענייניהם כדי שלא נהיה צריכין לבאר כל שם מהן בכל מקום שנזכיר אותו.
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.