קיצור שולחן ערוך ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן ג | במהדורה המנוקדת | >>

דין לבישת בגדיו והילוכו
ובו ח סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח

(א)[עריכה]

  • כתיב: “והצנע לכת עם אלהיך”. לפיכך צריך האדם להיות צנוע בכל אורחותיו. ולכן כשלובש או פושט את חלוקו או שאר בגד שעל בשרו, ידקדק מאוד שלא לגלות את גופו, אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכוסה.[דרכי הלכה 1] ואל יאמר: הנני בחדרי חדרים ובחשיכה, מי רואני? כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו, וכחשיכה כאורה לפניו יתברך שמו.

(ב)[עריכה]

  • אין הולכין בחוקות הגוים, ולא מתדמין להם, לא במלבוש ולא בשיער וכיוצא בזה, שנאמר: "ולא תלכו בחקות הגוי", ונאמר: "בחוקותיהם לא תלכו", ונאמר: "השמר לך פן תנקש אחריהם". לא ילבוש מלבוש המיוחד להם לשום גאות, והוא מלבוש שרים. ולדוגמא, הא דאמרינן בגמרא דאסור לישראל להתדמות להם אפילו ברצועות המנעל. שאם היה דרכם לקשור כך, ודרך ישראל בענין אחר, או שהיה מנהגם להיות להם רצועות אדומות, ושל ישראל שחורות, משום דצבע שחור מורה על ענוה ושפלות וצניעות, אסור לישראל לשנות.
ומזה ילמד כל אדם לפי מקומו ושעתו, שהמלבוש העשוי ליוהרא ופריצות, לא יעשה הישראל כן, אלא מלבושיו יהיו עשויין בענין המורה על הכנעה וצניעות. הכי אמרינן בספרי, שלא תאמר: הואיל והן יוצאין בארגמן, אף אני אצא בארגמן; הואיל והן יוצאין בקלוסין (פירוש, כלי זיין), אף אני אצא בקלוסין. שדברים הללו דברי שחץ וגאוה הם, ולא כאלה חלק יעקב, אלא דרכם להיות צנועים וענווים ולא לפנות אל רהבים.
וכן כל דבר שנהגו למנהג ולחוק, דאיכא למיחש שיש בו שמץ עבודת כוכבים ומזלות, לא יעשה הישראל כן. וכן לא יגלח ולא יגדל שערות ראשו כמוהם, אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובדיבורו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר: "ואבדיל אתכם מן העמים".

(ג)[עריכה]

  • לא ילבוש בגדים יקרים, כי דבר זה מביא את האדם לידי גאווה. ולא בגדים פחותים מאוד או מלוכלכים, שלא יתבזה בעיני הבריות. אלא יהיו לו בגדים ממוצעים ונקיים. לעולם ימכור אדם אפילו קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו.

(ד)[עריכה]

  • לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה, לענין עבודה, ולענין בוהן יד ובוהן רגל של מילואים ושל מצורע, ולענין מצות חליצה. לכן בלבישה, וכן בשאר דברים, לעולם יקדים של ימין לשל שמאל, ובחליצת המנעלים ושאר בגדים יחלוץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין).
ואך לענין קשירה, השמאל חשוב יותר, מפני שקושרין עליו את התפילין. ולכן כשצריך לקשור, יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה[דרכי הלכה 2] -נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר כך קושר של ימין, וכן בשאר בגדים.

(ה)[עריכה]

(ו)[עריכה]

  • אסור לילך ארבע אמות[דרכי הלכה 4], או להוציא מפיו דבר שבקדושה, בגילוי הראש.[דרכי הלכה 5] וגם הקטנים צריכין להרגילן לכסות ראשן, כי היכי* דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא, כדמצינו ברב נחמן בר יצחק: "אימיה דרב נחמן בר יצחק אמרו לה כלדאי (חוזים בכוכבים), בריך גנבא הוה. לא שבקתיה גלויי רישא. אמרה ליה: כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא" וכו' (שבת קנו ב).

* (תרגום לעברית: כדי שתהיה לו יראת שמים, כפי שמצאנו בגמרא לגבי רב נחמן בר יצחק: "אימו של רב נחמן בר יצחק, אמרו לה הכשדיים החוזים בכוכבים: בנך יהיה גנב. לא הניחה לו לגלות את ראשו. אמרה לו: כסה ראשך, כדי שתהיה לך יראת שמים" וכו').

(ז)[עריכה]

  • אסור לילך בקומה זקופה וגרון נטוי, כענין שנאמר: "ותלכנה נטויות גרון" וגו'. ומכל מקום לא יכוף ראשו יותר מדאי, אלא במידה בינונית, בכדי שיראה את הבא כנגד פניו, וגם יראה מדרך כף רגלו (הר"י בספר היראה).
גם ממהלכו של אדם ניכר אם חכם ובעל דעה הוא, או שוטה וסכל. וכן אמר שלמה בחכמתו: "וגם בדרך כשסכל הולך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא", הוא מודיע לכל על עצמו שהוא סכל.

(ח)[עריכה]

  • יש להיזהר שלא ילך איש בין שתי נשים,[דרכי הלכה 6] ולא בין שני כלבים או שני חזירים, וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אשה או כלב או חזיר.

דרכי הלכה[עריכה]

הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים

  1. ^ אם לבוש בגדים תחתונים, אין צורך להתלבש מתחת לשמיכה(עיין כה"ח ב' ס"ק א').
  2. ^ בנעל ללא שרוכים ינעל ימין תחילה.
  3. ^ יש מחמירים גם לא לפשוט שני בגדים ביחד (עיין יין הטוב יא).
  4. ^ לעניין זה מועיל כיסוי הראש ביד(כה"ח ב' ס"ק כ').
  5. ^ לעניין זה כיסוי ביד בלבד לא מועיל, אבל יד עם כפפה או עם בגד מועילה(צא ס"ע ד').
  6. ^ והצניעות והבושת מביאין את האדם לידי הכנעה לפניו יתברך שמו. עיקר הטעם בנשים משום צניעות.