קידמה ועוני יד
קידמה ועוני: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב - כג - כד - כה - כו - כז
התמדת העוני תוך-כדי התקדמות העושר[עריכה]
הסתכלו על העולם של ימינו. במדינות שונות ביותר, בתנאים מגוונים ביותר לגבי ממשלה, תעשיות, תעריפים, מטבע - תוכלו למצוא מצוקה בקרב מעמד הפועלים. אבל בכל מקום שאתה מוצא מצוקה ומחסור בתוך חברה של שפע, תמצא שהקרקע היא מונופול, ושבעלי הקרקע סוחטים סכומים גדולים מרווחי העבודה, תמורת הזכות להשתמש בקרקע.
הסתכלו על העולם של ימינו, השוו בין מדינות שונות, ותראו שלא ריבוי ההון המונח capital מייצג עושר המשמש בתהליך הייצור, כולל עושר המשמש לצורך חליפין. capital הוא תת-קבוצה של המושג wealth (המוגדר למטה). כל פריט-רכוש (הנכלל במושג wealth) יכול לשמש לצריכה, או לייצור; אם בוחרים להשתמש בו לייצור, הוא נחשב capital. בעברית נשתמש במושג הון. ולא תפוקת העבודה המונח labor מייצג כל מאמץ אנושי שמטרתו לייצר עושר או לתת שירות. הוא כולל מאמץ נפשי-שכלי וגם מאמץ של השרירים. יזמי היי-טק הם "עובדים" בדיוק כמו פועלי צווארון כחול. בעברית נשתמש במושג עבודה. הגורמת לרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. לעלות או לרדת, אלא המידה שבה בעלי הקרקע, הנוהגים כמונופול, יכולים להטיל מס על רווחי העבודה, באמצעות הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה..
האין זו עובדה שארצות חדשות, שבהן העושר הכולל הוא קטן אך הקרקע זולה, הן תמיד ארצות טובות יותר עבור המעמדות הנמוכים מאשר ארצות עשירות, שבהן הקרקע יקרה?
ביישובים החדשים, שבהם הקרקע זולה, לא נמצא קבצנים. הפערים הכלכליים קטנים מאד. בערים הגדולות, שבהן הארץ כל כך יקרה עד שהיא מושכרת לפי מטר רץ, ישנם מצבים קיצוניים של עוני לעומת יוקרה. הפער הזה, בין שני קצות הסולם החברתי, מתאים תמיד למחירי הקרקעות. אם נשווה בין שני מצבים באותה ארץ בזמנים שונים, נגלה את אותה תופעה.
ידועה הסיבה לעליה הפתאומית בשכר העבודה בקליפורניה בשנת 1849. הגילוי של מכרות פלייסר בארץ שלא הייתה שייכת לאיש, שניתן היה לעבוד בה באופן חופשי, העלה את משכורותיהם של טבחים במסעדות בסן פרנסיסקו עד 500 דולר לחודש. ספינות נרקבו בנמל ובעליהן לא הצליחו למצוא קצינים או אנשי צוות, עד שהסכימו לשלם משכורות, שבכל חלק אחר של כדור הארץ נראו אגדיות. אילו המכרות הללו היו נמצאים בקרקע פרטית, או אם מישהו היה לוקח בעלות עליהן באופן מיידי ומקבל זכות לגבות עליהם דמי שכירות, ערכי הקרקע היו מזנקים כלפי מעלה, ולא המשכורות.
המכרות בעורק קומסטוק היו עשירים יותר מאשר מכרות הפלייסר, אבל קומסטוק הוכרז כמונופול באופן מיידי. רק בזכות האיגוד המקצועי של הכורים, והחשש מפני הנזק שהוא עלול לגרום, קיבלו הכורים 4 דולרים ליום, על עבודה של 2000 מטר מתחת לאדמה, באויר דחוס ושאוב מבחוץ. העושר של עורק קומסטוק הגדיל את דמי השכירות. מחיר המכירה של המכרות הללו הגיע למאה מיליון דולר, והפיק הון שההחזרים החודשיים עליו מוערכים במאות אלפים, אם לא מיליונים.
ידועה גם הסיבה להפחתת השכר בקליפורניה, מהמקסימום של הימים הראשונים, לרמה כמעט זהה למקובל במדינות המזרח. תפוקת העבודה לא פחתה, להיפך, היא עלתה; אבל מתוך התפוקה, העבודה הייתה צריכה לשלם רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה.. כשמכרות הפלייסר מוצו, העבודה נאלצה לפנות למכרות העמוקים יותר או לקרקע חקלאית, אך כיוון שהחוק כבר התיר לקחת מונופול על משאבים אלה, אנשים הסתובבו ברחובות סן פרנסיסקו מוכנים לצאת לעבודה עבור כמעט כל דבר - כי כבר לא היו הזדמנויות טבעיות חופשיות לעבודה.
אי בלב ים עם אפשרויות בלתי מוגבלות[עריכה]
הציגו לכל אדם המסוגל לחשוב בהגיון את השאלה הזאת: "נניח שיום אחד, צצה מתוך התעלה האנגלית או הים הצפוני קרקע שאינה שייכת לאף אדם, שבה יש אפשרות לעבוד באופן בלתי מוגבל ולהפיק רווח כפול או משולש מהשכר על היבשת. האדמה תישאר חופשית וללא בעלים, כמו שהיתה פעם רוב אדמת אנגליה. מה תהיה ההשפעה על המשכורות באנגליה?".
הוא ודאי יאמר, שהמשכורות ברחבי אנגליה בהכרח יגדלו לשווה-ערך למה שניתן להרוויח על האי הזה.
ובתשובה לשאלה נוספת, "מה תהיה ההשפעה על הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה."? הוא מייד יאמר שהם בהכרח ייפלו. ואם יחשוב עוד צעד קדימה, הוא יגיד שכל זה יקרה בלי שחלק גדול מהעובדים באנגליה יעברו לאי החדש, ובלי שינוי משמעותי של הצורה והכיוון של התעשיה, פרט לנטישת אותו סוג של ייצור שכרגע מניב לעבודה ולבעל הקרקע יחד, פחות ממה שהעבודה יכולה להשיג לבד באי החדש. העלייה במשכורת המונח wage הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת ה-labor (=העבודה). זה כולל משכורת שהמעסיק משלם לעובד, אבל גם רווח שהאדם עצמו מרוויח מעבודתו, לדוגמה, אדם הקוטף תפוחים במטע של עצמו - התפוחים הם wage כי הם תוצאה של עבודה. המושג המדוייק בעברית הוא תמורת-עבודה, אולם זה מושג שקשה להטות אותו, ולכן נשתמש במושג המקובל יותר משכורת. תהיה על חשבון הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה..
קחו עכשיו את אותו אדם, או אדם אחר - איש עסקים ממולח, שאין לו תיאוריות, אבל יודע איך לעשות כסף. אמרו לו: "הנה כפר קטן, תוך עשר שנים הוא יהיה עיר גדולה - תוך עשר שנים יהיה בו שפע של מכונות ושיפורים אשר מכפילים את כוחה האפקטיבי של עבודה. האם, בעוד עשר שנים, התשואה המונח interest היא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת ה-capital (=ההון, אמצעי הייצור). בעברית תשואה. תהיה גבוהה יותר?"
הוא יאמר: "לא!"
"האם המשכורות על עבודה יהיו גבוהות יותר? האם יהיה קל יותר לאדם, שיש לו רק כוח העבודה שלו, להגיע לעצמאות כלכלית?"
הוא יאמר: "לא! המשכורות לא יהיו גבוהות יותר, אלא להפך, סביר שהן יהיו נמוכות יותר, ויהיה קשה יותר לפועל להגיע לעצמאות כלכלית".
"מה, אם כן, יהיה גבוה יותר?"
"הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה.. ערך הקרקע. לך תשיג לך פיסת קרקע, ותחזיק בה".
ואם, בנסיבות כאלה, תיקח את העצה שלו, לא תצטרך לעשות יותר שום דבר. תוכל לשבת ולעשן את המקטרת שלך, תוכל לשכב כמו הבטלנים של נאפולי או ה-leperos של מקסיקו. תוכל לטייל בכדור פורח, או לגור בתוך בור באדמה; בלי לעשות פעולה של עבודה, בלי להוסיף כהוא זה לעושרה של הקהילה, תוך עשר שנים תהיה עשיר! בעיר החדשה תהיה לך אחוזה מפוארת; אך בין מבני הציבור שלה, בהכרח יהיה גם בית תמחוי.
התמונה מתבהרת[עריכה]
בחקירה שלנו הצלחנו להתקדם לקראת האמת: במידה שהאדמות הן חיוניות למאמץ של עבודה בייצור העושר, הזכות לשלוט בקרקע החיונית לעבודה היא הזכות לשלות על כל פירות העבודה, מלבד המינימום הדרוש כדי לאפשר לעבודה להתקיים. אמת פשוטה זו, כשמיישמים אותה לבעיות חברתיות ופוליטיות, מוסתרת מעיני ההמון, בחלקה על-ידי עצם פשטותה, ובחלקה על ידי כשלים נפוצים והרגלים שגויים של מחשבה, המובילים אותם לחפש בכל כיוון פרט לכיוון הנכון, אחר הסבר על העוולות המדכאות ומאיימות על העולם התרבותי. ומאחורי הכשלים והתיאוריות המטעות הללו, נמצא כוח פעיל ואנרגטי, כוח אשר בכל מדינה, תהיה צורת המשטר שלה אשר תהיה, כותב חוקים ותבניות מחשבה - כוחו של אינטרס כספי עצום ודומיננטי.
כה פשוטה וכה ברורה היא האמת הזאת, עד כי מי שראה אותה בשלמותה פעם אחת, יזהה אותה תמיד. יש תמונות, שנראה כאילו יש בהן רק מבוך מבולבל של קווים, עד שפעם אחת אתם שמים לב שיש כאן פנים או דמות. ברגע שזיהיתם את זה פעם אחת, זה יהיה לכם ברור תמיד. כך זה זה גם במקרה שלנו.
לאור האמת הזאת, כל העובדות הקשורות למצב החברתי מסתדרות, ומתגלה שהתופעות המגוונות ביותר נובעות מכלל גדול אחד. לא יחסי הון ועבודה, לא לחץ האוכלוסייה כנגד צרכי הקיום, מסבירים את הפיתוח הלא-שוויוני של הציביליזציה שלנו. הגורם הגדול של אי השוויון בחלוקת העושר היא אי השוויון בבעלות על קרקע.
הבעלות על קרקע היא למעשה היסוד הגדול שבסופו של דבר קובע את המצב החברתי, הפוליטי, וכתוצאה מכך גם הרוחני והמוסרי של עם. זה חייב להיות כך. כי הארץ היא מקום המגורים והקיום של האדם, המחסן שממנו עליו להפיק את כל צרכיו, החומר שעבודתו צריכה לעבד כדי לספק את כל דרישותיו; כי אפילו את המוצרים של הים לא ניתן לקחת, אפילו מאור השמש אי אפשר ליהנות, אפילו את כוחות הטבע כולם אי אפשר לנצל, ללא השימוש בקרקע או במוצריה. בארץ אנו נולדים, ממנה אנו חיים, אליה אנו שבים - אנחנו נוצרנו מן האדמה, כמו גבעול של עשב או פרח השדה. קחו מן האדם את כל מה ששייך לאדמה, וכל מה שיישאר ממנו יהיה רוח ערטילאית.
התקדמות חומרית אינה פוטרת אותנו מהתלות שלנו באדמה. היא יכולה רק להגדיל את כוחנו לייצר עושר מהאדמה. לכן, כאשר הקרקע היא מונופול, ההתקדמות עלולה להימשך עד אינסוף, מבלי להגדיל את המשכורת או לשפר את מצבם של אלה שיש להם רק את כוח העבודה שלהם; ההתקדמות רק תגדיל את ערך קרקע ואת הכח שנותנת הבעלות עליה.
בכל מקום, בכל עת, בין כל העמים, בעלות על קרקע הוא בסיס האצולה, יסוד ההון הגדול, מקור הכוח. כמו שאמרו הברהמינים לפני דורות רבים:
- "למי ששייכת האדמה ברגע נתון - לו שייכים פירותיה.
- שמשיות לבנות ופילים מטורפים מגאוה הם הפרחים של מתנת הקרקע".