קטגוריה:שמות כח ד
מתוך ויקיטקסט
ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הספר)
* * *
וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הספר)
* * *
וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הספר) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית
תרגום
אונקלוס:
ירושלמי - יונתן:
ירושלמי (קטעים):
רש"י (כל הפרק)
"חשן" - תכשיט כנגד הלב:
"ואפוד" - לא שמעתי (שהוא לבוש) ולא מצאתי בברייתא פי' תבניתו ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו רחבו כרוחב גב איש כמין סינר שקורין פורצני"ט (שורץ) שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים כך מעשהו מלמטה שנא' (ש"ב ו, יד) ודוד חגור אפוד בד למדנו שהאפוד חגורה היא וא"א לו' שאין בו אלא חגורה לבדה שהרי נאמר (ויקרא ח, ז) ויתן עליו את האפוד ואח"כ ויחגור אותו בחשב האפוד ותרגם אונקלוס בהמיין אפודא למדנו שהחשב הוא החגור והאפוד שם תכשיט לבדו וא"א לומר שעל שם שתי הכתפות שבו הוא קרוי אפוד שהרי נאמר שתי כתפות האפוד למדנו שהאפוד שם לבד והכתפות שם לבד והחשב שם לבד לכך אני אומר שעל שם הסינר של מטה קרוי אפוד ע"ש שאופדו ומקשטו בו כמו שנאמר (שם) ויאפוד לו בו והחשב הוא חגור שלמעלה הימנו והכתפות קבועות בו ועוד אומר לי לבי שיש ראיה שהוא מין לבוש שתרגום יונתן ודוד חגור אפוד בד כרדוט דבוץ ותרגם כמו כן מעילים כרדוטין במעשה תמר אחות אבשלום (שם יג, יח) כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים:
"ומעיל" - הוא כמין חלוק וכן הכתונת אלא שהכתונת סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק העליון:
"תשבץ" - עשויין משבצות לנוי והמשבצות הם כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעת אבנים טובות ומרגליות כמו שנאמר באבני האפוד מוסבות משבצות זהב ובלע"ז קוראין אותו קשטונ"ש (קאסטען):
"מצנפת" - כמין כיפת כובע שקורין קופי"א שהרי במקום אחר קורא להם מגבעות ומתרגמינן כובעין (עי' יומא כ"ה):
"ואבנט" - הוא חגורה על הכתונת והאפוד חגורה על המעיל כמו שמצינו בסדר לבישתן ויתן עליו את הכתנת ויחגור אותו באבנט וילבש אותו את המעיל ויתן עליו את האפוד:
"בגדי קדש" - מתרומה המקודשת לשמי יעשו אותם:מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
מעיל הוא כמין חלוק וכן הכתונת, אלא שהכתונת סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק העליון - הרמב"ן ז"ל טען ואמר שאין הדבר כן, כי המעיל בגד יתעטף בו, כמו שאמר "והוא עוטה מעיל" וכתיב "מעיל צדקה יעטני" ולא תבא עטיה על הכתונת רק על השַׂלְמָה אשר יכסה בו דכתיב "עוטה אור כשלמה" כי הוא עטוף, וכן "ועל שפם יעטה" - יתעטף, והוא תרגומו של יונתן בן עוזיאל שהזכיר הרב 'כרדוטין', כי הוא עטוף קרוב לצורת האפוד, שיתעטף בו חצי הגוף שכלפי רגליו. כי אם היה חלוק, אינן דומין זה לזה כלל. וראיה עוד שאמר "ויחזק בכנף מעילו" וגו' והנה יש לו כנפים ואינו כמין חלוק. עד כאן דבריו.
ולא ידעתי מי הגיד לו שהחלוק העליון לא תפול בו עטיפה, ואם לא תבוא עטיפה על הכתונת שהוא סמוך לבשרו, למה לא תבוא על החלוק העליון המכסה החלוק התחתון, ומה הפרש בינו ובין השַׂלמה והלא הבגד הוא השלמה והשלמה הוא הבגד, ויבא זה במקום זה, והבגד כולל גם החלוק, כי כל חלוק בגד ואין כל בגד חלוק.
ואשר הכריח הרב לפרש שהמעיל הוא החלוק העליון ולא מין אחר, הוא בעבור שמצא "ועליה כתונת פסים" וכתיב "כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים", יורה שהמעיל והכתונת הם עניין אחד, אבל בבגדי כהונה שכתוב "חשן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ", הוכרח לפרש ששניהן מין חלוק, רק שהכתונת הוא החלוק הסמוך לבשרו, כמו שמצאנו באדם ואשתו שהיו ערומים והלבישם כתנות, והמעיל הוא החלוק העליון המכסה החלוק התחתון, ואף על י שהוא כתבנית החלוק, יתכן שיהיו לו כנפות מאחר שאינו לכיסוי בשרו, ולכן כתוב "ויחזק בכנף מעילו":
מצנפת. כמין כיפת כובע שקורין קופי"א שהרי במקום אחר קורא להם מגבעות ומתרגמינן כובעין – פירוש כמין כיפה שהוא כובע, כדתניא בשלהי ראשית הגז ’כיפה של צמר היתה מונחת בראש כהן גדול ועליה ציץ נתון, לקיים מה שנאמר „ושמת אותו על פתיל תכלת”’ ופירש רש"י 'כובע'. ובריש במה אשה נמי תנן . . .
באר בשדה (כל הפרק)
תשבץ וכו'. למושב קביעת וכו' – כתב מוה"ר לפי דברי הרמב"ם לא היו שם אבנים טובות כלל וכו'. כנראה מתוך דבריו שלפי דברי רבינו היו אבנים טובות בכתונת, והא ליתא דגם רבינו לא כתב אלא שהיה בכתונת גומות כמו העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעות אבנים טובות, אבל היו גומות בלבד לנוי, ופשוט:
מצנפת. כמין כיפת כובע וכו' – ועיין ברא"ם שהאריך, ומה שכתב על מה שטען הרמב"ן על דברי רבינו. ונלע"ד שהרמב"ן היה גורס 'מצנפת כמין כובע' ולא 'כמין כיפת כובע' כמו שהיא גרסתינו, ולזה טען מה שטען, ולפי גרסתינו נראה לי שדעת רבינו לומר שאין המצנפת של כהן גדול כמין כובע ממש, שהרי לאותן שהן כמין כובע קורא להם במקום אחר "מגבעות" ומתרגמינן 'כובעין', ואם איתא שגם המצנפת היא כמין כובע ממש הוי ליה לתרגם גם כן כובעא ולא מצנפת, ולזה מפרש שהמצנפת היא כמין הכיפה של כובעשלא היה נותן אותה סביב הראש עד המצח כמו שנותנין הכובע, אלא עושין אותה כמין כיפה ונותנה בגובהה של ראש, ומתחתיה היו לו התפלין והציץ, וזהו ממש כדעת ריב"א שכתבו התוספות בפרק קמא דגיטין ובסוכה דף ה' וביומא דף י"ב ודף כ"ה. ועיין בפרק קמא דגיטין בתוספות דף ו' ד"ה עטרות, ודוק:
בגדי קודש. מתרומה המקודשת – דבשלמא לעיל דכתיב "ועשית בגדי קדש לאהרן" יש לומר דקרי להו בגדי קדש משום שעל ידם מתקדש אהרן, וכמו שכתב רבינו '’לקדשו לכהנו לי’ לקדשו בכהונה על ידי הבגדים', אבל הכא דחזר ואמר "ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך" למה ליה הא כבר כתיב לעיל "ואתה תדבר כו' ועשו את בגדי אהרן לקדשו", א"ו הא קמ"ל שיעשו אותם מתרומה המקודשת, ועי' מה שכתב בזה מורי הרב:
דבק טוב (כל הפרק)
בגדי קדש - קשה לרש"י והלא כבר אמר "ועשו בגדי קודש" אם כן למה חוזר עוד פעם שנית, לכן פירש 'ללמדנו שבאין מתרומות המקודשת' וכו':
מצנפת. פירש"י כמין כיפת כובע וכו' - כונת רש"י שלא תפרש שמצנפת הוא מה שקורין בלשון אשכנז הויאב שהוא רך ואין לה כיפה, אלא פרישו מה כקורין בל"א הוט שהוא קשה ויש לה בחללה כיפה:
מעיל. פרש"י כעין חלוק וכן הכתונת אלא שהכתונת וכו' - ואם תאמר דילמא להיפך, המעיל סמוך לבשרו, ויש לומר שבמעיל היו תלוים בו פעמונים כדי להשמיע קול, אם כן אי אפשר שהיה על בשרו. אי נמי מוכח כמו שפירש"י אחר כן על ואבנט:נחלת יעקב (כל הפרק)
סיכום
מצנפת
- כל המפרשים הבינו בשיטת רש"י שהוא דומה ל"מגבעת" של כהן הדיוט ואין ביניהם שום הבדל.
- הבאר בשדה מפרש שיש הבדל בין "המצנפת" שהוא כמין 'כיפת' כובע, ל"מגבעת" שהוא כובע.
כתבו סיכום על הפסוק (הכנה לסיכום)
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
מאמרים בקטגוריה "שמות כח ד"
דף קטגוריה זה כולל את 6 הדפים הבאים, מתוך 6 בקטגוריה כולה.
