מקורות ופירושים נוספים

1. הרעיון המובא במאמר זה, שנראה כלקוח מתורתו של רבי נחמן מברסלב, למעשה נכתב על-ידי גדול המתנגדים, הגאון מווילנה, בפירושו השני לפסוק זה: "בעבודת הבורא יתברך, אל תאמר 'כבר כיליתי כל ימי ברצון תאוותי... ואיך אשוב לה'... אלא אשלם עכשיו הרע ואהנה מהאי עלמא', אל תאמר כן! אלא קוה לה' ויושע לך ...". ושניהם מסתמכים על דברי חז"ל: "מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום כדי שיהא ריחו נודף?!"  (תלמוד בבלי, ברכות נא.) .

הנטיה של אנשים, שעוברים עבירה אחת, להמשיך ולעבור עוד עבירות, נזכרה כבר בתלמוד: " "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה... נעשית לו כהיתר" ", והיא הוכחה במחקרים של פרופ' דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית: " "אם שיקרתי פעם ופעמיים, הדרך משם קלה מאוד לשקר כל הזמן. אנחנו מכירים את התופעה הזו מעולם הדיאטה. אנשים שנמצאים בדיאטה חמורה שנמשכת חודשים יכולים להישבר ולהתנפל על המקרר רק כי אכלו קוביית שוקולד קטנה. קוראים לזה "אפקט לעזאזל עם הכל" (What the hell effect). זה נכון גם לתחומים אחרים - אנשים מרמים קצת כי הם אנשים ישרים, אבל ברגע שהם לא צריכים יותר לחשוב על עצמם כעל אנשים ישרים, הם מתחילים לרמות כל הזמן" "  ( ריאיון עם דן אריאלי, כלכליסט 18.6.09 ) .

2. אולם, רוב המפרשים פירשו את המילה אשלמה מלשון תשלום ותגמול, ולפי זה אשלמה רע = אגמול רע = אנקום. לפי זה, הפסוק מפרש את מצוות התורה (ויקרא יט יח): "לא תקם ולא תטר את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"( פירוט ) : הפסוק מסביר את הקשר בין " לא תיקום " לבין " אני ה' ": בדרך כלל, אדם נוקם כי הוא רוצה להרתיע את אויבו: " "אתה ירא שיעשה אתך רע עכשיו כאשר לא אשלמה לו רע, וגם אחר כך יעשה לי רעה" "  (הגאון מווילנה, פירוש ראשון) או להרתיע אנשים אחרים: " "בעבור שייראו בני אדם מהזיקני... פן תהיה בך יד הבריות בראותם כי לא תקח נקמתך מהם" "  (רבי יונה) ; הפסוק מלמדנו, שגם כשהמטרה היא להרתיע, אין רשות לנקום, אלא יש לקוות לה' שיושיע אותנו ללא נקמה.

• אולם, קשה להבין פסוק זה, והרי בתנ"ך מסופר על רבים ממנהיגי ישראל שנקמו באויבי ישראל, למטרת הרתעה או למטרות אחרות, ולכן לא מסתבר שכוונת הפסוק היא לאסור על כל נקמה שהיא. ואילו כוונת הפסוק היתה רק לאסור על נקמה בין אדם לחברו, בתוך עם ישראל, היה ראוי לציין זאת בפירוש, כמו בתורה "לא תקום ולא תטור את בני עמך".

3. הפסוק הבא הוא "תועבת ה' אבן ואבן, ומאזני מרמה לא טוב"; לפי זה אפשר לפרש שהפסוק שלנו מתייחס בפרט לענייני כספים ומרמה: " "אם עשה לך אדם רע במסחר, שהונה אותך ומכר לך סחורה מזוייפת, אל תאמר לשלם לו במעות מזוייפות כמו שעשה הוא שבזה יוחזר הפסדך... רק קוה אל ה' והוא יושע לך וימלא חסרונך. ומביא על זה משלו: אם מכר לך במשקל מזוייף ע"י אבן ואבן , ותרצה אתה למכור לו בחזרה במאזני מרמה , דע שהאבן ואבן הם תועבת ה' , והשילום במאזני מרמה גם-כן לא טוב , כי ה' הזהיר על זה בכל האופנים, וכמו שאמר כן למעלה" אבן ואבן איפה ואיפה - תועבת ה' גם שניהם "  (מלבי"ם) .

• שאלה זו, האם מותר לאדם לעשות צדק לעצמו בדרכי מרמה, נדונה במקורות רבים; ראו עשיית צדק בדרכי מרמה .

4. ויש שפירשו " אשלמה רע " = "אשלם לעצמי, אשלים לעצמי את מה שחסר לי, על-ידי מעשה רע". לפני זמן-מה התפרסם בטלביזיה סיפורו של אדם שקיבל מהמדינה סכום כסף גדול מאד, באופן חוקי אבל עם "ריח" רע מאד. אותו אדם עוסק כל ימיו בפעילויות התנדבותיות למען הכלל, ללא כל תמורה; מן הסתם, לאחר שנים של עבודה למען הציבור, התעוררו בו תחושות בסגנון "זה לא הוגן, אנשים אחרים עובדים ומרוויחים ואני עובד בחינם, גם לי מגיע לקבל תמורה". כשנקרתה לפניו ההזדמנות לקבל כסף מהמדינה, הוא לא בדק עד הסוף את "כשרות" העיסקה, הוא ראה בכך מעין פיצוי על כל ההשקעה שהשקיע. אולם, בטלביזיה זה נראה אחרת לגמרי - לא ראו את כל הדברים הטובים שעשה למען הציבור, אלא רק את המעשה הספציפי שנחשב רע.

כדי להימנע ממצבים מביכים כאלה, מייעץ החכם: אל תאמר בלבך אשלמה לעצמי באמצעות מעשה רע , כלומר - אשלים לעצמי את הכסף שחסר לי ושמגיע לי ע"י לקיחת כסף שאינה כשרה לגמרי, או שנחשבת לרעה בעיני הציבור; קוה לה' - אם באמת עשית מעשים טובים, ומגיע לך גמול - ה' יושע לך ויעזור לך לקבל את מה שמגיע לך בדרכים כשרות.

• אולם, לפי פירוש זה חסרות הרבה מילים בפסוק; היה ראוי לכתוב, לכל הפחות, "אשלמה לי ברע". הפירוש הפשוט יותר למשפט כפי שהוא לפנינו, " אשלמה רע ", הוא שהמילה " רע " היא המושא הישיר של הפועל " אשלמה ", כמו בפירושים הקודמים.