המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך
"לכם הכהנים" - ר"ל הדבר הזה אומר אני ה' לכם אתם הכהנים המבזים את שמי
"ואם אב אני" - ואם אתם מחזיקים אותי לאב איה כבודי הראוי לי בעבור אהבתי לכם ואם אתם מחזיקים אותי לאדון איה המורא הראוי לירוא מפני כי אם יראתם מפני לא עזבתם א"כ כבודי
"בן יכבד" - מוסב למעלה לומר הואיל וכן הוא שאני אוהב אתכם מפאת עצמיכם הלא דרך הבן לכבד אביו על כי אביו אהבו ודרך העבד לכבד את אדוניו עם כי לא יחשוש כ"כ על אהבת אדוניו אליו עכ"ז מוכח הוא לכבדו כי יפחד ממנו לבל יעשה בו נקם
מצודת ציון
"אדונים" - דרך המקרא להזכיר שם אדנות בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל"ט)
"בן", יאמר הנה "הבן יכבד אב" ויזהר בכבודו מצד האהבה אשר יאהב את אביו, "ועבד" (יכבד) "אדוניו" מפני המורא מצד שהוא מושל עליו וירא מענשו, שלכן לא יעשה דבר השנוא בעיניו, "ואם אב אני" ע"י שאתם כבנים לפני, עובדים מאהבה, "איה כבודי? ואם אדונים אני", שאינכם במדת האהבה, ועכ"פ הלא צריכים אתם להתירא מעונשי באשר אני האדון של כל העולם, "ואיה מוראי?" שתי השאלות האלה "אמר ה' צבאות לכם הכהנים", ומפרש שתי השאלות השאלה אם אב אני איה כבודי "אמר ה' לכם הכהנים בוזי שמי", והשאלה השנית אם אדונים אני איה מוראי (אמר ה' לכם הכהנים).
