<< | ספר ישעיהו • פרק ה' • פסוק א' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן

המהדורה המנוקדת: אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן.

אָשִׁ֤ירָה נָּא֙ לִֽידִידִ֔י שִׁירַ֥ת דּוֹדִ֖י לְכַרְמ֑וֹ כֶּ֛רֶם הָיָ֥ה לִידִידִ֖י בְּקֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן׃

אָשִׁ֤ירָה נָּא֙ לִֽ/ידִידִ֔/י שִׁירַ֥ת דּוֹדִ֖/י לְ/כַרְמ֑/וֹ כֶּ֛רֶם הָיָ֥ה לִֽ/ידִידִ֖/י בְּ/קֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אשירה נא לידידי" - הנביא אומר אשירה נא לידידי תחת ידידי ובמקומו ובשליחותו כמו ה' ילחם לכם (שמות יד) בשבילכם

"שירת דודי" - היא זו אשר שר בשביל כרמו על עסקי כרמו כמו וישאלו אנשי המקום לאשתו (בראשית כו)

"כרם וגו' בן שמן" - בזויות העושה פירות שמנים כשמן טוב

"בן שמן" - זויות ראוי לשמן לזיתים לעשות שמן כמו בן מות (שמואל ב' ב') ראוי למות ודוגמ' הוא זו ובסוף הענין יפרשנה

"ויעזקהו" - סייגו וגדרו סביב מוקף כמין טבעת דמתרגמינן עיזקא

"ויסקלהו" - הוציא אבנים מתוכו הרעים לגפנים כמו סקלו מאבן (לקמן סב)

"ויטעהו שורק" - הם זמורות היפות לנטיעה משאר זמורות

"ויבן מגדל בתוכו" - גת לעצור ענבים

"וגם יקב חצב בו" - הבור שלפני הגת לקבל היין וכן כל יקב שבמקרא ל' בור הוא וכן עד יקבי המלך (זכריה יד) ת"י עד שיחיא דמלכא הוא עומק אוקינוס ולכן נופל בו כאן ל' חציבה כמו ובורות חצובים (דברים ו)

"ויקו לעשות ענבים" - ויקו ידידי לעשות לו הכרם הזה ענבים

"ויעש באושים" - דומים לענבים וקורין אותם (לנברווייש"א בלע"ז)

"הסר משוכתו" - להסר גדר המסוכך ומגין עליו מסוכה הוא סייג קוצים גדר הוא גדר אבנים

"והיה" - הכרם

"לבער" - שירעו בו בהמה וחיה

"ואשיתהו בתה" - ל' שממה וריקנות היא וכן (לקמן ז) בנחלי הבתות

"ולא יעדר" - ל' חפירת כרם היא

"ועלה שמיר ושית" - מיני קוצים פתר בהם מנחם בן סרוק ואני אומר שמיר ל' תולעת חזק הוא המבקע אבנים שבו בנה שלמה את בית המקדש כענין שנאמר (יחזקאל ג) כשמיר חזק מצור

"שית" - ל' השאת והשבר (איכה ג) ל' תשאה שממה (לקמן ו) צדו מאין דורש ליכנס בו ומתוך כך תעלה בו תולעת

"כי כרם ה' צבאות בית ישראל" - לכרם הזה אתם משולים בית ישראל כי כל מה שעשה לכרם הזה עשה לישראל והכרם הוא אדם הראשון כי מצינו במ"א במקומות הרבה בתנחומא ובבראשית רבה שמקראות הללו נדרשין עליו לא נטרד אדם הראשון עד שחירף וגידף שנאמר ויקו לעשות ענבים וגו' ובמקום אחר מצינו הושיב עליו שומרים שלא יאכל מעץ החיים שנאמר ועל העבים אצוה וכן נדרשנו עליו

"כרם" - זה אדם הראשון

"לידידי" - זה הקב"ה

"בן שמן" - בג"ע

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"כרם" - וזהו השיר הנה כרם היה לידידי וגו'

"שירת דודי" - השירה אשר שר דודי על עסקי כרמו

"לידידי" - אמר הנביא אשירה נא במקום ידידי ובשליחותו

מצודת ציון

"לידידי" - אהובי וכן דודי

"בקרן" - פנה וזויות וכן על קרנות המזבח (ויקרא ד)

"בן שמן" - הראויה לעשות פירות שמנים וכן בן מות הוא (שמואל א כ) שר"ל ראוי למות

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אשירה", מוכיח את ישראל בדרך משל וחדה, ושר שיר "בעבור ידידו" ה' ב"ה השיר "אשר שר דודו ה'" בעבור כרמו.

"כרם", המשיל דבר ה' עם ישראל כאילו היה לידידו ה' כרם, ששתלו על הר גבוה ותלול במקום שמן, אשר יחוייב מצד המקום שיצליח ביין חמר, גם לא חסר כל הצריך לתקוני הכרם:

ביאור המילות

"לידידי". השם ב"ה (ספרי ברכה סימן שנ"ב ומנחות נג) והלמ"ד תחת בעבור, וכן למ"ד לכרמו. דודי, מנחי עי"ן. וידידי, מנחי היו"ד, והענין אחד כמו ישע ושוע:

"בקרן בן שמן". קרן לו שלשה מובנים,

א) קרנות בע"ח,
ב) הצלע,
ג) קרני האור וזהרו, הנחת השם בעצם הוא על הבליטה היוצאת בגובה להחיות בעלי הקרנים. וממנו הושאל אל כל דבר הבולט על זוית נצבת או על זוית נוטה, ומשם הושאל אל קרני האור הנופלים בפגישתם על גשם המלוטש לאחוריהם על זוית נצבת שדומה לקרנים, וקרן פה בא על הצלע והזוית. וההבדל בינו בין צד כתף צלע, כי קרן בא על הבליטה לבד, ולכן לא מצאנוהו על שיתוף שם צלע רק אצל המזבח, ור"ל בליטת המזבח בקצה הזויות. וצייר כל א"י כבליטה היוצאת בגובה על כדור הארץ, וכן תרגומו בטור רם, ובספרי (עקב לז) בקרן כמו שהשור אין גבוה בו מקרניו כך א"י גבוה מכל הארצות. אולם באשר שתף עמו יחוס השמן, הצצתי בו כונה מליצית, כי מצאנו בכ"מ שהקרן ימליץ המלוכה והמשרה, רמה קרני בה', תרוממנה קרנות צדיק, כי משיחת המלכים היה בקרן מלאה שמן (שמואל א' טז יג, מלכים א' א' לט), ובמשיחה זו רמזו שתי ההצלחות הקרן כלי המשיחה רומז על הגבורה, והשמן רומז אל ההצלחה הנפשיית כמ"ש שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלות קל"ב), ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן. הקרן והשמן והנר אחריו. קרן, על ההצלחה הגופיית. והשמן, על האושר הנפשי. ויען שהצלחה הגופיית של א"י מסובב מן הנפשיית והשגחת ה' בה, נמצא שהקרן הוא בן השמן ותולדתו, וזה מ"ש בספרי (שם) יכול כשם שהקרן גרוע מכל, כך א"י, ת"ל בן שמן. ר"ל בל תאמר שאין בו רק חומריות גופניות, הוסיף בן שמן, ששרשה רוחנית אלהי:

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו ה א.

קרן בן שמן

(ישעיהו ה א): "אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן -"

אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו

פסוק זה פותח נבואה הידועה בשם "שירת הכרם". להסבר על הנבואה כולה, ועל המשל והנמשל שלה, ראו במאמרים:

במאמר זה נתמקד בפסוק הראשון.

פירוש פשוט: "הנביא אומר אשירה נא לידידי - תחת ידידי ובמקומו ובשליחותו, כמו "ה' ילחם לכם" (שמות יד) - בשבילכם. שירת דודי - היא זו אשר שר בשביל כרמו, על עסקי כרמו; כמו "וישאלו אנשי המקום לאשתו" (בראשית כו)" ( רש"י ) . פירוש מורחב (ע"פ לאה פרנקל, "אשירה נא לידידי: הפתיחה למשל הכרם של ישעיהו" ) : " "הלמ"ד מציינת את המושא שאליו מתייחסת פעולת השירה, כפירוש שד"ל: "על ידידי, על אודות ידידי… ושימוש למ"ד 'לידידי' כשימוש למ"ד 'לכרמו' שעניינו: על אודות כרמו"." "לפי המשך הפסוק: "כרם היה לידידי" מתברר שהכינויים ידיד ודוד מכוונים לאותה הנפש. השם "דודי" בצלע-הסוגר במקום "ידידי" מתבאר בחלוקה הקיצבית [של הפסוק]. יחד עם זאת נראה שהנביא מבקש לרמוז, כי הידיד אף קרוב לו מידיד, הוא דודו - אוהבו." "שונה נימת דברי הנביא בפעם הזאת מנימת דבריו בפעמים אחרות. דומה כי הפעם לא יטיח בפני מאזיניו דברים קשים. הפעם הוא בא כדי להשמיע להם את שירת דודו על אודות כרמו. בוודאי יטה הפעם איש יהודה את אזנו לדברי הנביא; כדברי שד"ל בהמשך: "והתחכם הנביא למשוך אליו לב השומעים שהיו מואסים מוסר על-ידי שיפתח מוסרו בשיר ידידות ואמר: אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו, והשומע סבור שהוא בא לשבח היין הטוב ושאר תענוגים." הקהל שומע את הפתיחה והוא משתאה ומקשיב. מי הוא אותו האוהב אשר את שירו עומד הנביא להשמיע? סתם המדבר ולא פירש." " (

לאה פרנקל, "אשירה נא לידידי: הפתיחה למשל הכרם של ישעיהו" ) .

כרם היה לידידי בקרן בן שמן

מהו קרן בן שמן?

1. קרן = זוית: "זוית העושה פירות שמנים, כשמן טוב; בן שמן - ראוי לשמן לזיתים לעשות שמן, כמו "בן מות" (שמואל ב' ב') - ראוי למות" ( רש"י ) .

2. קרן = פינה: חלקת-שדה פינתית, הממוקמת במדרגות ההרים, הנפגשות בערוץ, המנקז את עודפי המים של המדרגות לנחל שבעמק. בלשון המשנה קרויות פינות אלה 'ראשי מדרגות מעורבין' (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ב', ה"ב, יז, ע"א, בתוספתא: שם, פ"א, ט: 'ראשי שורות מעורבין') . זו חלקה קשה מאד להכשרה, באשר ברבות הימים נסחפו לתוכה אדמה ואבנים וגדלו בה צמחי בתה – שיחים ועצים, שקשה מאד לעוקרם; אך יש לה פוטנציאל רב להניב יבול פורה ו"שמן". בחלקה בעייתית זו תלה הכורם תקוות מרובות - ולבסוף התאכזב מרות, באשר הכרם הניב 'באושים'. והנמשל: "ה'ידיד' – הבורא – יש לו כרמים רבים – 'שבעים אומות'. כרמים אלה ניטעו בחלקות רגילות, מהן אין ציפיות ליבול מיוחד במינו. מכל העמים בחר ה' בעם ישראל שיהא 'כרם ה'… נטע שעשועיו' ובחר לנטעו ב'קרן בן שמן' – היינו ארץ-ישראל, שהיא 'ארץ זבת חלב ודבש' – אך אדמתה מחייבת הכשרה יסודית. בה החליט לטפח את עמו." ( מעשה, מחדל וגנטיקה בשיר הכרם של ישעיהו / יהודה פליקס )

3. "קרן - לו שלשה מובנים":

"א)קרנות בע"ח,"
"ב)הצלע,"
"ג) קרני האור וזהרו."

"הנחת השם בעצם הוא על הבליטה היוצאת בגובה להחיות בעלי הקרנים. וממנו הושאל אל כל דבר הבולט על זוית נצבת או על זוית נוטה, ומשם הושאל אל קרני האור הנופלים בפגישתם על גשם המלוטש לאחוריהם על זוית נצבת שדומה לקרנים, וקרן פה בא על הצלע והזוית. וההבדל בינו בין צד כתף צלע, כי קרן בא על הבליטה לבד, ולכן לא מצאנוהו על שיתוף שם צלע רק אצל המזבח, ור"ל בליטת המזבח בקצה הזויות. וצייר כל א"י כבליטה היוצאת בגובה על כדור הארץ, וכן תרגומו בטור רם, ובספרי (עקב לז) בקרן כמו שהשור אין גבוה בו מקרניו כך א"י גבוה מכל הארצות. אולם באשר שתף עמו יחוס השמן, הצצתי בו כונה מליצית, כי מצאנו בכ"מ שהקרן ימליץ המלוכה והמשרה, רמה קרני בה', תרוממנה קרנות צדיק, כי משיחת המלכים היה בקרן מלאה שמן (שמואל א' טז יג, מלכים א' א' לט), ובמשיחה זו רמזו שתי ההצלחות הקרן כלי המשיחה רומז על הגבורה, והשמן רומז אל ההצלחה הנפשיית כמ"ש שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלות קל"ב), ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן. הקרן והשמן והנר אחריו. קרן, על ההצלחה הגופיית. והשמן, על האושר הנפשי. ויען שהצלחה הגופיית של א"י מסובב מן הנפשיית והשגחת ה' בה, נמצא שהקרן הוא בן השמן ותולדתו, וזה מ"ש בספרי (שם) יכול כשם שהקרן גרוע מכל, כך א"י, ת"ל בן שמן. ר"ל בל תאמר שאין בו רק חומריות גופניות, הוסיף בן שמן, ששרשה רוחנית אלהי:" ( מלבי"ם )

4. " "המשפט "כרם היה לידידי בקרן בן-שמן" אינו פותח את שירת הידיד על כרמו, אלא הוא משמיע את דברי הנביא על דודו וכרמו. כרם היה לידידי - הכרם נרכש על ידו, נעשה קניינו... כרם היה לידידי בקרן בן שמן - התרגום הארמי למלה "בקרן": "בטור רם"."

"רד"ק: "וקרא ארץ-ישראל קרן לפי שהיא גבוהה מכל הארצות, והקרן גבוהה מכל הגוף". נראה שהמלה קרן בפסוקנו מכוונת לפסגתו של הר הבולט כקרן." "שד"ל: "ראש ההר. וכן יושבי ארץ שווייץ קראו לקצת מההרים שלהם בשם שעניינו בלשון אשכנז קרן "." "בן-שמן - כינוי פיוטי להבעת תכונתו האופיינית של המקום - היותו דשן ושמן." "..." "המשפט "כרם היה לידידי בקרן בן-שמן" מתאר את המקום המצויין שם נמצא הכרם. בהיותו "בקרן", בראש ההר, הוא מגולה לקרני השמש המבשילות את הפירות, ובהיותו "בן שמן" הוא שתול בקרקע פוריה המאפשרת יבול עשיר." " ( לאה פרנקל, "אשירה נא לידידי: הפתיחה למשל הכרם של ישעיהו" ) .