קטגוריה:יונה ד י

מקרא [עריכה]

ויאמר יהוה אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד:

תרגום [עריכה]

ואמר יי: את חסתא על קיקיון דלא עמלת ביה ולא רביתיה, די בליליא הדין הוה ובליליא אוחרנא אבד.

רש"י [עריכה]

לא עמלת בו – בחרישה וזריעה והשקאת מים:

שבן לילה – כמו בֶן לילה, לא גדל אלא לילה אחד:

אבן עזרא [עריכה]

ויאמר – הכתוב דיבר דרך שיבינו השומעים, כי השם לא יעמול בכל הבריאות.

והנה הטעם, אתה חסתה על דבר לא עשית, ואיך לא אחוס אני על מעשיי?

ומלת בִן בחירק, כמו "בן נון" (שמות לג, יא ועוד); "והיה אם בן הכות הרשע" (דברים כה, ב).

והנה לא שמח בקיקיון רק יום אחד, מהבוקר עד הערב. והנה היה, מתחילת הלילה – הֵחֵל שיגדל עד הבוקר, ולערב הֵחֵל ליבש, וכעלות השחר כולו יבש. על כן אמר, שבן לילה היה ובן לילה אבד:

רד"ק [עריכה]

ויאמר ה' אתה חסת על הקיקיון – ואף על פי שלא חס על הקיקיון אלא מפני צערו, כן האל יתברך חס על נינוה מפני כבודו, כי הנבראים הם כבודו, כמו שכתוב: "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו, ג). וכל שכן מין האדם, כמו שכתוב: "ולכבודי בראתיו" (ישעיה מג, ז).

ואף על פי שפירשנו זה על ישראל, מכל מקום על מין האדם מדבר, כמו שאמר: "יצרתיו אף עשיתיו"; אלא לפי שישראל מכירים בכבוד האל יותר משאר מין האדם, זולתי החכמים שבהם, אמר הפסוק על ישראל:

אשר לא עמלת בו ולא גדלתו – הדבר שיעמול בו האדם, הוא עצב יותר באובדו. ואף על פי שהאל יתברך לא עמל ביצירת הנבראים, דיברה תורה כלשון בני אדם, להבין השומעים:

שבין לילה היה ובין לילה אבד - בין כמו בֶן, וכן "בִן נון". ובִן לילה, כמו בֶן לילה, כמו בן חודש, בן עשרים. ופירוש בן לילה, כי בלילה אחת צמח, ובלילה האחרת אבד בסוף הלילה, כי בעלות השחר הוכה וייבש:

מצודת דוד [עריכה]

אתה חסת – הנה אתה חסת ונצטערת על אבידת הקיקיון, אשר אתה לא עמלת בו בחרישה ובזריעה, ולא גידלת אותו להשקותו ולזבלו. כי הדרך שאדם חס ומצטער על אבידת דבר שעמל בו, ולא כן יחוס ויצטער על אבידת דבר שלא עמל בו.

שבן לילה היה – רוצה לומר, ועוד, שבלילה אחד גדל וצמח, ומיד בלילה שאחריה נאבד, כי בעלות השחר היכהו התולעת עד לא זרחה השמש. וכאומר: הלוא אין לחוס על דבר הנעשה מהר ולא עמד זמן רב:

מצודת ציון [עריכה]

חסת – מלשון חס וחמלה. עמלת – מלשון עמל ויגיעה.

גדלתו – עניין הצמחה.

שבן – בן בחיר"ק כמו בן בסגו"ל, וכן "בן נון" (יהושע א ועוד). ורוצה לומר, בזמן לילה, וכן: "כבש בן שנתו" (ויקרא יב).

אבד – נאבד: