פירושים נוספים

קדשו קהל

 יש שפירשו " "קדשו - הזמינו; קדשו קהל - הזמינו את כל הקהל להתענות לפני ה'" " (מצודות; וראו גם בפירושו על יהושע כ ז) ;

• אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות העיקרית של השורש קדש , המציין ייחוד והבדלה לשם ה' .

יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה

ההנחיה מתייחסת לתענית על רעב, למשל כתוצאה ממכת ארבה.

אולם, חז"ל הסיקו מכאן, שכל צרה קיומית דוחה את שמחת הנישואין, ולכן קבעו ש: " "במה דברים אמורים, במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה..." " ( משנה סוטה ח ז ) . משנה זו מופיעה בסוף פרק המפרט את דיני הפטורים משירות קרבי, למשל:

• (דברים כ ז): "ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה - ילך וישב לביתו, פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה"- אדם שאירש אישה ועדיין לא לקחה - פטור משירות קרבי;

• (דברים כד ה): "כי יקח איש אשה חדשה, לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר; נקי יהיה לביתו שנה אחת, ושמח את אשתו אשר לקח"- אדם שלקח אישה, כל השנה הראשונה הוא פטור מכל שירות ציבורי שהוא ( פירוט ).

המשנה קובעת, שהפטורים האלו הם רק ב"מלחמת רשות", כגון " "מלחמות בית דוד לרווחה" " או " "למעוטי עובדי כוכבים דלא לייתו עלייהו" " (רבא, תלמוד בבלי סוטה מד:) , כלומר, מלחמות שמטרתן כיבוש שטחים מחוץ לארץ ישראל או הרתעה; אבל ב"מלחמת מצוה", " "כגון כיבוש ארץ ישראל בימי יהושע" " (רש"י שם) , יוצא אפילו " חתן מחדרו ", כלומר, אף אחד לא פטור.

יש שראו במשנה זו ראיה לכך, שבמצב חירום גם נשים צריכות להתגייס לשירות קרבי, שהרי הפסוק מדבר גם על " כלה מחופתה "; אך יש שאמרו שאין בכך ראיה, שהרי אם החתן יוצא מחדרו למלחמה, ממילא גם הכלה תצא מחופתה כי אין לה מה לעשות שם לבד: " "קשה, וכי דרך הנשים לעשות מלחמה דקתני ' וכלה מחופתה '?! והא כתיב ' כל כבודה בת מלך פנימה '! ויש לומר דהכי קאמר: כיוון שחתן יוצא מחופתו, כלה יוצאה מחופתה, שאינה נוהגת ימי חופה. ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן, וכן המנהג היום בערביות." " (רדב"ז על הלכות מלכים ז ד) .

לפי פשוטו של מקרא, הפסוק אינו מדבר על מלחמה אלא על תענית, ואכן בתענית ציבור גם נשים חייבות להשתתף. ישנו פסוק מקביל בספר תהלים: (תהלים יט ו): "והוא כחתן יצא מחפתו , ישיש כגבור לרוץ ארח"- שם מדובר על גיבור היוצא למלחמה, ולכן נזכר שם רק החתן היוצא מחופתו ( פירוט ).

האם מלחמת מצוה מבטלת רק את הפטור בדברים כ, שמתייחס לאדם שאירש אישה, או גם את הפטור הגדול יותר, בפרק כד, לאדם שכבר לקח אישה?

• ע"פ רש"י, מלחמת מצוה מבטלת את כל הפטורים, שהרי הוא כתב: " "בד"א - דחוזרין מן המערכה, ויש שאינם זזין ממקומן - במלחמת הרשות" " (רש"י על תלמוד בבלי סוטה מד:) ; ודבריו מתאימים יותר לפשט המשנה, שהרי באותו פרק במשנה ד נזכר גם הפטור של פרק כד: " "ואלו שאינן זזים ממקומן..." ". לפי דעה זו, יש לפרש ש" חדרו " ו" חופתה " הם חדר הייחוד, שהחתן והכלה נמצאים בו לאחר הנישואין, והכתוב בא ללמד, שאפילו לאחר הנישואין - אף אחד לא פטור מהשתתפות בצרת הציבור.

• אך ע"פ רמב"ם, כנראה, מלחמת מצוה מבטלת רק את הפטורים של פרק כ, שהרי הוא כתב: " "במה דברים אמורים, שמחזירים אנשים אלו מעורכי המלחמה - במלחמת הרשות" " (רמב"ם, הלכות מלכים ז ד) ; ורק אחר-כך כתב " "ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר, ואין מטריחין אותם לשום דבר שבעולם: ... הנושא ארוסתו... עד תום שנה" " (שם, הלכה י) , ושם לא הזכיר שיש הבדל בין מלחמת רשות למלחמת מצוה. לפי דעה זו, יש לפרש ש" חדרו " ו" חופתה " הם החדרים הנפרדים שהחתן והכלה יושבים בהם לפני הנישואין, כדי להתכונן לטקס (להתלבש / להתאפר), אבל חתן וכלה אחרי הנישואין יהיו פטורים במשך שנה שלמה.

פוסקי ההלכה בימינו פוסקים לפי הדעה הראשונה, וכמו כן פוסקים שכל המלחמות בימינו הן "מלחמת מצוה" גם אם אין מטרתן לכבוש את ארץ ישראל, ולכן הם פוסקים שכל הפטורים הללו אינם תקפים בימינו; וצריך עיון.