קטגוריה:יהושע י יט

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

כִּי נְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם

רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם

וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ

חמשה מלכי אמורים התארגנו להעניש את גבעון בגלל שהגבעונים כרתו ברית עזרה הדדית עם יהושע.
הגבעונים קראו ליהושע לעזרה, והשליחים דווחו ליהושע את מערך הקרב, ושמלכי האמורים לא הציבו מארבים ושמירה נגד התקפה מהמזרח.
יהושע, בראש הכוחות, עלה מהמזרח עם צבא הקבע שלו "עַם הַמִּלְחָמָה", ביחד עם משמר הראש הגבעוני שלו, "כֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל" (ביאור:יהושע י ז).
יהושע התקיף בבוקר לאחר מסע מהגלגל לגבעון במשך הלילה.
סביר שהמלכים הקימו את האוהל שלהם בצד המזרחי של המחנה כי הם רצו עדיפות גובה כנגד הגבעונים במורד הרי יהודה, וכך הם היו חשופים להתקפה מהמזרח.

סביר שחמשת המלכים היו באוהל אחד, אורחיו של "אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם" (ביאור:יהושע י א), והם ברחו ביחד במורד ההר.

המלכים עברו את עזקה והמשיכו לכיוון מקדה, ליד מקדה הם מצאו מערה והתחבאו בה. סביר שהם השאירו משמר בחוץ, וכך הם התגלו ונמצאו, כי לא סביר שבני ישראל יחפשו בכל מערה לכל עומקה בהרי יהודה.

חיילי יהושע שלחו שליח להודיע ליהושע שהמלכים נתפסו, ככתוב: "וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה" (ביאור:יהושע י יז).

ניתן היה לחשוב שיהושע יהיה שמח ויגיד להם תודה, וישבח את מסירותם.

אולם יהושע נזף בחייליו

• "גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל פִּי הַמְּעָרָה" (ביאור:יהושע י יח) - למה לא סגרתם את פי המערה באבנים גדולות? מה אתם מבזבזים זמן שאלוהים מחזיק את השמש דום, ולא רודפים אחרי האמורים במנוסתם?
• "וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם" (ביאור:יהושע י יח) - הפקידו רק מספר אנשים, ולא כל הצבא צריך לעצור ולחכות.
• "וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ. רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם. אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם, כִּי נְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם".

וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ

יהושע לא מרוצה שהוא צריך לתת להם עצות כאלה, והקצינים לא יכלו לחשוב את זה לבדם. הוא ציפה לשמוע מהרץ - שהמלכים נלכדו במערה, חייליו חסמו את המערה באבנים גדולות, השאירו שמירה על הפתח ומחפשים פתחים נוספים, וכל הצבא ממשיך במרדף כדי להשלים את המשימה שאלוהים הטיל על יהושע ועליהם, ולא ביזבזו כשעתיים, בזמן שהשליח רץ הלוך וחזור, ואולי אפילו הסתכן בתאונה או במוות בזמן הריצה.

יהושע אומר "וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ", וזה קרוב מאוד לשאלה המעליבה: למה אתם עומדים? אלוהים העניק לכם נצחון, אנחנו יורשים את הארץ המובטחת, ואתם יושבים בחוסר מעשה ליד המערה?'

נראה שלאחר סקילת עכן (ביאור:יהושע ז כה), ודברי יהושע: "כִּדְבַר יְהוָה תַּעֲשׂוּ, רְאוּ, צִוִּיתִי אֶתְכֶם!" (ביאור:יהושע ח ח), הקצינים פחדו לעשות טעויות ונצמדו למה שיהושע אמר בפרוש בלבד, וכך הם עשו כאשר הם תפסו את מלך העי חי (ביאור:יהושע ח כג). כל מה שיהושע לא אמר והם לא בטוחים מה לעשות, הם מביאים את ההחלטה אליו. בהמשך אנשי המטה ("הָעֵדָה") התלוננו על נשיאי העדה (ביאור:יהושע ט יח) בטענה שהם לא קיימו את פקודת אלוהים להחרים את כל תושבי כנען. יהושע הבין שהם כועסים גם עליו והוא נרתע מהם כאילו שהם קורח ועדתו המתלוננים למשה ואהרון, ולכן הוא שכר את הגבעונים להיות משמר הראש האישי שלו, ככתוב: "וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא [למשרתים ושומרים] לָעֵדָה, וּלְמִזְבַּח יְהוָה" (ביאור:יהושע ט כז).

כך יהושע עומד עם קצינים מבוהלים שלא מעיזים לעשות דבר על דעת עצמם, ונמנעים מלנצל את המצב לטובת המלחמה, עד שיהושע צריך לנזוף בהם.

לא נראה שיהושע פתר את בַּעֲיַית המנהיגות, וכך במותו הוא לא השאיר מנהיג לעם ישראל, והגענו לתקופת השופטים 'שהאיש הישר בעייניו יעשה'.