קטגוריה:דברים כב ח
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו
המהדורה המנוקדת: כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי תִבְנֵי בֵּיתָא חֲדַתָּא וְתַעֲבֵיד תְּיָקָא לְאִגָּרָךְ וְלָא תְשַׁוֵּי חוֹבַת קְטוֹל בְּבֵיתָךְ אֲרֵי יִפּוֹל דְּנָפֵיל מִנֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם תִּבְנֶה בֵּיתָא חַדְתָּא וְתַעֲבֵיד תֵּיאַק גִּפוּפִין לְאִיגְרָךְ לָא תִגְרְמוּן לְאִסְתַּקְפָא חוֹבַת אֲדַם דִּיקְטוֹל בְּבֵיתָךְ דִּלְמָא יִפּוֹל דֵּין דְּחָמֵי לְמֵיפַל מִנֵּיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | וְתַעֲבֵיד גִּיפוּף לְאִיגְרָךְ וְלָא תְשַׁוֵּי חוֹבַת שְׁפִיכוּת אֲדַם זַכַּאי בְּבֵיתָךְ: |
רש"י
"מעקה" - גדר סביב לגג ואונקלוס תרגם תיקא כגון תיק שמשמר מה שבתוכו
"כי יפול הנופל" - ראוי זה ליפול ואף עפ"כ לא תתגלגל מיתתו על ידך שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מַעֲקֶה – גָּדֵר סָבִיב לַגָּג. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "תְּיָקָא", כְּגוֹן תִּיק, שֶׁמְּשַׁמֵּר מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ.
כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל – רָאוּי זֶה לִפֹּל; וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא תִּתְגַּלְגֵּל מִיתָתוֹ עַל יָדְךָ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב (ספרי רכט; שבת צ"ב ע"א).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש ועשית מעקה לגגך כי יפול הנופל ממנו, ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית, אבל אתה לא תגרום שתהא מיתתו על ידך. וענין המדרש הזה, כי כל הנבראים כלן נבראו בחפצם ורצונם והקב"ה הודיעם בראשית הבריאה כל עניניהם כלם וכל המקרים העתידים לבא עליהם, וכן הודיעם ימי חייהם ומיתתם היאך תהיה, וכן ענין מזונותם אם בריוח אם בצער אם ע"י עצמן אם משל אחרים, וכן דרשו רז"ל כל מעשה בראשית לדעתם נבראו לצביונם נבראו שנאמר (בראשית ב) וכל צבאם, והכל רצו וקבלו, ועל זה אמרו ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית, ואף על פי כן יש עונש גדול למי שמסבב, ולכך ועשית מעקה לגגך.
וע"ד הקבלה ועשית מעקה לגגך, אחר שהזכיר בשלוח הקן הבינה שהיא האם לשבעה בנים שגדלה, הוצרך להזכיר במצוה זו היראה והחכמה הדבקים עמה כדי להשלים כל העשר, כי המעקה הוא דבר הסובב והמקיף והוא מקור עליון, קדוש הוא בחכמה ובתבונה ובדעת, והגג הפרוש על הבית הוא החכמה, ולכך צריך הגג מעקה כדי שלא יפריד ויקצץ, כי ראשית חכמה יראת ה', וזהו עשר ולא תשע, שאם לא כן ישים דמים בבית ה' וישם אשם בנפשו להסתכן בעצמו, ובודאי יפול ממעלתו ויכשל בהשגתו, זהו כי יפול הנופל ממנו ולא אמר פן יפול, כי בודאי יפול משם כיון שאין מעקה. או יאמר כי יפול הנופל ממנו, כי יפול כמו הנופל ממנו, וירמוז לאלישע בן אבויה אחר שנפל וקצץ בנטיעות, ואף על פי שהוא לא נפל ממנו מאותו מקום ממש שהיה קצוצו למטה, מ"מ הכל נקרא קצוץ בין למטה בין למעלה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כי תבנה בית חדש . אין לי אלא בונה. לקח, ירש ונתן לו במתנה, מנין? תלמוד לומר ( בית , מכל מקום.)
ו לא תשים דמים בביתך , [מכל מקום.] אין לי אלא בית. מנין הבונה בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות? תלמוד לומר [ כי תבנה ] ( ולא תשים דמים בביתך ).
יכול אף הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת? תלמוד לומר בית . מה בית מיוחד, שהוא בית דירה; יצאו אלו, שאינם בית דירה.
סו.
אין לי אלא גג. מנין לרבות בורות, שיחין ומערות, חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך . אם כן למה נאמר גג ? פרט לכבש בית, (לרבות היכל גג,) פרט לאולם.
סז.
חדש . רבי אומר, משעת חדושו עשה לו מעקה. כמה הוא מקום מעגילו - שלשה טפחים, בית דורסו - עשרה.
סח.
ועשית מעקה לגגך . זו מצות עשה. לא תשים דמים בביתך . מצות לא תעשה.
כי יפול הנופל ממנו . ראוי זה שיפול, אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.
ממנו . ולא לתוכו. שאם היה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים, ונפל ממנו לתוכו – פטור, שנאמר " ממנו ", ולא לתוכו.
ד"א, כי תבנה , ר' ישמעאל אומר, בא הכתוב ללמדך כיצד הוא נדון, שנאמר (קהלת ט) כי לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה .
(סוכה ג) בית שאין בו ד' על ד' –
- פטור מן המעקה
- ומן המזוזה
- ומן הערוב
- ואין עושין אותו עיבור לעיר
- ולא טיבול למעשרות
- ואין נותנים לו ד' אמות לפתחו
- הנודר מן הבית - מותר לישב בו
- ואין מטמא בנגעים
- (ואין צמות ביובל)
- [ואין נחלט בבתי ערי חומה]
- ואין חוזרים עליו מעורכי המלחמה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
סה.
כי תבנה בית חדש . מ"ש כי תבנה , אינו בדוקא, דהא אמר הטעם ולא תשים דמים בביתך , מכל מקום.
והנה מלשון " בביתך ", הייתי אומר בית שדר בו, ולמעט בית התבן ובית הבקר. כמו שמיעט אותם בספרי ואתחנן לו ממזוזה, ממה דכתיב " ביתך ", מה ביתך מקום כבוד ובית דירה. אך הלא אמר כי תבנה בית , משמע כל שבנה; כמו שמרבה כל אלה בספרי שופטים קו , ממ"ש אשר בנה בית!
ובכ"ז משם "בית", ממעט בית שער ואכסדרה, שהוא אולם הבית או שער הבית, לא בית.
והעתקתי גי' הגר"א.
סו.
ועשית מעקה לגגך . ה"ה בכל מקום שיש סכנה ויוכל ליפול משם, כגון בורות שיחין ומערות, שעז"א ולא תשים דמים בביתך .
ותפס " גג " - פרט לכבש, שהאדם נשמר בעלותו עליו.
ומ"ש " בית , לרבות היכל", ופי' בז"א עפמ"ש (מדות ד ו) שהיה להיכל מעקה ג' אמות. וצ"ע, הלא בתי כנסיות פטורים מן המעקה? ועיין בח"מ תכז ג.
והגר"א גרס " בית , פרט לאולם".
סז.
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה . מ"ש " חדש ", הוא למותר (=מיותר) ! ובא לומר, שתיכף כשתרצה לחדש הבית, צריך שתעשה מעקה.
ומ"ש "כמה מקום מעגלו", ברמב"ם (ה' רוצח יא ג) גובה המעקה י' טפחים. וכתב הראב"ד, "דוקא ממקום דורסו, והוא מקום הנמוך שבו; אבל שאר צדדים ג' טפחים". ונראה פירושו, שהגג הוא משופע קצת. וכשהיה מעגל במעגלה, מגלגל העץ ממקום הגבוה אל מקום הנמוך, כמ"ש במשנה דמכות ז "היה מעגל במעגלה וכו'". ומקום סוף השפוע, שהוא מקום הנמוך, קורא "בית דורסו", שם צריך י' טפחים. ומקום שמעגילו משם מן הגובה, די בג' טפחים. ויש עוד פי' בזה, עיין בז"א.
סח.
כי יפול הנופל . ר"ל שראוי ליפול מכבר, ובכ"ז צריך אתה לעשות מעקה, שלא תהיה אתה הגורם לזה.
ותיבת " ממנו " – דרש, כמ"ש בב"ק נא " ממנו , ולא לתוכו".
ור' ישמעאל ס"ל, שבמקום סכנה יפול הנופל, אף שלא נגזר עליו מקדם. ומ"ש יפול הנופל ממנו , ר"ל " ממנו " להביא ראיה, כמ"ש בשבת לב. אולם בגמ' שם אמר זה בשם ר' יצחק, ותנא דבי ר"י אמרו כלשון הראשון! וצ"ל שר"י לחוד ותנא דבי ר"י לחוד.
ומ"ש "בית שאין בו ד' על ד' ", הוא בסוכה ג, עיי"ש.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים כב ח.
בור ומעקה
יש הרבה מצוות, שחלקן האחד נזכר בספר שמות, וחלקן האחר נזכר בספר דברים (ראו המצוות שאחרי עשרת הדיברות ). ייתכן שאחת מהן קשורה למניעת נפילות:
- (דברים כב ח): "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ."
- (שמות כא לג): "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר - בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ."
המצוות משלימות זו את זו:
- בספר דברים נאמר, שאסור לאדם ליצור "מפגעים סביבתיים" שיכולים לגרום לנפילה; למשל, אם הוא בונה בית, הוא חייב לשים מעקה לגגו כך שאנשים לא יפלו מהגג אל הארץ.
- ובספר שמות נאמר, שאם אדם בכל-זאת יצר מפגע סביבתי מסוג זה - למשל, חפר בור ולא כיסה אותו - ומישהו נפל, הוא צריך לשלם לו פיצויים.
בספר דברים נזכר האיסור, ובספר שמות - העונש.
אמנם, נראה שיש הבדל נוסף בין שתי המצוות:
- בספר דברים מדובר, כנראה, על אדם שעלול ליפול ולמות;
- ובספר שמות מדובר על בהמה שעלולה ליפול ולמות (ולפי חז"ל, גם על בהמה או אדם שעלולים ליפול ולהינזק; אך לא על אדם שעלול למות; אם אדם נפל לבור ומת - בעל הבור פטור: ע' רמב"ם, הלכות נזקי ממון יב יט ).
ולפי חלק מהדעות (ראו בבא קמא מט:-נ.) הבדל נוסף:
- בספר דברים מדובר על מפגע שנמצא ברשותו הפרטית של האדם;
- ובספר שמות מדובר על מפגע שנמצא ברשות הרבים.
תגובות
- למיטב זכרוני, ההיגיון שאם אדם נפל לבור בעל הבור פטור, הוא שעל אדם להסתכל לאיפה הוא הולך (למרות שהרמב"ם מדגיש שגם בחושך או עיוור, פטור). מצוות מעקה מדגישה שלמרות שיש חובה מסויימת על מי שעל הגג להזהר לא ליפול, בכל עליך לבנות מעקה. מצוות מעקה גם מונעת מאדם לאמר: אני אחפור בור ואם מישהו יפול פנימה אני אשא בהוצאות.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-06-24.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ה
מ
דפים בקטגוריה "דברים כב ח"
קטגוריה זו מכילה את 31 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 31 דפים.