קטגוריה:דברים טז ה

מלבי"ם - התורה והמצוה

קעח.

לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך . לפי הפשט הפשוט הוא אזהרה שלא ישחט את הפסח בבמת יחיד. ובזה מודו כ"ע, כמ"ש בגמ' פסחים צא. ור"י תרתי שמעת מיניה.

רק שר' יהודה הוקשה לו, שהיה ראוי לכתוב "לא תוכל לזבוח את הפסח בשעריך", שזה מציין במות יחידים, שכל אחד ואחד עושה לו במה בראש גגו, כמו בשעריך תאכלנו , לא תוכל לאכול בשעריך . משא"כ " באחד שעריך ", שמציין שמתקבצים למקום מיוחד! מזה הוציא ר' יהודה, שאין שוחטים את הפסח על היחיד. וכיון שצריך חבורה, יצדק הלשון " באחד שעריך " - של בני החבורה שנמנו עליו, מתקבצים למקום מיוחד באחד השערים.

ור' יוסי למד ממ"ש איש לפי אכלו , ששוחטים על היחיד שיכול לאכול כזית.

ור' אלעזר בן מתיא ס"ל כר' יהודה, שלמד ממ"ש באחד שעריך , שאין שוחטים על היחיד. וע"כ הוציא מזה, שאין יחיד מכריע לרוב צבור, אחר (=מכיון) שאינו ראוי לשחוט עליו פסח בפ"ע. רק כשהם שנים שראוי לשחוט עליהם פסח בפ"ע, אז מכריעים את הרוב, ומובא בפסחים עט.

ור"ש מפרש שמ"ש " באחד שעריך " ולא אמר "בשעריך" הוא מציין זמן האיסור - בעת שמתקבצים למקום אחד, דהיינו אחר חצות. שאז אף בזמן גלגל ונוב וגבעון היה לענין פסח זמן איסור הבמה, כי אז התכנסו לבמה הגדולה לעשות שם פסחיהם - אז לא יוכל לזבוח את הפסח, כי אם אל המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם . ומפרש שזה בערב שהוא זמן שחיטת הפסח, שזה קורא פה בשם "שעת איסור הבמה”. היינו לענין פסח יש איסור ויש היתר במה לענין עולה ושלמים, שלכן אינו עובר רק בלאו; כי אם הוא בשעת איסור הבמות לגמרי, הרי יש בו כרת!

ומ"ש “יכול אף בשעת היתר הבמה" - ר"ל אם שוחט את הפסח קודם חצות, שאז הוא שלמים, עז"א " באחד שעריך " - רק אחר חצות, שאז מתקבצים למקום אחד.

כן בפי' בגמ' זבחים קיד, וכן ר' יוסי ס"ל כדרשת ר"ש.