קטגוריה:בראשית מו ג
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם
המהדורה המנוקדת: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אֲנָא אֵל אֱלָהָא דַּאֲבוּךְ לָא תִדְחַל מִלְּמֵיחַת לְמִצְרַיִם אֲרֵי לְעַם סַגִּי אֲשַׁוֵּינָךְ תַּמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אֲנָא הוּא אֵל אֱלָהֵיהּ דְאָבוּךְ לָא תִדְחַל מִלְמֵיחוֹת לְמִצְרַיִם עַל עֵיסַק שִׁעֲבּוּדָא דִי פְּסָקִית עִם אַבְרָהָם אֲרוּם לְעַם סַגִי אֲשַׁוִינָךְ תַּמָן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
א] התירא שיתערבו בניו בין המצריים, אמר "כי לגוי "שיהיו גוי מצוינים כמ"ש ויהי שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינים שם. ב] פן יתמעטו שם אמר "גדול". ג] פן לא תשרה שם האלהות עליו, אמר "אנכי ארד עמך מצרימה". ד] כתב רי"א שירא פן יקבר שם אמר "ואנכי אעלך". ה] פן ישארו שם בניו לעולם, אמר "גם עלה "בעת הגאולה. ו] פן ימות יוסף
בחייו. אמר "ויוסף ישית ידו על עיניך":אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן כוונת הכתוב הוא לצד מה שקדם מההודעה להאבות כי נגזרה גזירת הגלות עליהם דכתיב (בראשית, טו) כי גר יהי' זרעך וגו' ומן הסתם יגיד אברהם לבניו, וכן הוא מפורש בדבריהם ז"ל (ב"ר פ' פ"ב) אשר על כן כשראה יעקב שבר במצרים כי שם יסבלו בניו הגלות לזה כשירד ירא לנפשו כי יתחיל הגלות ממנו, גם ירא היה שמא יקבר שם בארץ טמאה, אשר על כן נגלה אליו ה' ואמר לו אנכי אלהי אביך נתכוון באמירה זו כי כשם שאביך לא טעם טעם שעבוד ועינוי כמו כן אתה אל תירא הגם שאתה יורד מצרימה, ולצד שיחשוב יעקב לחזור ולעלות ממצרים כשימצא שעת הכושר והוא אחר עבור שנת רעב והבטחתו יתברך שאומר לו אל תירא היא על זמן מועט שיהיה שם, לזה גמר אומר כי לגוי גדול אשימך שם פירוש רוצה אני לשום אותך שם לצורך גוי גדול. ולהשכיל על דבר אקדים אמרי קדוש הוא הרשב"י ואנשי סודו (ליקוטי תורה מקץ) שאמרו כי טעם הגליות הוא לברר חלקי הקדושה המפוזרים בענפי הקליפה וכי במצרים להיותה מלאה גלולים ושם תוקף הטומאה שם הוא שביית חלקי הקדושה הרבים והעצומים. כי לערך גודל הטומאה יהיה בקרבה חלקי הקדושה, וזה היה מיום שחטא אדם הראשון שלטה שפחה רעה בניצוצי הקדושה, ועיני כל ישראל על זה בכל הגליות ובפרט בגלות מצרים, והוסיפו לומר ז"ל (שם וישב) כי עם היוצא מארץ מצרים העומד על הר סיני הוא העם שהיה שבוי בתוך קליפת מצרים ואליו אמר משה נביא ה' (דברים ד', ח') ומי גוי גדול וגו', ולזה עצמו יכוין ה' בדברו עם יעקב טעם שמסכים על ישיבת יעקב במצרים הוא לסיבת גוי גדול אשר הוא אבוד שם בקליפת מצרים וצריך הוא להוציאו משם, וזולת ירידת יעקב אין תקוה לזה כי בעוצם קדושתו ישאב כל ענפי הקדושה אשר שם מה שאין זולתו יכול עשוהו. ולזה תמצא שאמרו ז"ל (ב"ר פ' ע"ט) שלא מת יעקב אבינו עד שראה ס' ריבוא יוצאי חלציו, ואותם ס' ריבוא נתענו שם אחר כך ונצרפו בכור הברזל בעוני מצרים ויצאו מזוקקים, וממוצא דבר הרגיש יעקב כי רצונו יתברך לשבת שם יעקב ובהבטחת כי לא יירא מעבור עליו שעבוד ועינוי, ועודנו בצער קבורת הארץ לזה אמר אנכי ארד עמך וגו' ואנכי אעלך וגו'.
עוד יכוין לומר לו טעם אשר חפץ הוא שיתקיים השעבוד והעינוי במצרים שבזה יהיה הדבר כבד על בניו כי לגוי גדול וגו' שהוא שם ומוכרח הדבר להיות כן:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו ג.
אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה
רש"י מסביר: "לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ."
יעקב ידע את תולדות אבותיו:
- ברעב, אברהם ירד למצרים וחזר בשלום. (ביאור:בראשית יג א)
- ברעב, יצחק לא קיבל רשות לרדת למצרים. (ביאור:בראשית כו ב)
- ועכשו ברעב, יעקב רוצה לקבל רשות לרדת.
אלוהים הבין את בעיותיו של יעקב:
- יעקב פחד לנפשו.
- יעקב פחד לצאת מכנען ללא הבטחה שאלוהים ישמור עליו כשם שאלוהים הבטיח לו בחלום סולם יעקב (ביאור:בראשית כח טו).
- יעקב פחד שעם ישראל יכחד במצרים.
- יעקב פחד שעם ישראל יסרב לשוב לכנען.
1. יַעֲקֹב
אלוהים החזיר ליעקב את שמו - יה'-עקב - אלוהים ישמור. כך אלוהים הודיע ליעקב שהוא ישמור עליו לטובה.
2. אַל תִּירָא
"אַל תִּירָא" נשמע כמו אל תפחד, לא יהיה לך רע. מותר לך לצאת למצרים.
אולם כאשר מסתכלים על הקריאות הכפולות בתורה: לאברהם, למשה וליעקב, רואים שבכולם מופיעה המילה "אַל" - ושזו אזהרה חמורה שאין אפשרות לסרב לה.
כלומר אסור היה ליעקב לפחד. יעקב היה כפוי וחייב ללכת למצרים. זאת היא תוכניתו של אלוהים ו"אַל" ליעקב לסרב.
3. כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם
אל תירא לבני ישראל, כי הם יגדלו ויהיו לגוי גדול במצרים. כלומר הבטחת אלוהים שזרעו יהיה ככוכבי השמים לרוב תמשיך ותתקים.
בני ישראל יהיו שם הרבה מאוד זמן, כי נדרשים מספר רב של דורות כדי ששבעים נפש יהיו לגוי גדול. יעקב הבין שאלוהים מדבר על ההבטחה לאברם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. ... וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו יג-יד).
אלוהים מציג תקופה קשה בחיי עם ישראל כברכה. אולם זה התהליך הנדרש, ולכן זה חייב לקרות.
שָׁם
שם ולא פה, בכנען. אתה חייב לצאת כי הם יהיו לגוי גדול רק שם. אתה חייב לצאת עם כל משפחתך, בני ישראל, והם יגדלו שם.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מו ג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.