קטגוריה:בראשית מג ז
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם
המהדורה המנוקדת: וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ שַׁאָלָא שַׁאֵיל גֻּבְרָא לַנָא וּלְיַלָּדוּתַנָא לְמֵימַר הַעַד כְּעַן אֲבוּכוֹן קַיָּים הַאִית לְכוֹן אֲחָא וְחַוִּינָא לֵיהּ עַל מֵימַר פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין הֲמֵידָע הֲוֵינָא יָדְעִין אֲרֵי יֵימַר אַחִיתוּ יָת אֲחוּכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ מִישְׁאַל שְׁאֵיל גַבְרָא לָנָא וּלְיִחוּסָנָא לְמֵימָר הַעַד כְּדוּן אֲבוּכוֹן קַיָים הַאִית לְכוֹן אָחָא וּתְנֵינָא לֵיהּ עַל מֵימָר פִּתְגָמַיָיא הָאִלֵין הֲמֵידַע הֲוֵינָא יָדְעִין דְיֵימַר אָחִיתוּ יַת אֲחוּכוֹן: |
רש"י
"ונגד לו" - שיש לנו אב ואח
"על פי הדברים האלה" - ע"פ שאלותיו אשר שאל הוזקקנו להגיד
"כי יאמר" - אשר יאמר כי משמש בל' אם ואם משמש בל' אשר ה"ז שימוש אחד מד' לשונות שמשמש כי והוא אי שהרי כי זה כמו אם כמו עד אם דברתי דברי
מפרשי רש"י
[ד] שיש לנו אב או אח. כלומר כי "ונגד לו" כתב ולא פירש מה הוא שהגידו, וצריך להוסיף 'שיש לנו אב או אח':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַנַּגֶּד לוֹ – שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אָב וְאָח.
עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – עַל פִּי שְׁאֵלוֹתָיו אֲשֶׁר שָׁאַל הֻזְקַקְנוּ לְהַגִּיד.
כִּי יֹאמַר – אֲשֶׁר יֹאמַר, "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אִם" "וְאִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר". הֲרֵי זֶה שִׁמּוּשׁ אֶחָד מֵאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ "כִּי", וְהוּא "אִי" (ר"ה ג' ע"א), שֶׁהֲרֵי "כִּי" זֶה כְּמוֹ "אִם", כְּמוֹ "עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי" (בראשית כד,לג).
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג ז.
הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם
וַיֹּאמְרוּ
האחים אמרו, אחד בלי שם וכולם הסכימו. ראובן לא דיבר, יהודה שתק. מה יש לו לענות לאביו הזקן והסובל.
שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ
לפי חז"ל יוסף אירגן את מכירת האוכל בצורה מסודרת כדי למנוע שוד, ושוק מופקע:
- רק ראשי משפחה היו רשאים לבוא לקנות אוכל למשפחתם
- כל ראש משפחה היה יכול לבוא עם חמור אחד בלבד ולקנות כמות מוגבלת
- כל ראש משפחה נרשם וזיהה את ארצו ומשפחתו כדי למנוע מקניות מרובות על ידי איש אחד. לא היה מפתיע ללמוד שהמצרים סימנו בבשרו של הקונה את רכישותיו וגודל משפחתו. המצרים היו ידועים בארגון בירוקרטי - רק כך הם היו מסוגלים לבנות את הפרמידות שלהם.
במסגרת המערכת הזו לא פלא שהשליט שאל על מספר בני המשפחה כדי לספק אוכל מוגבל ומספיק לצרכיהם, בצורה הגונה ומכובדת.
האחים הביאו רק עשרה חמורים, כנדרש, חמור לכל משפחה, ולא הודיעו שיש להם עוד אח עם עשרה בנים. אולם סביר שפקידי השליט שאלו אותם: 'כמה בנים יש לכם, יש לכם עוד אחים, יש לכם אב?'
הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח
יוסף לא שאל אודות אביהם, ולא שאל האם יש להם עוד אח. אולם סביר שהשאלות האלה נשאלו. האחים היו בלחץ. הם לא רצו להתפס בשקר על גודל משפחתם בנוסף להאשמה שהם ריגלו במצרים, ולכן הם נדבו את המידע על אחיהם: הקטן וזה שאיננו.
הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם
למעשה האחים עברו על החוק שדרש שכל בעל משפחה יבוא אישית לקנות אוכל. בנימין שהיה בעל משפחה גדולה, כעשר בנים, לא בא, והאחים היו חייבים להביא לו ולמשפחתו אוכל.
בדיוק את זה רצה יוסף למנוע, שאנשים יביאו אוכל לבני משפחתם הבוגרים, ובני משפחתם יופיעו ויקנו עבורם, וכך המשפחה תקבל כפול, ותמכור את העודף בשוק שחור.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מג ז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.