קטגוריה:בראשית ל כה

<< | ספר בראשית • פרק ל' • פסוק כ"ה | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי

המהדורה המנוקדת: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי.

המהדורה המוטעמת:

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/יְהִ֕י כַּ/אֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַ/יֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙/נִי֙ וְ/אֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖/י וּ/לְ/אַרְצִֽ/י׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וַהֲוָה כַּד יְלֵידַת רָחֵל יָת יוֹסֵף וַאֲמַר יַעֲקֹב לְלָבָן שַׁלְּחַנִי וַאֲהָךְ לְאַתְרִי וּלְאַרְעִי׃

ירושלמי (יונתן):

וַהֲוָה כְּדִי יְלֵידַת רָחֵל יַת יוֹסֵף וַאֲמַר יַעֲקב בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְבֵית יוֹסֵף עֲתִידִין לְמֶהֱוֵי כְּשַׁלְהוֹבִיתָא לְגַמְרָא יַת דְבֵית עֵשָו אָמַר מִכְּעַן לֵית אֲנָא מִסְתְּפֵי מִן עֵשָו וְלִגְיוֹנוֹ וַאֲמַר לְלָבָן שַׁלְחֵנִי וְאֵיהַךְ לְאַתְרִי וּלְאַרְעִי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כאשר ילדה רחל את יוסף" - משנולד שטנו של עשו שנא' (עובדיה א) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש אש בלא להבה אינו שולט למרחוק משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יח] משנולד שטנו וכו'. נראה מפני כי יעקב ועשו הם שני הפכים בכל דבר כדמוכח קרא, ויוסף עיקר תולדתו של יעקב, כדכתיב (להלן לז, ב ורש"י שם) "אלה תולדות יעקב יוסף", ולפיכך מדמה הכתוב (עובדיה א', י"ח) יעקב לאש ובית יוסף ללהבה, לפי שיוסף יצא מיעקב, והלהב יוצא מן האש (ר' ב"ק נט ע"ב). ופירוש זה כי עשו מתנגד ליעקב, ובעבור שיעקב הוא חלק לבד, שהרי יעקב ועשו נולדו בבטן אחד, ויעקב חלק, אין הכח מן יעקב על עשו. אבל כאשר יצא כח יעקב לפעל, שהם הבנים, ובפרט יוסף שהוא נקרא בנו, אז נמצא בפעל ובשלימות. ואין חלק דבר הוא בפעל ובשלימות, ואינו רק בכח, ולפיכך נקרא יעקב "אש ובית יוסף להבה", כי האש הוא בכח והלהבה בפעל, וכן אמרו במדרש אש בלא להבה אינו שולט, וכל ענין זה דבר נפלא, כי החלק אינו בפעל ובשלימות - שהרי הוא חלק, וכל דבר שהוא בכח אינו שולט, אבל יצא הכח לפעל על ידי זרעו, שאין לזרעו של יעקב חבור לזרע עשו, ואז "בית יוסף להבה", ומכל מקום צריך אל האש שהוא יסוד הלהב, כי יעקב הוא השורש והנושא לכל זה, ודברי חכמה מאוד דברים ברורים. ויש רמז גם כן כי כח עשו הוא כח מאדים, ויוסף מזלו מזל שור, ואמרו כי מאדים הוא נופל במזל שור, ושם אין לו כח, ולפיכך יוסף שטנו של עשו, והוא ידוע:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף – מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו (ב"ר עג,ז; ב"ב קכ"ג ע"ב), שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א,יח). אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט לְמֵרָחוֹק; מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף, בָּטַח יַעֲקֹב בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָצָה לָשׁוּב (תנחומא ישן כג, בסוף הקטע).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

שלחני: כי עתה כשנולד יוסף נשלמו שבע שנים אחרות של רחל:

(ל).לרגלי: בשבילי דוגמת לרגל המלאכה אשר לפני:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"שלחני ואל" כה. שאף על פי שלא היה אז בידו מקנה כי במקלו עבר אמנם היה בידו די לחיות עם נשיו ובניו לפחות די לקנות לחם ושמלה ומזון לדרך כי באופן אחר לא היה ראוי לצדיק וחכם שיחפוץ ללכת למות ולהמית ברעב ולא יעלה על לב שיסכים על ידו לבן שהיה עשיר ונשוא פנים בעירו וישלחהו עם בנותיו ובני בנותיו להמית את כל הקהל ברעב ובצמא ובערום בדרך רחוקה. והנה לבן התחנן לו שישב עמו לתועלתו כאמרו ויברכני ה' בגללך:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כה) "שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי". ששם מקומי כי שם אבי ואמי, ושם ארץ מולדתי, ופה אני גר, ואם הייתי רוצה לצאת אל ארץ אחרת היית יכול לעכב בידי, אבל אחר ששם מקומי וארצי, לכן:

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

"ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'". טעמו של דבר שלא בקש יעקב שלחני נא כ"א אחר שנולד יוסף לפי שהיה יעקב מסופק אם יצאו ממנו י"ב שבטים או לא כדמסיק (בבר"ר סח.יא) אמר יעקב אם האבנים מתאחות זו לזו יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים כו' שמע מינה שהיה מסופק אם יצאו ממנו י"ב שבטים, וכשאמרה רחל בנבואה יוסף ה' לי בן אחר ולא בקשה בנים הרבה ש"מ שרוח ה' דבר בה שיצאו מן יעקב י"ב שבטים ולא יותר, ע"כ אמר יעקב שלחני נא כי אז היה בטוח שלא יוכל עשו להרגו, שהרי עדיין לא נולד בנימין, גם לא היתה מעוברת עדיין שהרי עשה בסכת זמן רב בערך ב' שנים ואח"כ נולד בנימין, ומצד שהיה יעקב בטוח שלא יוכל לו עשו ע"כ אמר שלחני נא עכשיו, כי ודאי לא יעשה לי מאומה מאחר שלא יצאו ממני עדיין כל י"ב שבטים. ורז"ל אמרו (ב"ר ע"ג.ז) משנולד שטנו של עשו דהיינו יוסף שנאמר (עובדיה א.יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש כו' אע"פ שמקרא זה נאמר לעתיד אולי ידע יעקב ברוח הקודש שסופו ליפול ביד יוסף, ואע"ג שאיהו לא חזא מזליה חזא ע"כ ודאי יפול לבו של עשו בראותו את יוסף, וע"כ לא יכול לו ליעקב. ועוד שיוסף שטנו לפי שעשו אין לו טענה על יעקב כ"א מה שלקח ממנו הבכורה, ולעתיד יוסף משיב לו כשם שנלקחה הבכורה מראובן ע"י חלול יצועי אביו ונתנה ליוסף, כך בדין נלקחה מעשו שהיה צד נשים תחת בעליהן ונתנה ליעקב, וקבלת הברכות תלוי בבכורה כמבואר למעלה פר' תולדות (כה.לא). טעם אחר קודם שילדה רחל היה מתבייש לבא אל אביו שלא יאמר שלקח אשת יפת תואר לשם תאוה, כי מטעם זה אמרה רחל אסף אלהים חרפתי כי חוש המשוש שלא לקיום המין חרפה היא לנו.

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף. כיון שנולד שטנו של עשו; דאמר ר' שמואל בר נחמני: מסורת אגדה בידנו, שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הדא הוא דכתיב: "אם לא יסחבום צעירי הצאן". ולמה הוא קורא אותן צעירי הצאן? שהם צעירים של שבטים:

מאי שנא כי אתיליד יוסף? אלא ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף, שנאמר: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש". איתיביה: "ויכם דוד מהנשף" וגו'? אמר ליה, דאקרייך נביאי לא אקרייך כתובים, דכתיב: "בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה". מיתיבי: "מן בני שמעון הלכו להר שעיר" וגו'? ישעי נמי ממנשה קאתי, דכתיב: "ובני [חצי שבט] מנשה וגו' ועפר וישעי":

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל כה.

ראו חזרתו של יעקב

מתי יוסף נולד?

"ויַַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים" (ביאור:בראשית כט כ), ואז יעקב דרש את אשתו מלבן, ככתוב: "הָבָה אֶת אִשְׁתִּי, כִּי מָלְאו יָּמָי" (ביאור:בראשית כט כא).

לאחר שבע שנות עבודה, לבן נתן ליעקב את לאה, ותמורת הבטחה לעבוד עוד שבע שנים יעקב קיבל את רחל למחרת, ככתוב: "ויַַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן, ויְַמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת; ויִַּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כט כח).

אחרי שנישאה, לאה ילדה ארבעה בנים. אחרי המתנה קלה, לאה ילדה שני בנים נוספים ובת (דינה). בסך הכול לאה ילדה שבעה (7) ילדים. אפילו אם לאה ילדה ילדים ללא הפסקה, בשלב זה עברו לפחות שש-שבע שנים. ואז יוסף נולד אחרי דינה.

נהוג היה לפרסם את שם התינוק לאחר המילה, אולם יצחק קיבל את שמו עוד לפני ששרה היתה בהריון (ביאור:בראשית יז יט), וישמעאל קיבל את שמו לפני שנולד (ביאור:בראשית טז יא). סביר שרחל נתנה ליוסף את שמו לאחר לידתו, ככתוב: "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר" (ביאור:בראשית ל כד).

מהכתוב משתמע שיעקב עבד שבע שנים מלאות אצל לבן תמורת רחל, לפני שפנה ללבן בבקשה לצאת ולשוב למקומו. ניתן להבין שיוסף נולד זמן קצר לפני תום 14 שנות העבודה של יעקב תמורת נשותיו.

שַׁלְּחֵנִי

יעקב היה בעל חוב ללבן, והוא עבד כדי לשלם את חובו. יעקב הרגיש מחויב לעבוד למען לבן עד שלבן יאשר שהוא סיים לשלם את חובו וישחררו. יעקב ביקש בכבוד רשות להשתחרר. יעקב לא התייעץ עם נשותיו בנושא החזרה לכנען. בהמשך, כאשר הגיע הזמן לצאת ולברוח בחשאי (ביאור:בראשית לא ד), יעקב ביקש מנשותיו להצטרף עליו. מכאן אנו לומדים שיעקב לא התכוון באמת לקום ולחזור לכנען מיד, לפני שהוא אסף רכוש והתכונן למלחמה עם עשו.

וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי

יעקב הודיע שהוא רוצה לעזוב את לבן ולשוב למקומו בכנען. יעקב מסביר ללבן שהוא לא יישאר באזור ויתחיל מלחמות על מים ואדמה עם לבן.

למעשה, כל זה מהווה פתיח מכובד למשא ומתן העומד לבוא, שכן יעקב לא רוצה לחזור עני לכנען. מההתחלה עושר היה חשוב ליעקב והוא הבין שהוא חייב לחזור לאביו עשיר כדי להוכיח שאלוהים בירך אותו, כפי שיעקב הדגיש בנדרו לאלוהים: "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּו לָּךְ" (ביאור:בראשית כח כב). המילה "עשר" כנראה קשורה לעושר כספי הנספר בעשרות, מכאן שיעקב הבטיח לאלוהים עשירית מעושרו כמתנה.

לבן קיבל התראה על כך שיעקב מוכן לחזור לארצו ומולדתו

יעקב בדבריו: "שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי" - הודיע ללבן שהוא מתכוון לחזור, עכשיו או בעתיד הקרוב לאחר שיתעשר מעט. בהמשך לבן יודה שהוא ידע על רצונו של יעקב לחזור לאביו, וכך לבן מבטל את טענתו שיעקב ברח ללא רשות, כדברי לבן בפגישה בגלעד: "וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ, כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ" (ביאור:בראשית לא ל).