המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
(טו) "ויקרא יעקב". כבר בארתי בפ' ויצא שבפעם הראשון לא קרא בשם בית אל רק המקום ששכב עליו ששם ראה את הסולם, ושם העיר נשאר בשם לוז, ועתה שנראה אליו בעיר לוז עצמה קרא כלל המקום "בשם בית אל", יען "ששם דבר אליו אלהים", וראה שיש קדושה בכלל המקום:
ויקרא יעקב וגו' אשר וגו' בית אל. קשה, והלא כבר קראו כן וגם בתוספת ״אל בית אל״ וכמו שפירשתי למעלה (פסוק ז'), ומה חידש בקריאה זו.
ואולי, שהוסיף לקרות למקום סמוך לבית אל שגם הוא יקרא בית אל כשדבר ה' אליו בו, והוא שדקדק לומר את שם המקום אשר דבר וגו' פי' כי לצד הדיבור שהיה שם קרא לו גם כן וכו' שאילו למקום שנגלה שם אליו בברחו לא היה צריך לומר אשר דבר:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה טו.
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב
קבל עם ועדה - לפני כל "הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ" (ביאור:בראשית לה ו) יעקב קרא והכריז: זה מקום אלוהים, הנה שמו החדש של המקום שאני נותן לו, המצבה שהקמתי תהיה מקום הציון שלה, זו הארץ המובטחת, זו הארץ שלנו.
