קטגוריה:בראשית לב לג
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה
המהדורה המנוקדת: עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַל כֵּן לָא אָכְלִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת גִּידָא נַשְׁיָא דְּעַל פְּתֵי יִרְכָּא עַד יוֹמָא הָדֵין אֲרֵי קְרֵיב בִּפְתֵי יִרְכָּא דְּיַעֲקֹב בְּגִידָא נַשְׁיָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּגִין כֵּן לָא אָכְלִין בְּנֵי יִשְרָאֵל יַת גִידָא דְנַשְׁיָא דְעַל פְּתֵי יַרְכָא דִבְעִירָא וְחֵיוָותָא עַד יוֹמָא הָדֵין אֲרוּם קָרִיב מַלְאָכָא וְאָחַד בִּפְתֵי יַרְכֵי יְמִינָא דְיַעֲקב בְּאָתַר גִידָא דְנַשְׁיָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
[עַל כַּף הַיָּרֵךְ – פולפ"א [polpe = הבשר המכסה את זיז הקולית[2]] בְּלַעַ"ז. כָּל בָּשָׂר גָּבוֹהַּ וְתָלוּל וְעָגוֹל קָרוּי "כַּף", כְּמוֹ (נידה מ"ז ע"ב): "עַד שֶׁתִּתְמָרֵךְ הַכַּף" בְּסִימָנֵי בַּגְרוּת.]
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. אמר ר' חנניא: למה נקרא שמו גיד הנשה? שנשה את מקומו. ר' הונא אמר: הדין פקוקלתא דגידא שריא, וישראל קדושים הן ואסרו אותה עליהן. ר' יהודה ור' יוסי, ר' יהודה אומר: באחת מהן נגע ואחת מהן נאסרה. רבי יוסי אומר: באחת מהן נגע ושתיהן נאסרו. אית תנא תני: הדעת מכרעת שהיא של ימין, כדרבי יהודה; ואית תנא תני שהוא של שמאל, כדרבי יוסי. מאן דאמר הדעת מכרעת שהוא של ימין, "ויגע בכף ירכו"; ומאן דאמר הדעת מכרעת שהוא של שמאל, כי נגע בכף ירך יעקב.
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. תנן: שולח אדם לנכרי ירך שגיד הנשה בתוכה. רבי אבהו אמר: כל מקום שנאמר "לא יאכלו", אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע, עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה. קסבר רבי אבהו, כשהותרה נבלה, חלבה וגידה הותרו. לרבי יהודה דאית ליה יש בגידים בנותן טעם, ולרבי שמעון דלית ליה סבירא ליה דגיד הנשה אסור בהנאה:
אמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמו גיד הנשה? שנשה ממקומו ועלה; וכן הוא אומר: "נשתה גבורתם היו לנשים". אמר רבי יוסי בר' חנינא, מאי דכתיב: "דבר שלח ה' ביעקב ונפל בישראל"? זה גיד הנשה, שפשט איסורו בכל ישראל.
אמר שמואל: לא אסרה תורה אלא שעל הכף בלבד, דכתיב: אשר על כף הירך. אמר רב פפא, כתנאי: אכלו ואין בו כזית, חייב; רבי יהודה אומר: עד שיהא בו כזית. מאי טעמא דרבנן? בריה בפני עצמה היא; ורבי יהודה? אכילה כתיב בה. ורבנן? ההוא דאי היו ארבעה וחמשה זיתים במקום אחד ואכל מניה כזית, חייב; ורבי יהודה? מאשר על כף הירך נפקא. ורבנן? ההוא מיבעיא ליה לכדשמואל: לא אסרה תורה אלא על כף הירך בלבד. ורבי יהודה? ההוא לא מצית אמרת; הירך, דכולה ירך משמע. ורבנן? הירך, ההוא דמשיך בכולי ירך, למעוטי חיצון דלא; ולעולם שעל הכף, והאי כף מבעיא ליה למעוטי עופות, דלית להו כף.
האוכל גיד הנשה של טמאה, ר' יהודה מחייב שתים, ור' שמעון פוטר. ר' שמעון מאי קסבר? אי קסבר איסור חל על איסור ויש בגידין בנותן טעם, ליחייב תרתי; ואי קסבר אין בגידין בנותן טעם, ליחייב משום גיד? אמר רבא, לעולם קסבר אין בגידין בנותן טעם, וטעמא דרבי שמעון מהכא: על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, מי שגידו אסור ובשרו מותר, יצאה בהמה טמאה שגידה ובשרה אסור.
נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה, ר' יהודה אומר: אף בטמאה. אמר ר' יהודה, והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה, ועדיין בהמה טמאה מותרת להם. אמר ליה: בסיני נאמר, אלא שנכתב במקומו. אמרו ליה לר' יהודה: וכי נאמר "על כן לא יאכלו בני יעקב"? והלא לא נאמר אלא בני ישראל; לא נקראו בני ישראל אלא בסיני, ובסיני נאמר אלא שנכתב במקומו, מה טעם נאסרה. מתיב רבא: "וישאו בני ישראל את יעקב אביהם"? לאחר מעשה. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מאותו מעשה ואילך ליתסרי. וכי תורה פעמים נתנה? ההיא שעתא לא שעת מעשה הואי ולא שעת מתן תורה הואי.
גיד הנשה של כוי אסור, בכף הירך תלה רחמנא, והא אית ליה כף. דמו [מנין]? מ"כל דם לא תאכלו". אצטריך קרא למיסר ספיקא? קסבר כוי בריה בפני עצמה היא. חלבו מנין? מ"כל חלב". נבלתו מנין? "כל נבלה":
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב לג.
עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה
גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ
"הַיָּרֵךְ" הוא החלק העליון של הרגל עד הברך, ככתוב: "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ" ([[ביאור:בראשית מו כו) וייתכן שהירך רומז לאיבר המין, "וְתֵלֵד, עַל בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי, מִמֶּנָּה" ([[ביאור:בראשית ל ג). "כַּף הַיָּרֵךְ" זאת הברך בסוף הירך.
כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה
- גיד הנשה - "נהוג לזהות כיום מבחינה אנטומית את גיד הנשה עם עצב השת היוצא לירך מהאגן דרך נקב השת הגדול של עצם השת ומעצבב חלק ניכר של הגפים התחתונות".
- קיימת דעה בעם, שגיד הנשה הוא גיד הקרסול, וחיות טרף נושכות בגיד הקרסול כדי לשתק את יכולת הריצה של הניצוד. ולכן יעקב צלע לאחר הנגיעה שם.
- יש הטוענים שגיד הנשה הוא איבר המין הזכרי (תוספות השלם, ג, עמ' רל, מוזכר במאמר של ד"ר יאיר ברקאי, פרשת וישלח, תש"ע). וכיון שהמלאך נגע בו יעקב פחד שהוא לא ילד יותר, ולכן ביקש ברכה. ואכן הוא זכה בבנימין.
המלאך ברך את יעקב כאשר הוא נגע בכף ירך יעקב, כנהוג בזמן שבועה, ככתוב: "ויַֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ: שִׂים נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי, וְאַשְׁבִּיעֲךָ" (ביאור:בראשית כד ג). כך נעשה המקום למכובד יותר. ייתכן שהשימוש בירך מתכוון לזרע, הן אברהם שולח את עבדו להביא אישה לבנו, כדי לקיים לו זרע.
עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה
משונה מאוד.
עד כאן לא הוזכר גיד הנשה, מלבד העובדה שהוא נמצא בכף הירך ששם שמו את היד כאשר נשבעו ושם נגע המלאך כאשר בורך יעקב.
- אם כך היה צריך לאסור לאכול את כל הירך ולא רק את הגיד, או לפחות את כף הירך, הקרובה לברך.
- בכלל מי אוכל אנשים? - אולם הכוונה היא לא לאנשים אלא לאכילת כל חיה כשרה: יונקים וציפורים.
- וגם מי אוכל גידים המחברים את העצמות (בחזון "הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת": "גִּידִים" (יחזקאל לז ו)) או מי מחפש את עצב השת כדי להמנע מלאוכלו?
- ייתכן שהכוונה לאיבר המין הזכרי, כגיד המתחזק למרות שאין בו עצם, שבני ישראל נמנעו מלאכול.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לב לג"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.