קטגוריה:בראשית לב יב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים
המהדורה המנוקדת: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | שֵׁיזֵיבְנִי כְעַן מִיְּדָא דַּאֲחִי מִיְּדָא דְּעֵשָׂו אֲרֵי דָּחֵיל אֲנָא מִנֵּיהּ דִּלְמָא יֵיתֵי וְיִמְחֵינַנִי אִמָּא עַל בְּנַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שֵׁיזְבַנִי כְדוֹן מִן יַד אֲחִי רַבָּא מִן יַד עֵשָו אֲרוּם מִסְתְּפֵי אֲנָא מִנֵיהּ דְהוּא עָסַק בְּאִיקְרָא דְאָבוּי דִילְמָא יֵיתֵי וְיִמְחִינַנִי אִימָא עַל בְּנַיָא: |
רש"י
מפרשי רש"י
[יח] ולאברהם אמר כו'. וקשה למה לא זכר הבטחת עצמו בפירוש "והיה זרעך כעפר הארץ" (לעיל כח, יד), ויש לומר דזכות אבות יותר גדול מזכות עצמו, דלא שייך בזה 'נתלכלך בחטא' כל כך, שהשם יתברך זוכר חסדי אבות לבנים אף על גב שאינם ראוים. אבל קשיא דמכל מקום היה ליעקב להזכיר ברכת "והיה זרעך כעפר הארץ" שזאת הברכה הוא כוללת אברהם ויעקב, כי לשניהם נאמר זה, אמנם נראה כי דבר זה דבר מופלג בחכמה, כי ישראל נתברכו בג' ברכות; ככוכבי השמים, וכחול אשר על שפת הים (לעיל כב, יז), וכעפר הארץ. ככוכבי השמים - כי רבוי כוכבי השמים כל אחד ואחד יש לו שם בפני עצמו והוא נספר, כדכתיב (ישעיהו מ', כ"ו) "המוציא במספר צבאם"א. כחול אשר על שפת הים - שאין מספר לו, ולא בא במספר. ואלו שני דברים לא היו בפעם אחד; כי בימי משה שהיו נספרים נמשלו ככוכבי השמים, כמו שאמר משה "והנכם היום ככוכבי השמים לרוב" (דברים א', י'). ובימי שלמה - היו יהודה וישראל "כחול אשר על שפת הים" (ר' מ"א ד, כ). וכל אחד מעלה בפני עצמו; הראשון יותר חשוב מצד החשיבות, וזה יותר חשוב מצד הרבוי:
אמנם רבוי "והיה זרעך כעפר הארץ" אין זה נאמר רק על התרבות בלבד, שהוא יוצא תמיד אל הפעל כמו המעיין שהוא מוסיף מים ונובע תמיד, ואין צריך שיהיה נמצא כלל רבוי מים, אף על גב שיקח הכל - סוף סוף הוא נובע ומתפשט. ולפיכך אמר "והיה זרעך כעפר הארץ", כי הארץ לרוב דקות חלקיה אין מספר להם, וברכה כזאת אין דבר בפעל, רק כאשר תמיד הוא מוסיף והולך - כאשר יקח חלק אחד עוד יש חלק בו אחר, ואין גבול ותכלית להם. ודבר זה אינו מצד התפשטות הרבוי, רק מצד ההתרבות, כמו המעיין הנובע תמיד מוסיף והולך, וברכה כזאת לא ימנע אף אם לא ישאר רק קצת - שמהם יבאו אחרים ויוסיף תמיד, שהרי אין ברכה זו רק כי אין גבול להם, ולא יבא לגבול וקצה, לאפוקי "והיה זרעך כחול אשר על שפת הים" (לעיל כב, יז) שברכה זאת מכח רבוי יש לו הרחבה, ובשביל כך אם ימעט - הרי אין כאן הרחבה. ולא כן הברכה "כעפר הארץ", שאין כאן הרחבה רק מצד הדקות, שדבר זה אינו רק שאין תכלית וסוף להם לדקות החלקים. ועיין בפרשת בלק אצל "מי מנה עפר יעקב" (במדבר כ"ג, י') שם מבואר פירוש זה. ומה שלא הזכיר "ככוכבי השמים", מפני שאותה ברכה לא שייכא כאן, שהרי בא לומר מפני שנתברך ברבוי כחול אשר על שפת הים יהיה הוא וזרעו נשמרים מן החסרון, והבטחת "ככוכבי השמים" הוא נאמר על המעלה הגדולה שיהיה להם, לא על הרבוי, כי חול הים יותר, דכתיב (ר' הושע ב, א) "והיו בני ישראל כחול אשר על שפת הים":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
הערות
- ^ פירוש: כמו "היו שרי בן שאול". רד"ק.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויתכן לפרש כי התפלל לשעה ולדורות, מיד אחי לשעה, מיד עשו לדורות. והוא שכתוב (בראשית כז) והידים ידי עשו, ועליו התפלל דוד ע"ה (תהלים י) שבור זרוע רשע.
כי ירא אנכי אותו. מפני שאין לו רחמנות. וכן אמר הנביא ע"ה (עמוס א) על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו. פן יבא והכני והכה אח"כ אם על בנים.
וע"ד המדרש פן יבא והכני אם על בנים, והלא צוית בתורה (ויקרא כב) אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, ובעופות כתיב (דברים כו) לא תקח האם על בנים, והוא עתיד לקיים (הושע י) אם על בנים רוטשה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
״מיד אחי״ וגו'. רש"י ז"ל פירש: ״אחי״ - שאינו נוהג עמי כאח אלא כעשו הרשע. ולדבריו ז"ל לא היה לו לומר אלא ״מיד אחי עשו״ ומובן הדבר מיתור אומרו ״עשו״ כי אין לו אח זולתו:
אכן נתכוין להתפלל, להיות שהיו לעשו ב' בחינות התוקף: האחד, לצד זכות יצחק. והב', לצד גודל תוקפו ומעלתו, וצריך חוזק גדול להנצל ממנו, לזה התפלל שלא תעמוד לו זכות אבות. והוא אומרו ״הצילני נא מיד אחי״ הגם שאח עשו ליעקב ואף על פי כן, אני מתפלל, וכנגד בחינת גודל תוקפו אמר ״מיד עשו״ וידוע הוא בנשֹא ורם:
עוד יכוין לומר על זה הדרך: ״הצילני נא מיד אחי״ - אם יתחכם עליו להרע ברמאות אחוה, שהוא דרך שאין יעקב יכול להנצל ממנו, ״מיד עשו״ - אם יפרסם רשעו להרע, גם לזה הוצרך לתפלה להצילו מידו:
עוד יכוין להזכיר רשעותו של עשו: הא', ״מיד אחי״, והוא מבקש להרוג את אחיו האם יש רשע כזה, ויש בדין להשפילו לפני יעקב. ועוד, ״מיד עשו״ שמפורסם ברשע לבד מעון זה, ולא ימוט צדיק לפני רשע:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
והכני. ב' במסורה. הכא ואידך אם יוכל להלחם אתי והכני. גבי גלית לומר מה יעקב נתיירא אף דוד נתיירא מה יעקב נרדף אף דוד נרדף וכשם שיעקב ניצל מעשו אף דוד ניצל מגלית וזכות יעקב עמד לדוד וכשם שגבי דוד היה מלחמה אף יעקב הכין עצמו למלחמה שהתקין עצמו לג' דברים:
אם על בנים. ב' במסורה הכא ואידך אם על בנים רוטשה. בסנחריב מלך אשור שאמר להשחית את ישראל כמו עשו שבא להלחם עם יעקב וכן לא תקח האם על הבנים רמז לגליות:
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום ויקיטקסט: 'ה'! אנא, הצל אותי מיד עשו, שאמור לנהוג כמו אחי, אך למעשה נוהג כאויב מר; כי אני ירא מפניו, אני פוחד שיבוא ויכה אותי באכזריות, ויהרוג את כל משפחתי, עםהאמהות והילדים!".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב יב.
תפילת יעקב בעת סכנה קיומית
בימים אלה (כסלו ה'תשפ"ד) , כשעם ישראל בארץ ישראל נמצא בסכנה קיומית, נתבונן בתפילתו של יעקב אבינו, שגם הוא היה בסכנה קיומית.
יעקב ראה את עשו אחיו מתקרב לקראתו עם 400 חיילים. הוא ירא שעשו יבוא ויכה אותו באכזריות ושנאה, ויהרוג את כל משפחתו עם הנשים והילדים הקטנים - אם על בנים . לאחר שהתכונן למלחמה בדרך הטבע, הוא התפלל לה'. בתפילה שלו ישנם ארבעה יסודות, שגם אנחנו יכולים להשתמש בהם:
א. לימוד זכות על עצמו, (בראשית לב י): "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: 'אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם, וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק; ה', הָאֹמֵר אֵלַי 'שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ!'". יעקב אומר: "אתה אלהי אבותיי; אתה ציווית עליי, כשהייתי בגלות בחרן, לחזור אל ארצי ומולדתי; הבטחת לי, שכאשר אחזור לכאן, תיטיב עמי. אז הנה, עשיתי כדברך וחזרתי לארץ אבותיי; שמור עליי בזכות המצוה!".
- גם אנחנו יכולים להתפלל תפילה דומה: "ה', אתה ציווית עלינו בתורה לעלות לארץ ישראל וליישב אותה; אז הנה, חזרנו ועלינו לארץ ויישבנו אותה; שמור נא עלינו לפחות בזכות המצוה הזאת!"
ב. הודיה לה' על העבר, (בראשית לב יא): "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ; כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". יעקב אומר: "כבר עשית איתי חסדים גדולים מאד: כשעברתי את הירדן לפני 20 שנה היה לי רק מקל ביד, ועכשיו יש לי שני מחנות (- מחנה רחל ומחנה לאה). כל מה שיש לי - שלך; אנא אל תתן לעשו להשמיד את כל זה!".
- גם לנו ראוי להודות לה' על הטוב: "ה', עשית לנו חסדים גדולים מאד: התחלנו להתיישב בארץ ישראל במתי מעט, ועכשיו התרבינו והיינו למיליונים. כל מה שיש לנו - שלך; אנא אל תיתן לאויבינו להשמיד את כל זה!". זה חשוב גם מבחינה רוחנית, שלא נחשוב שכל מה שיש לנו בא מכוחנו ועוצם ידינו, (דברים ח יז): "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ 'כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה'; וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה".
ג. הכרה ברגש הפחד, (בראשית לב יב): "'הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו; כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל בָּנִים!'". יעקב לא מסתיר את הפחד שלו. הפחד הוא רגש טבעי, שנועד לכוון אותנו לפעולה ולתפילה. מותר לפחד גם מהאח - הקרוב ביותר - שהופך לאויב. למרות שיעקב עשיר ויש לו צבא חזק, ולמרות שיש לו תוכנית הגנה מעולה, בכל זאת הוא פוחד ממלחמה, כי במלחמה תמיד קיימת סכנה שיהיו נפגעים. יעקב הופך את רגש הפחד לתפילה "הצל נא אותי מיד עשו, כי אני פוחד שהוא לא ינהג כאח, אלא ישמיד אותי ואת כל משפחתי!".
- גם לנו מותר להכיר ברגש הפחד ולהפוך אותו לתפילה: "ה', אנחנו פוחדים: אויבינו מכל הכיוונים, שהם כביכול 'אחינו' בני ישמעאל, מקדישים מאמצים אדירים במטרה מוצהרת להשמיד את כולנו. הם רוצים להרוג כל יהודי ויהודי; יש להם טילים מדוייקים שיכולים לפגוע בכל מקום במדינת ישראל. אנא, ה', הצל אותנו מידי אותם 'אחים'!"
- יחד עם זה, אפשר ללמוד מכאן, שגם כאשר יש תוכנית גאונית, גם אז צריכים המפקדים לדאוג ולפחד. הם חייבים להמשיך ולחשוב על כל הסכנות אפשריות וכל השינוים הבלתי צפויים. בכל מלחמה יש אבדות גם למנצח, ובמקרה של יעקב, הוא ומשפחתו במרכז יכולים להפגע, אם יהיו פעולות אלימות.
ד. הזכרת הבטחות ה', (בראשית לב יג): "וְאַתָּה אָמַרְתָּ ' הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב '". יעקב אומר: "אתה הבטחת לי, עוד לפני שיצאתי לגלות, שתיטיב עמי, ושתרבה את זרעי. אנא, קיים את ההבטחה - אל תיתן לעשו להשמיד אותי ואת זרעי!".
- גם אנחנו יכולים לציין את אותה הבטחה, שהרי נאמר בתורה, (דברים ל ה): "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ": ה' הבטיח, שכאשר נבוא אל ארץ אבותינו ונירש אותה, הוא ייטיב עמנו, ואף ירבה אותנו יותר מאבותינו. "אנא, ה', קיים את ההבטחה - אל תיתן לאויבינו הישמעאלים והפרסים להרע לנו ולהשמיד אותנו ואת זרענו!".
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-01-20.
וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים
הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו
נושא הפחד הוא עשו אחיו הבא עם 400 חילים לקראתו. ויעקב מודה שהוא מפחד. ולמרות שהוא עשיר ויש לו צבא חזק, ולמרות שיש לו תוכנית הגנה מעולה, בכל זאת יעקב פוחד שתהיה מלחמה. תמיד קיימת סכנה שבניו ונשותיו יפגעו, ועדיף שלא תהיה מלחמה.
כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ
יעקב חילק את צבאו לשנים, ושלח מתנות לאחיו. האנשים שהביאו את המתנות, בחמש קבוצות, כ 50 חילים, נשארו בערפו של עשו וחיליו. תוכניתו של יעקב היתה לעמוד, הוא ומשפחתו, במרכז צבאו ולקבל את עשו. יעקב ומשפחתו יהיו חשופים, אולם עשו וצבאו יושמדו במידה והם יתקיפו. ליעקב היו חיילים רוכבי גמלים, והם היו ממהרים ומגנים על יעקב ומשפחתו במרכז המערכה, אם עשו היה מתקדם עם צבאו בצורה מאיימת.
גם כאשר יש תוכנית גאונית, וצבא האויב יושמד, גם אז צריכים המפקדים לדאוג ולפחד. הם חייבים להמשיך ולחשוב על כל הסכנות אפשריות וכל השינוים הבלתי צפויים. בכל מלחמה יש אבדות גם למנצח, ובמקרה של יעקב, הוא ומשפחתו במרכז יכולים להפגע, אם יהיו פעולות אלימות.
וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים
- יעקב חושב שעשו כועס על הברכה שהוא קיבל מיצחק והדרך היחידה לבטל את הברכה היא להרוג אותו ואת משפחתו: "אֵם עַל בָּנִים".
- אלוהים הבטיח ליעקב "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כח יד), והנה דברי אלוהים התחילו להתקים, אולם עכשו קיימת סכנה שנשותיו וכל ילדיו יומתו על ידי עשו, ויעקב יצטרך להביא ולגדל ילדים נוספים.
- יצחק ניסה את יעקב לראות אם יעקב יקבל אישה מלבן. יעקב עשה את דברי אביו לשאת את בת לבן הארמי. הוא נשא את כל בנותיו של לבן. במידה ובנות לבן וילדיהן ימותו, אין אפשרות למלא את מצות אביו כי ללבן אין יותר בנות.
- יעקב מבקש רחמים, משתמש בחוק "לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב ו), ומבקש שאלוהים ימנע מעשו לפגוע בכל משפחתו.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תפילת יעקב בעת סכנה קיומית
קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-32-12
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לב יב"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.