[יב] וישמע ה' קולנו בברכה וכו'. דאם לא כן, מאי באו להגיד לעשו, אלא שהיו אומרים להם שהקדוש ברוך הוא שמע קולנו כמו שברכנו אבינו (בראשית כ"ז, כ"ג), וכיון שהקדוש ברוך הוא מסכים עמנו בברכה, לא תחלוק על ירושת הארץ, שגם נתן לנו הקדוש ברוך הוא בברכת אבינו (בראשית כ"ח, ד'):
[יג] מלאך זה משה. דאם לא כן, הרי לא הוציאם על ידי מלאך, כי אם בכבודו ובעצמו:
וישמע קולנו. בברכה שברכנו אבינו שאנו צועקים ונענים, שנאמר (שם כז) הקול קול יעקב.
וישלח מלאך. מלאך ממש, כענין שכתוב ישעיה סג) ומלאך פניו הושיעם. או יאמר מלאך על משה, כענין שנאמר (חגי א) ויאמר חגי מלאך ה', כי משה היה מוחזק בעיני ישראל כמלאך הש"י אין ענינו נמשך אחר עסקי הגוף ואחר מקרי בני אדם, וראיה לזה מה שאמרו בהעדרו (שמות לב) כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, כלומר כי זה משה שחשבנוהו מלאך, איש הוא וקרה לו כמקרה בני אדם, כי לא ידענו מה היה לו.
"ונצעק", ר"ל ואם תאמר שעדיין לא שלמנו החוב שלא היינו במצרים רק רד"ו שנה, ע"י תפלה מתוך קושי השעבוד הוציאנו קודם הזמן ע"י מלאך פניו, והנה אנחנו בקדש וראוי
שעכ"פ תניח אותנו לעבור:
