קטגוריה:במדבר כד ו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים
המהדורה המנוקדת: כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כְּנַחְלִין דְּמִדַּבְּרִין כְּגִנַּת שִׁקְיָא דְּעַל פְּרָת כְּבוּסְמַיָּא דִּנְצַב יְיָ כְּאַרְזִין דִּנְצִיבִין עַל מַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כְּנַחְלִין דְמַיָין דְמִתְגַבְּרִין כֵּן הִינוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל יַתְבִין עִדְרִין עִדְרִין מִתְגַבְּרִין בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא וְהֵי כְּגַנִין שְׁתִילִין עַל פְּרַקְטוֹנֵי נַהֲרִין כֵּן הִינוּן תַּלְמִידֵיהוֹן חֲבוּרַן חֲבוּרַן בְּבֵית מֶדְרָשֵׁיהוֹן זִיו אַפֵּיהוֹן יַנְהַר כְּזִיו רְקִיעִין דִי בְרָא יְיָ בְּיוֹם תִּנְיַין לִבְּרִיאַת עַלְמָא וּמַתְחִינוּן לִיקַר שְׁכִינְתָּא רַמְיַין וּמְנַטְלִין עַל כָּל אוּמַיָא כַּאֲרָזַיָא דְלִיבְנוֹם דִשְׁתִילִין עַל מַבּוּעֵי מַיָין: |
רש"י
"כאהלים" - כתרגומו לשון מור ואהלות
"נטע ה'" - בגן עדן לשון אחר כאהלים נטע ה' כשמים המתוחין כאהל שנאמר וימתחם כאהל לשבת ולשון זה אינו דא"כ היה לו לנקוד כאוהלים הא' בחול"ם
"נטע ה'" - ל' נטיעה מצינו באוהלים שנאמר ויטע אהלי אפדנו
מפרשי רש"י
עוד, מפני שנאמר (בראשית כ"ז, כ"ב) "הקול קול יעקב והידים ידי עשו", שכל זמן שהקול קול יעקב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות - אין שונאיהם נזקקין לישראל, ולא יוכלו להרע להם (ב"ר סה, כ), אבל אם [אין] הוא הקול קול יעקב, אז הידים ידי עשו שולטין בהם, לכך היה רוצה לקלל אותם בזה דווקא:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כַּאֲהָלִים – כְּתַרְגּומוֹ ["כְּבוּסְמַיָּא דִּנְצַב ה'", כַּבְּשָׂמִים שֶׁנָּטַע ה'], לְשׁוֹן "מֹר וַאֲהָלוֹת".
נָטַע ה' – בְּגַן עֵדֶן. לָשׁוֹן אַחֵר, כַּאֲהָלִים נָטַע ה׳ – כַּשָּׁמַיִם הַמְּתוּחִין כָּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת" (ישעיהו מ,כב).[2]
נָטַע ה' – לְשׁוֹן נְטִיעָה מָצִינוּ בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ" (דניאל יא,מה).
רשב"ם
כאהלים: כמו מר ואהלות, כאהלים וגו' כארזים עלי מים פתח לפי שהוא במקום חטף, וכמוהו כערבים על יבלי מים אבל בחור כארזים קמץ שהוא מבורר כהארזים:
דונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון
• לפירוש "דונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון" על כל הפרק •
ואילו היה אֹהֶל ממש כשפתר, אז הייתה האלף קמוצה ואינה אלא פתוחה, כגון: נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי-- מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן.
שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט
• [[שפת יתר על במדבר כד|לפירוש "שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט" על כל הפרק]] •
אמר הגאון שהוא כמו יֹשֵׁב אֹהָלִים
ור' אדונים אמר שהוא כמו מֹר-וַאֲהָלוֹת
וע' פנים לתורה, ויש להשיב: כי משקלי השמות משתנים, גם יֹשֵׁב אֹהָלִים לאות - כי מצאנו הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים וכן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים בקמץ גדול, בְּקֹדֶשׁ, הַקֳּדָשִׁים בקמץ חטף. ואם ישאל השואל: מה טעם נטע עם אהלים? הרי לו - וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ. ועוד: מאין לר' אדונים כי "אהלים", עצי בושם הם ונופל בהם לשון נטיעה? אולי הם כמו שמצאנום במקום אחר, שניהם דבוקים, מר ואהלות. ומפרשים רבים פירשו "אהלים" - עובר, והוא מתולדות דגי הים.
פירוש גל נעול
- יושב אהלים - וכ"כ הרד"ק בשורשים בשמו ע"ש. ויהיה לפי זה "אֹהָלִים" הרבוי מן אֹהֶל. כמו שמצינו בְּקָרִים (איכה ג,כג) מן היחיד בֹקֶר, וכמו בְּשָׂמִים (שמות כה,ו) מן בֶּשֶׂם, וכמו אֲמָרִים (משלי יט,ז) אֹמֶר.
- מר ואהלות - שהוא מין בשמים וכן טעם "אהלים", וזהו ג"כ דעת רש"י והרשב"ם והמתרגם, וכן דעת החכם בפירושו שם וכ"כ בעל המבחר. ועיין בגיטין דף ס"ט ע"ב.
- וע' פנים לתורה - כ"כ החכם בהקדמתו לתורה ובפי' לבמדבר י כ"ט ע"ש.
- יש להשיב - לדעתי יטעון ר' אדונים על פי הגאון: אם יהיה אֲהלים מן אֹהֶל היה צ"ל - אָהלים בקמץ כמו קֳדשים מן קדש? לזה אמר: "ויש להשיב" על טענה זו, כי משקלי השמות משתנים, כמש"כ הראב"ע גם במאזניים כח ע"ב וצחות לז ע"ב ובמקומות זולתם.
- לאות - הבט בפירושו לפ' לך לך (יג ה) ובאהל יוסף שם.
- השכוני באהלים - בקמץ חטף וזה מהנפרד אֹהֶל.
- מה טעם נטע - כי לרוב מצינו אצל אהל לשון נטיה, כמו "ויט אהלה" (ברא' יב,ח) ודומיו, והיה לו לומר כאהלים נטה ה'?.
- ויטע אהלי אפדנו - שמצינו ג"כ לשון נטיעה על אהל, וכ"כ הרד"ק ובעל פרחין בשרש אהל.
- שניהם דבוקים - והיינו בתהלים מט,ה ושיר השירים ד,יד.
- מר ואהלות - וכן דעתו בפירוש שם שיהיה אהלות מין בשמים כמו חבריו שם בפסוק.
- מתולדות דגי הים - ובפירוש לתהלים מה כתב: והאומרים כי אהלות הוא הנמצא עם דגי הים איננו נכון, כי כתוב כאהלים נטע ה' עכ"ל.
הערות
- פירוש האבן עזרא על הפסוק: "כאהלים - כמו מֹר-וַאֲהָלוֹת" וא"כ הסכים לדעת ר' אדונים.
- בעניין שיטת ר' אדונים (דונש) ראה כאן וביסוד פירושו ההבדל בין קמץ לפתח.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הנהרות הם קבועים ומושכים תמיד, וזה נגד משכנותיך ישראל שהם יהיו קבועים כגנות עלי נהר המושך תמיד, ואמר שנית נגד אהליך יעקב כאהלים נטע ה' הם עשבים מריחים, כי אהלי המדבר היו דומים כצמחי אהלות ועשבי בשמים שהם צצים ונובלים ונוטעים אחרים תחתיהם, כן לא היו נטיעותיהם קבועים ומושרשים, אבל משכנותיך ישראל בא"י דומים כארזים עלי מים, שהארזים הם קבועים ועציהם יתקיימו לאלפי שנים, ומשל כנחלים נטיו מציין השפע שמקבלים מאת ה' שנדמה למים, שבא"י לא תפסק בשום עת, ומשל
כאהלים וכארזים מציין את העם עצמו וקיומו ועמידתו וגבורתו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- כתבו את ביאור ויקי על הפסוק!
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר כד ו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.