המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"בדי שאול וגו'" - הלא צרותי רבו עד מאד עד שאם הונחו יחד על העפר היו יורדות וצוללות אל רוב עמק השאול לרוב הכובד והוא מלשון הפלגה ומליצה לומר שמאד רבו עד שא"א להחיות עוד אחריהם (העולה מהמענה ההיא אשר יתרעם על חביריו שאינם מתנהגים עמו כדרך המנחמים ויאחז דרכו לומר שלא חטא וכי המקום יודע האמת והוא לו לעד ואם בדבר שחשב אליפז אשר יחטא ואשם להכשיל הרבים במכשול עוונו לחשוב שאין משגיח וא"כ שוא עבוד אלהים ישיב לומר לא כן הוא כי עוד יוסיפו אומץ לחדול מעושק כי ימאסו בקניני עולם הזה בראותם רוע הסדור וישימו תקותם בהצלחת הנפש)
מצודת ציון
"בדי שאול" - כמו בשאול ויורה עוד על מרבית העומק וכן בדי שופר (לקמן לט)
"בדי שאול תרדנה", שדלתות השאול והקבר ירדו למטה ויסתמו את הקבר, שעת "שיחד על עפר נחת", שבעת שנרד אל עפר להקבר שם, ירדו הבדים שהם צירי דלתות הקבר והדלת תסתום את פי הקבר, ואין איש מביט ורואה עוד מה יעשה שם עם המת ור"ל שאף אם אחיה בחיי הנפש לנצח, אין איש יודע מזה בעוה"ז, ופה ישאר תמיד התלונה, או עלי שיחזיקו אותי לרשע, או על ה' שיתנו תפלה בהנהגתו, וא"כ הנהגה זאת אינה בחכמה, ואתם שרציתם להצדיק בזה הנהגת ה' לא אמצא בכם חכם:
ביאור המילות
"בדי". כן קורא צירי הדלת שעשוים ממוטות עץ, או הבדים והקרסים שסותמים בם את ארון המת:
