מקראות גדולות דברים

תרגום

אונקלוס:

ירושלמי - יונתן: עַל מֵימַר אוֹרַיְיתָא דְיַלְפוּנְכוֹן וְעַל הִילְכַת דִּינָא דְיֵימְרוּן לְכוֹן תַּעַבְדוּן לָא תִסְטוּן מִן פִּתְגָמָא דִיחַוּוּן לְכוֹן יְמִינָא וּשְמָאלָא:

ירושלמי (קטעים):

"ימין ושמאל" - (תחילת 'הורו בית דין' - ירושלמי הוריות פרק א הלכה א) אפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן כשאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל.

הערה: כמעט כל המקורות מצטטים את הבבלי - סנהדרין פ"ט. (גמרא פרק 'אלו הן הנחנקין'), כמקורו של רש"י. ותמוה הדבר שכן אין אזכור לא של הפסוק ולא של העניין בכל הפרק. בירושלמי הוריות כתוב ההיפך מדברי רש"י. וכך כתוב שם: כהדא דתני ← כמו זה ששנה - כלומר לימד אותנו 'יכול: אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין - תשמע להם?! ת"ל ← תלמוד לומר, כלומר למדנו מהפסוקים שאין זה כך "ללכת ימין ושמאל" - שיאמרו לך על ימין שהוא ימין, ועל שמאל שהוא שמאל ← אבל אם ברור לך שהם אומרים הפוך - אין להשמע להם. "ימין ושמאל" - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין לשון רש"י וענינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך תעשה כמצותם ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה) והצורך במצוה הזאת גדול מאד כי התורה נתנה לנו בכתב וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות וחתך לנו הכתוב הדין שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם

כג.

על פי התורה אשר יורוך . על דברי תורה חייבים מיתה, ואין חייבים מיתה על דברי סופרים.

כד.

ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה . זו מצות עשה.

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך . זו מצות לא תעשה.

ימין ושמאל . אפילו [נראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם.

לא תסור... ימין ושמאל

דברים יז ח-יא: "כי ייפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע - דברי ריבות בשעריך; וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' א-להיך בו.

ובאת אל הכוהנים הלויים ואל השופט, אשר יהיה בימים ההם; ודרשת, והגידו לך את דבר המשפט.

ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה'; ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.

על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך - תעשה: לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"

ישנם שני פירושים מנוגדים לביטוי "ימין ושמאל":

1. ע"פ ספרי במקום: " "אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין , ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם" ", כלומר, יש לציית למנהיגים גם אם ההוראה שלהם בלתי הגיונית בעליל (ראו הסברי הראשונים על פירוש זה ).

1. ע"פ ירושלמי, הוריות א א : " "יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם?! – תלמוד לומר: "ימין ושמאל", שיאמרו לך על ימין שהוא ימין , ועל שמאל שהוא שמאל" ", כלומר, יש לבחון את דברי המנהיגים בשכל ישר, ואם רואים בבירור שהם טועים, אין לשמוע בקולם.

קישורים ותגובות

דיון בנושא קרוב - למי בדיוק צריך לשמוע

מאמר בעלון שבתון

מאמר באתר דעת - יצחק איזק ואלכסנדר קליין

מאמר באתר מכללת שערי משפט - יעקב שפירא

יצחק צויג (2003-08): הכוונה בכי יפלא ממך היא גם לגבי השופטים שיושבים בשער העיר. כלומר, גם להם צריך לשמוע, ואם מתעורר בהם ספק לגבי דין מסויים אז העניין עולה לערכאה גבוהה יותר.

הפסוקים מתארים מצב אידיאלי שבאמת לעם חשוב לדעת מה הוא רצון ה', ולכן שואלים שאלות, ומתוך הענווה יודעים לפעמים גם להגיד שלא יודעים מה היא התשובה, ואז מתגלה המקור לכל הדינים כאשר העניין מגיע עד למקום אשר יבחר ה'.

במערכת מעין זו, אנשים לא פוסקים הלכה לעצמם. רק היום כאשר אנו במצב גלותי של 'עשה לך רב', אין ברירה ואנשים צריכים לפסוק לעצמם. גם אם זה אומר לבחור את הרב המתאים (זו גם פסיקה).

אפי ברק (2007-08): יפה, יפה.תמיד לא הסתדרתי עם הספרי. לציית להוראה לא הגיונית בעליל, כאשר דברי חכמים נסמכים על בירור השכל, נראה לי דבר לא הגיוני לחלוטין. מין איפכא מסתברא שכזו. יש כאן ביטול של האישיות הפרטית למול המנגנון הגדול ואיזו תיזה שבית הדין הגדול לא יכול בשום פנים ואופן לטעות כמו האפיפיור. מוחלטות שמקוממת, שהרי אנו יודעים שאפילו מגדולי החכמים ואפילו ממשה רבנו נתעלמו הלכות. עכשו כשאני רואה את הפרשנות של הירושלמי אני שמח מאוד על דבריו: לציית לכל הוראה, אבל לא כזו שמתנוסס עליה "דגל שחור" של חוסר הגיון משווע. בדברי הירושלמי רמוז שגם חכמים גדולים עשויים לטעות, והוא לא מבטל את ההגיון של האדם הקטן. אם ברור לך בעליל שבית הדין הגדול טעה, אינך מחוייב להשמע לו. אם הספרי מדגיש את האלוהיות של בית המשפט העליון ואת ההשראה האלוהית על דיוניהם, הרי שהירושלמי מדגיש את האנושיות שלו, ואת העובדה שחכמי המשפט הם גם בשר ודם, ויש להם רגשות, יצרים, דעות קדומות והגבלות שכליות.