תרגום

"טוב ללכת אל בית אבל" - מדה הנוהגת בחיים ובמתים

"מלכת אל בית משתה" - שהיא מדה שאינה נוהגת אלא בחיים

"באשר הוא סוף כל האדם" - בשביל שהאבל הוא סוף כל האדם סופו של כל אדם לבא לידי כך לפיכך החי יתן אל לבו כל מה שאגמול חסד עם המת אצטרך אני שיגמלו לי במותי דידל ידלוניה דיטען יטענוניה דיספד יספדוניה דיילוה ילויניה ד"א באשר הוא סוף כל האדם שהמיתה היא סוף כל ימי האדם ואם לא עכשיו גומל לו חסד לא יגמול לו עוד אבל בית המשתה זימנו ולא הלך יוכל לומר לו סופך שיולד לך בן ושם אהיה עמך תבא לך שמחת חתונת בניך ושם אלך

"והחי יתן אל לבו" - הדבר הזה שאם לא עכשיו יגמול לו חסד לא יגמול לו עוד

טוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה

נניח שיש לוויה וחתונה באותו זמן, או "שבעה" ו"שבע ברכות" באותו זמן, ואתם לא יכולים ללכת לשניהם. לאיזה מהם כדאי ללכת? על-פי שלמה המלך, יש ללכת ללוויה:

(קהלת ז ב): "טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה; בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ".

קהלת מציין שני נימוקים: 

• באשר הוא סוף כל האדם - הלוויה היא דרכו האחרונה של האדם - אם לא תלווה אותו הפעם, לא יהיו לך עוד הזדמנויות לכבד אותו; אבל החתונה היא רק אירוע אחד מתוך רבים - אם לא תבוא לחתונה, תוכל לבוא לחנוכת הבית, לברית של הבן, לבר מצוה וכד'.
• והחי יתן אל לבו - בלוויה או בבית אֵבֶל מדברים על תכונותיו הטובות של המת - תכונות שיש להן חשיבות לטווח ארוך ונזכרות גם אחרי מותו, והאדם החי שבא לשם שומע את הדברים ולומד מה באמת חשוב בחיים; אבל בחתונה לא לומדים שום דבר חשוב - לכל היותר "לומדים" על אוכל, מוסיקה וריקודים...

ואפשר גם להסביר:

• באשר הוא סוף כל האדם - אדם המשתתף בלוויה נזכר במוות, שהוא סופו של כל אדם; הוא נזכר שגם סופו יגיע, ולכן -
• והחי יתן אל לבו - הוא נותן אל ליבו את ערכם של החיים, ולומד לנצל את חייו בצורה טובה יותר (ע"פ גליה) .

תגובות

לפי הבנתי, יש עדיפות במציאת 'האמת' הנצחית בבית אבל כיוון ששם ובאותו הזמן של האבלות אדם מבין את רגעיות החיים ועולות מנגד שאלות לגבי משמעות הקיום וקיום משמעות נצחית.

קיימת הווא אמינה ללמוד את נצחיות החיים אף בעזרת 'איפכא מסתברא' מדבקות האדם ברגע ההווה במשתה ובכל הכרוך בו.

לכן הפסוק בא להשמיע ,לפי טעמי, שיש עדיפות ללמוד על כך שהחיים חולפים ולא נצחיים וכך המציאות כולה מעצבות בית האבל ולא משמחת בית המשתה. כיוון שלפי הבנתי יש עוצמה חזקה בלימוד על ידי כאב (בית האבל) מאשר בלימוד על ידי שמחה (של משתה).

-- dan fridman, 2010-05-14 02:09:31