פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) - חלק ב': הטלת מס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 - חלק ב': הטלת מס[עריכה]

פרק ראשון: המקור[עריכה]

2. מקורות הכנסה[עריכה]

מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:

(1) השתכרות או רווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי;
(2)
(א) השתכרות או רווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו. תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ-לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה. שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו.
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד.
(3) בטל.
(4) דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון.
(5) קיצבה, מלוג או אנונה.
(6) דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת-בית או בקרקע או בבנין תעשייתי; בנה אדם אחוזת-בית והשכירה וקיבל בעד ההשכרה דמי מפתח או פרמיה ואחר ההשכרה מכר אותה אחוזת- בית לאחר, במישרין או בעקיפין על פי הסכם שנעשה בשעת ההשכרה או לפני כן, יראו את הקונה כאילו קיבל הוא ביום הקניה דמי מפתח או פרמיה באותו סכום; נעשתה הקניה תוך שנה לאחר ההשכרה יראו זאת כראיה לכאורה שאמנם היה הסכם כאמור.
(7) השתכרות או רווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי.
(8) השתכרות או רווח שמקורם בחקלאות, בעבודת אדמה, בייעור או בגידולי קרקע, לרבות שוויה של תוצרת המתקבלת בשל השימוש בהון, בנכס, בזרעים או בחיות-בית לצרכי מקורות ההכנסה האמורים בפסקה זו, ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור.
(9) תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא, או בעד מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר, אם הומצאה ההמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר.
(10) השתכרות או רווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר.

2א. השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפרסים[עריכה]

  (א) השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או
      מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או
      שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים,
      יובאו בחשבון בקביעת רווחיו או הכנסתו ויראו אותם לענין פקודה זו
      כהכנסה, למעט לענין קיזוז הפסדים.
  (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה:
      (1) השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודה זו;
      (2) השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;
      (3) השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר,
          באישור ועדת הכספים של הכנסת.

3. הכנסות אחרות

  (א) סכום שהגיע לידי אדם על-פי ביטוח מפני הפסד רווחים, או על פי ביטוח
      מפני אבדן כושר עבודה, יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו.
      לענין זה, "ביטוח מפני אבדן כושר עבודה" - ביטוח מפני פגיעה בכושר
      עבודה, אבדן השתכרות או הפסד רווחים, הנובעים ממחלה, מנכות או
      מתאונה, והכל בין אם הכספים על פי הביטוח שולמו בסכום חד-פעמי ובין
      אם שולמו בתשלומים תקופתיים, בין אם שולמו בידי קופת גמל ובין אם
      שולמו בידי אחר.
  (ב) (1) אדם שבשנת מס פלונית נמחל לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע
          מהוצאה שניכויה הותר בבירור הכנסתו החייבת, יראו את החוב כחלק
          מהכנסתו באותה שנה.
      (2) אדם שניתנה לו הלוואה אשר אילו היה ניתן במקומה מענק היה המענק
          בגדר הכנסה, ונותן ההלוואה נתן לו מענק לפני שההלוואה נפרעה או
          תוך שנה מיום שנפרעה, יראו את המענק עד לסכום ההלוואה כחלק
          מההכנסה של מקבלו בשנת המס שבה ניתן; לענין זה יראו מחילת
          הלוואה כמתן מענק.
      (3) (א) אדם שבשנת מס פלונית נמחל או שומט לו חוב או חלק ממנו,
          והחוב נובע מסכומים שקיבל לצורך ייצור הכנסתו מעסק או ממשלח
          יד, או שניתן לו מענק לצורך ייצור הכנסתו כאמור, והוא אינו
          חייב במס עליהם על פי סעיף 2 או על פי פסקאות (1) או (2) לסעיף
          קטן זה וגם הוראות סעיפים 20א ו- 21(ב) אינן חלות עליהם, יראו
          את החוב כהכנסה בשנה שבה נמחל או שומט ואת המענק כהכנסה בשנה
          שבה ניתן, ואותו אדם יהיה חייב עליהם במס בשיעור שלא יעלה על
          50%.
          (ב) לפי בקשתו של אדם שהיתה לו הכנסה כאמור בפסקת משנה (א),
          יראוה לענין סעיף 28(ב) הכנסה מעסק.
          (ג) מס על פי פסקת משנה (א), יראוהו לענין סעיף 92(א) כמס על
          רווח הון.
      (4) הוראות פסקאות (2) ו-(3) לא יחולו על מענק או על הלוואה שנמחלה
          או שומטה, שנתנו המדינה, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית
          המאוחדת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית
          העולמית או חברה להתישבות חקלאית ועירונית "רסקו" בע"מ, לאגודה
          שיתופית שרשם האגודות השיתופיות סיווג אותה כאגודה שיתופית
          חקלאית או לחבר באגודה כאמור, אולם אם היה לאגודה או לחבר הפסד
          כאמור בסעיף 28 יוקטן סכום ההפסד בסכום המענק או ההלוואה
          שנמחלה או שומטה.
      (5) לענין סעיף קטן זה, מי שנמחל לו חוב - לרבות מי שנהג בחוב
          כאילו נמחל לו או מי ששומט חובו.
  (ג) (1) אדם שקיבל סכומים מפדיון של מניות הניתנות לפדיון שהוצאו על
          ידי חברה ללא תשלום, וכן אדם שקיבל מפדיון של מניות הניתנות
          לפדיון סכומים העולים על הסכום ששולם בעדם לחברה (בסעיף זה -
          סכום ההכנסה) למעט פדיון מניות באגודה שיתופית במקרה של פרישת
          חבר באגודה כאמור, מותו או פירוק האגודה, ולמעט סכומים מפדיון
          של מניות שהוקצו לעובד או למספק שירותים כמשמעותם בסעיף 3(ט),
          יהיה חייב במס בשיעור של 35% על חלק מסכום ההכנסה שעד למועד
          הקובע, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך
          מ-35%, ועל יתרת סכום ההכנסה - בשיעור של 20%, ואולם אם היה
          יחיד בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 - בשיעור של 25%, גם אם
          הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מהשיעור האמור;
          לענין סעיף זה -
          "חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע" - חלק מסכום ההכנסה שיחסו
            לכלל סכום ההכנסה הוא כיחס שבין התקופה שמיום ההנפקה של
            המניה ועד למועד הקובע לבין התקופה שמיום ההנפקה של המניה
            ועד ליום הפדיון שלה;
          "יתרת סכום ההכנסה" - הסכום המתקבל מהפחתת חלק מסכום ההכנסה
            שעד למועד הקובע, מסכום ההכנסה;
          "המועד הקובע" - כהגדרתו בסעיף 88;
      (2) החברה המשלמת תנכה את המס בעת תשלום הסכומים כאמור בפסקה (1)
          ותשלמו לפקיד השומה תוך שבוע ימים מיום התשלום בצירוף דין
          וחשבון;
      (3) הסכומים כאמור בפסקה (1) ששולמו על ידי החברה לא יינתנו כניכוי
          לפי הסעיפים 17, 127 ו- 128.
      (4) החיוב על פי פסקאות (1) ו- (2) לא יחול על סכומים שקיבל תושב
          חוץ כתוספת לסכומים ששילם לחברה בעד המניות עקב שינוי בשער
          החליפין הרשמי.
  (ד) (1) סכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47, לרבות
          ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים, ושמקורם בתשלומי המעביד
          לאותה קופה, יובאו בחשבון בקביעת הכנסתו; לענין זה, "סכומים
          ששולמו למעביד" - לרבות סכומים שהמעביד נהג בהם כאילו נתקבלו
          מהקופה והופקדו בה מחדש, ותבע ניכויים לפי סעיף 17(5).
      (2) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים
          לענין מתן פטור ממס בשל סכומים שהועברו מקופת גמל לקופת גמל
          אחרת, או בשל סכומים ששונה ייעודם באותה קופה.
  (ה) סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו
      בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן -
      הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם קיבוצי החל עליו - בגבולות
      שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי העבודה
      שלו דומים, אך לא יותר מ- 8.4% מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה
      ולא יותר מ- 7.5% מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר, יראום כהכנסת
      עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל
      לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן.
      לענין זה -
      "משכורת קובעת" - הכנסת עבודה - למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי
      הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או ארוע מסויים
      - אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה לענין תשלום תוספת היוקר כפי
      שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
      לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;
      "עובד הוראה" - חבר באחת מקרנות השתלמות אלה:
      (א) קרן השתלמות למורים וגננות בע"מ;
      (ב) קרן השתלמות למורים על יסודיים, מורי סמינרים ומפקחים בע"מ;
      (ג) קרן השתלמות למורים על יסודיים בע"מ.
  (ה1) בטל.
  (ה2) סכומים שקיבל יחיד מקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א),
       לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים ולמעט סכומים שהפקיד, שלא
       הותרו בניכוי לפי סעיף 17(5א), יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק
       או ממשלח יד של היחיד בעת שקיבל אותם ואולם סכומי ריבית, הפרשי
       הצמדה ורווחים אחרים שקיבל מקרן ההשתלמות במועדים הקבועים בסעיף
       9(16ב), יראו אותם כהכנסה מריבית כאמור בסעיף 2(4).
  (ה3) (1) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל
           לתגמולים ולקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד,
           העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או
           בסכום התקרה בחודש,לפי הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה
           של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור,
           לקופות הגמל, אשר אינם עולים על שיעור ההפקדה כשהוא מוכפל
           כאמור, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שקיבל אותם.
       (2) בסעיף קטן זה -
           "השכר הממוצע במשק" - השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך
             גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח
             משולב), התשנ"ה-1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;
           "השיעור להפקדה" - השיעור הקבוע לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על
             קופות גמל להפקדה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, או השיעור
             ממשכורתו של העובד שאותו הפקיד המעביד בקופת הגמל, על חשבון
             מרכיב תגמולי המעביד, לפי הנמוך מביניהם;
           "מרכיב תגמולי המעביד" - כמשמעותו בכללים;
           "משכורת - כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל
             שבשלה שילם המעביד לקופת גמל;
           "סכום התקרה" - אחד מאלה, לפי הענין:
            (1) שולמו בעבור העובד סכומים לקופות גמל לקצבה בלבד - סכום
                השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק בחודש;
            (2) שולמו בעבור העובד סכומים לקופות גמל לתגמולים בלבד -
                החלק השנים עשר של תקרת ההכנסה המזכה;
            (3) שולמו בעבור העובד סכומים לקופות גמל לקצבה וכן סכומים
                לקופות גמל לתגמולים -
                (א) לגבי הסכומים ששולמו לקופות גמל לקצבה - הסכום האמור
                    בפסקה (1);
                (ב) לגבי הסכומים ששולמו לקופות גמל לתגמולים - הסכום
                    האמור בפסקה (1), בהפחתת המשכורת שבשלה שולמו
                    הסכומים לקופות גמל לקצבה, ובלבד שלא יעלה על הסכום
                    האמור בפסקה (2);
           "תקרת הכנסה מזכה" - הסכום הנקוב בפסקה (1) שבהגדרה "הכנסה
             מזכה" שבסעיף 47, לפי הענין.
  (ה4) (1) רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, שהיה זכאי לקבלם לפי
           הוראות סעיף 23 לחוק הפיקוח על קופות גמל, וכן ריבית ורווחים
           אחרים שקיבל מקרן השתלמות, במועדים הקבועים בסעיף 9(16א) או
           (16ב), לפי הענין, יראו אותם כהכנסה מריבית; ואולם רווחים
           שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו
           לקופת הגמל או לקרן ההשתלמות, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.
       (2) בוטל.
  (ה5) רווחים שקיבל יחיד מתכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים, יראו אותם
       כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה
       שחושבו על תשלומים ששולמו לתכנית החיסכון, יראו אותם כהכנסה
       מהפרשי הצמדה.
  (ה6) הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים, יראו אותה כהכנסה מריבית; בסעיף קטן
       זה, "הפרשי הצמדה חלקיים" - כהגדרתם בסעיף 9(13)(1), ואולם לענין
       זה יראו כמדד את מדד המחירים לצרכן, שער המטבע, לרבות הפרשי שער,
       או כל מדד אחר.
  (ו) אדם שבשנת מס פלונית נפסקה התעסקותו והכנסתו נקבעת בשומה לפי בסיס
       מזומנים, יראו את כל הסכומים שלא חוייבו בידי אותו אדם במס לפני
       ההפסקה מחמת קביעת ההכנסה על בסיס מזומנים כהכנסה בידי מי שזכאי
       לאותם סכומים בעת קבלתם ולענין זה, "הפסקת התעסקות" - לרבות שינוי
       התעסקות או פטירה; אולם סכומים כאמור שנכללו בעזבונו של אותו אדם,
       יופחתו לענין מס עזבון על פי חוק מס עזבון, תש"ט-1949, בסכום המס
       המגיע עליהם לפי סעיף 125א.
  (ז) חבר בני אדם שבשנת המס היה מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2), או
       שעיסוקו לא היה לשם קבלת רווחים או שכל הכנסתו היתה פטורה ממס,
       או שנקבע לגביו בחיקוק שדינו לענין תשלום מיסים כדין המדינה,
       יהיה חייב על הסכומים שלהלן במס בשיעור של 90%, ללא זכות לפטור,
       לניכוי או לקיזוז כלשהם:
       (1) סכומים שהוציא למטרות המפורטות על-פי סעיף 31 אשר לפי אותן
           תקנות אינם מותרים בניכוי או עולים על הסכומים המותרים בניכוי;
       (2) סכומים שהוציא ושאינם מותרים בניכוי לפי סעיף 32(11);
       (3) סכומים ששילם לקופת גמל לפיצויים והעולים על הסכומים שהיו
           מותרים לו בניכוי אילולא היה פטור ממס.
  (ח) קיבל אדם סכומים כריבית על איגרות-חוב - ולגבי איגרת חוב שלא בשל
       מלווה מועדף, ריבית - לרבות הפרשי הצמדה - בשל תקופה שהאיגרת
       היתה בבעלותו של אחר (להלן - ריבית צבורה) יחולו הוראות אלה:
       (1) אם הריבית הצבורה איננה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 2(1)-
           יראו את הריבית הצבורה כהכנסה שאין לגביה זכות לפטור, למעט
           פטור שניתן על הריבית עצמה, לזיכוי, או לקיזוז כל שהם; הוראה
           זו לא תחול על אותו חלק מריבית צבורה שמקבלת קופת גמל פלונית,
           אשר נצבר בידיהן של קופות גמל אחרות, כל עוד יש רציפות במכירה
           מקופת גמל אחת לשניה; לענין זה, "קופת גמל" - קופת גמל פטורה
           ממס לפי סעיף 9(2);
       (2) אם הריבית הצבורה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 2(1),
           ובאיגרת חוב צמודה - אם נתקיימו שתי אלה:
           (א) הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שנה;
           (ב) איגרת-החוב נרכשה בתוך שנה וחצי לפני פדיונה או לפני ד
               המועד לתשלום הריבית;
           ובאיגרת חוב בלתי צמודה - אם נתקיימו שתי אלה:
           (א) הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שלושה חודשים;
           (ב) אגרת-החוב נרכשה בתוך שלוש שנים לפני פדיונה או לפני
               המועד לתשלום הריבית.
           לא יובא בחשבון, לענין חישוב הריווח או ההפסד של מקבל הריבית
           ממכירת האיגרת או מפדיונה, אותו חלק מהסכום שהוציא לרכישת
           האיגרת השווה לריבית הצבורה, בניכוי המס החל עליה.
       האמור בסעיף קטן זה לגבי ריבית, יחול, בשינויים המחוייבים לפי
       הענין, גם על דמי נכיון כהגדרתם בסעיף 9(13ב) שאינם פטורים ממס
       לפי הסעיף האמור.
  (ח1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות
       סעיף קטן (ח) לא יחולו על סוגי השקעות או על סוגי נישומים, והכל
       בתנאים ובתיאומים שיקבע.
  (ט) (1) מימש אדם זכות שקיבל בעבר לרכישת נכס או שירות, ובעת המימוש
           היה הפרש בין המחיר המשתלם כרגיל בעד אותו נכס או שירות לבין
           המחיר ששילם אותו אדם, או קיבל אדם הלוואה, בין שניתנה לו
           במישרין או בעקיפין או לאחר לטובתו, וההלוואה היא ללא ריבית
           או בריבית נמוכה משיעור שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת
           הכספים של הכנסת בין דרך כלל ובין לסוגי הלוואות או להלוואות
           למטרות שונות, יראו את ההפרש -
           (א) בזכות או בהלוואה שניתנו בקשר ליחסי עובד ומעביד - כהכנסת
               עבודה;
           (ב) בזכות או בהלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שרותים -
               כהכנסה לפי סעיף 2(1) זולת אם הוכיח שניתנו ללא קשר עם
               השרותים שסיפק.
           (ג) בזכות או בהלוואה שפסקאות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליה
               שקיבל בעל שליטה, או קרובו, מחברה שבשליטתו - כהכנסה לפי
               סעיף 2(4); לענין זה -
               "קרוב" - כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1);
               "בעל שליטה" - מי שמחזיק או זכאי לרכוש, במישרין או
               בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, אחד מאלה:
               (1) 5% לפחות מהון מניות שהוצא;
               (2) 5% לפחות מכוח ההצבעה בחברה;
               (3) זכות לקבל 5% לפחות מרווחי החברה או מנכסיה בעת פירוק;
               (4) זכות למנות מנהל.
               לענין סעיף קטן זה -
               "הלוואה" - לרבות כל חוב;
               "ריבית" - לרבות הפרשי הצמדה.
       (2) לפי בקשת הנישום יחושב המס על הפרש במימוש זכות כאמור כאילו
           היה הכנסה שנתקבלה בחלקים שנתיים שווים שמספרם כמספר השנים
           שמיום מתן הזכות ועד למימושה אך לא יותר משש שנים המסתיימות
           בשנת המימוש.
       (3) שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב ההפרש האמור בפסקאות (1)
           ו- (2) וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.
       (4) הוראות פיסקה (1)(ג) לא יחולו על הלוואה שלפי חוק מס הכנסה
           (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985, היא נכס קבוע בידי
           המלווה.
  (י) (1) אדם שנתן הלוואה שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה
           שלגביה היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה או
           שהוראות פרק ב' לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה),
           התשמ"ה-1985, חלים בקביעתה, וההלוואה היא ללא ריבית או
           בריבית נמוכה משיעור שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת
           הכספים של הכנסת, בין דרך כלל ובין לסוגי הלוואות או להלוואות
           למטרות שונות, יהא חייב במס בשיעור של 40% מהפרש הריבית, ללא
           זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם בשל המס; לענין סעיף קטן
           זה -
           "ריבית" - לרבות הפרשי הצמדה;
           "הלוואה" - לרבות כל חוב שאיננו אחד מאלה:
           (1) חוב של לקוחות או ספקים בשל שרותים או נכסים שאינם נכסים
               קבועים לפי חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה),
               התשמ"ה-1985;
           (2) חוב מס;
           (3) הלוואה לאדם מסויים או לסוג מסויים של בני אדם או למטרה
               מסויימת, שניתנה במישרין או בעקיפין כנגד פקדון שהפקידו
               המדינה או הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובהתאם להוראות
               המפקידה.
       (2) שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב הפרש הריבית וכן את דרך
           חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.
       (3) הוראות פסקה (1) לא יחולו על הלוואות או פקדונות כמפורט להלן:
           (א) הלוואה שסעיף קטן (ט) חל עליה;
           (ב) פקדון לזמן קצוב או יתרה בחשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי
               שהוא בנק או בנק חוץ שהורשה על פי חוק הבנקאות (רישוי),
               התשמ"א-1981;
           (ג) פקדון שהופקד אצל המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או
               חברת בת ממשלתית, והלוואה שניתנה להם;
           (ד) הלוואה שעל פי חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)
               התשמ"ה-1985, היא נכס קבוע בידי המלווה;
           (ה) הלוואה שנתן מוסד כספי במהלך העסקים הרגיל, למעט הלואה
               שנתן לחברה שבשליטתו או לחברה אחות;
               לענין זה -
               "מוסד כספי" -
                (א) כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
                (ב) מי שהכנסה מריבית בידיו היא הכנסה לפי סעיף 2(1)
                    ועיקר הכנסתו היא הכנסה כאמור;
               "שליטה" - 25% לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים,
                במישרין או בעקיפין, ביום אחד לפחות בשנת המס.
               "חברה אחות" - חברה שגם היא וגם המוסד הכספי נותן ההלוואה,
                נשלטים בידי חברה שלישית כלשהי.
           (ו) הלוואה שנתן מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה, לשם
               מטרתו הציבורית.
       (4) החייב במס לפי פסקה (1) ישלם לפקיד השומה, תוך 30 ימים מתום
           שנת המס שלגביה חושב הפרש הריבית, את המס שהוא חייב בו כאמור;
           במועד האמור, יראו את המס כחוב מס המגיע ממנו מתום שנת המס;
       (5) מקבל הלוואה שחלה עליה פסקה (1) לא יהיה זכאי לפטור, ניכוי או
           קיזוז כלשהם בשל המס לפי הפסקה האמורה.

3א. הכנסה מאזור

   (א) לענין סעיף זה -
       "אזרח ישראלי" - כל אחד מאלה:
       (1) אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב-1952;
       (2) תושב ישראל;
       (3) מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950, והוא תושב
           האזור;
       (4) חבר-בני-אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא
           בעל שליטה בו; לענין זה, "בעל שליטה" כהגדרתו בסעיף 32(9);
       "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים
         הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי
         ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין
         ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994);
       "תושב אזור" - כהגדרת "תושב ישראל" או "תושב" בסעיף 1, אלא שבכל
         מקום שנאמר שם "בישראל" קרי "באזור";
       "רווחים" - כמשמעותם לענין מס על פי חוק המס החל באזור;
   (ב) הכנסתו של אזרח ישראלי שהופקה או שנצמחה באזור, יראו אותה כהכנסה
       שהופקה או שנצמחה בישראל;
   (ב1) הכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל
        ומחוץ לאזור, יראו אותה כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה
        או שנצמחה מחוץ לישראל;
   (ג) (1) אזרח ישראלי הנמנה עם חבר-בני-אדם תושב האזור - יראו חלק
           מרווחי החבר, כיחס חלקו של אותו אזרח בזכויות לרווחי החבר,
           כהכנסתו;
       (2) לענין האמור בפסקה (1), הופקה הכנסתו של חבר בני אדם בישראל
           או באזור - יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו הופקה
           בישראל; הופקה הכנסתו של החבר מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו
           את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל
           שהופקה מחוץ לישראל;
       (3) דיבידנד שקיבל אזרח ישראלי מתוך רווחים ששילם עליהם מס לפי
           סעיף קטן זה - פטור ממס;
   (ד) בוטל.
   (ה) אזרח ישראלי ששילם על הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן
       (ב1) מס לשלטונות האזור יזוכה מהמס הישראלי בסכום המס ששילם
       באזור; לגבי הכנסה כאמור בסעיף קטן (ג) יזוכה אזרח ישראלי בחלק
       מסכום המס ששילם החבר על רווחיו, ביחס חלקו בזכויות לרווחי החבר.
       מס ששולם כאמור בסעיף זה לא ייחשב כמסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199.
   (ו) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על אזרח ישראלי שהוא תושב אזור או
       פועל באזור, הוראות פקודה זו, כאילו היה תושב ישראל בשינויים
       המחוייבים לפי הענין.

פרק שני: המקום

4. מקום הכנסה במכירה לחוץ לארץ

  אדם העוסק בישראל במפעל חקלאי או תעשייתי או בכל מפעל יצרני אחר, יחולו
  עליו הוראות אלה:
  (1) מכר האדם מוצר של מפעלו בסיטונות בחוץ לארץ, או לשם מסירה בחוץ
      לארץ, בין שהחוזה נערך בישראל ובין בחוץ לארץ, יראו את כל הרווחים
      שמקורם במכר כהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, אלא שאם יוכח להנחת
      דעתו של פקיד השומה, כי הריווח עלה מחמת מעשה שנעשה באותו מוצר
      בחוץ לארץ - למעט טיפול, סיווג, פיטום, מיון, אריזה או הסבה - לא
      יראו עליית ריווח זו כהכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל;
  (2) אם בדרך אחרת הסב האדם בחוץ לארץ מוצר של מפעלו, או השתמש בו או
      עסק בו, יראו כריווח שמקורו בפעולה האמורה וכהכנסתו שנצמחה או
      שהופקה בישראל, את הריווח שהיה יכול להשיג אילו מכר את המוצר
      בסיטונות לחוץ לארץ במיטב התנאים.

4א. מקום הפקת ההכנסה

   (א) המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח מכל אחד
       מהמקורות המפורטים להלן יהיה -
       (1) לגבי הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת
           ההכנסה;
       (2) לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו
           מתבצעים העסקה או העסק;
       (3) לגבי הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות;
       (4) לגבי הכנסה מעבודה - מקום ביצוע העבודה;
       (5) לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם;
       (6) לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס;
       (7) לגבי השתכרות אורווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי -
           מקום מושבו של המשלם;
       (8) לגבי קצבה, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם;
       (9) לגבי הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה;
       (10) לגבי דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד;
       (11) לגבי השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת
            פרסים, כאמור בסעיף 2א - מקום מושבו של משלם ההשתכרות או
            הרווח כאמור.
   (ב) (1) על אף האמור בפסקאות (4) ו-(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום
           הפקת ההכנסה, לפי הפסקאות האמורות, בישראל, אם המעביד הוא אחד
           הגופים המפורטים בפסקה (א)(4) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב"
           בסעיף 1, ובתנאי שיחסי העבודה עם מעביד כאמור החלו כאשר העובד
           היה תושב ישראל.
       (2) על אף האמור בפסקאות (5), (7) ו-(8) של סעיף קטן (א), יראו את
           מקום הפקת ההכנסה לפי אלה:
           (א) בישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ - אם התשלום מהווה
               הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל;
           (ב) מחוץ לישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב ישראל - אם התשלום
               מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב ישראל מחוץ לישראל.
   (ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -
       (1) לגבי הכנסה שהופקה ביותר ממקום אחד ולא נקבעה לגביה הוראה
           אחרת - כללים לייחוס הפקת ההכנסה למקומות שונים;
       (2) את מקום הפקת ההכנסה במקרים מסוימים שלגביהם לא נקבעו הוראות
           אחרות.

5. הוראות מיוחדות לענין מקום ההכנסה

  על אף האמור בכל דין בדבר מקום ההכנסה יראו כהכנסה מופקת בישראל:
  (1) נמחק.
  (2) נמחק.
  (3) נמחק.
  (4) (א) נמחק.
      (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס, כולו
          או מקצתו ובתנאים שיקבע, דמי שכירות ששולמו לחכירת כלי טיס או
          כלי שיט הפועלים בקווים בין-לאומיים וכן ריבית והפרשי הצמדה
          על הלוואות לרכישתם; פטור זה יכול שיהא כללי או לסוגים של
          חכירות או של הלוואות.
  (5) (א) הכנסה שהפיקה חברת משלח יד זרה, הנובעת מפעילות במשלח יד
          מיוחד - בגובה ההכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל.
      (ב) לענין הכנסה לפי פסקה זו ודיבידנד המחולק ממנה לבעלי מניות
          כאמור בפסקת משנה (א), יראו את חברת משלח היד הזרה כאילו
          השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל.
      (ג) הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של חברת משלח יד זרה כאמור
          בפסקת משנה (א), יחושבו בהתאם לדיני המס החלים; לענין זה,
          "דיני המס החלים" - אחד מאלה, לפי הענין:
          (1) לגבי חברת משלח יד זרה שהיא תושבת מדינה גומלת כמשמעותה
               בסעיף 196 (בסעיף זה - מדינה גומלת) ושמגישה דוח על
               הכנסותיה או שנישומה, במדינה כאמור - דיני המס באותה
               מדינה;
          (2) לגבי חברת משלח יד זרה שלא מתקיים בה האמור בפסקת משנה (1)
              - עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל, למעט עקרונות
              חשבונאיים לענין רווחי אקוויטי או הפסדי אקוויטי, ולענין
              שינויים בערכם של ניירות ערך.
      (ד) על אף הוראות חלק י', פרק שלישי, סימן ב', לענין הזיכוי ממסי
          חוץ, יראו את המסים ששילמה חברת משלח היד הזרה לרשויות המס של
          מדינה מחוץ לישראל, על הכנסתה כאמור בפסקת משנה (א) בשל הכנסות
          שעל פי סעיף 4א הופקו מחוץ לישראל, כאילו הם מסי חוץ כהגדרתם
          בסעיף 199, ואת ההכנסה כאמור כאילו היא הכנסת חוץ כהגדרתה
          באותו סעיף.
      (ה) לענין פסקה זו -
          "חברת משלח יד זרה" - חבר בני אדם תושב חוץ, שמתקיימים בו כל
            אלה:
            (1) אם הוא חברה - הוא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76(א);
            (2) 75% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים,
                במישרין או בעקיפים, בידי יחידים תושבי ישראל או בידי
                אזרחי ישראל תושבי האזור כהגדרתו בסעיף 3א; לענין זה
                יחושב שיעור ההחזקה בעקיפין באמצעי השליטה, בהתאם לאמור
                בסעיף 75ב(א)(1)(ד)(2);
            (3) בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או לחוד, במישרין
                או בעקיפין, ב-50% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה,
                עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות
                חברה שבה הם מחזיקים במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה
                בשיעור של 50% לפחות;
            (4) מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, למעט רווחי
                והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם של ניירות הערך, מקורם
                במשלח יד מיוחד;
          "משלח יד מיוחד" - עיסוק או מקצוע שנקבע על ידי שר האוצר,
            באישור ועדת הכספים של הכנסת;
          "הכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל" - הכנסתה של חברת משלח יד
            זרה הנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד, כשהיא מוכפלת בשיעור
            זכותם, במישרין או בעקיפין, של בעלי מניות תושבי ישראל או
            אזרחי ישראל תושבי האזור כהגדרתו בסעיף 3א, ברווחי החברה;
          "אמצעי שליטה", "בעל שליטה" ו"קרוב" - כהגדרתם בסעיף 75ב.

פרק שלישי: תקופת השומה

6. שנת מס

  המס לכל שנת מס יוטל על הכנסתו החייבת של אדם באותה שנה.

7. תקופת שומה מיוחדת

  (א) על אף האמור בסעיף 6, רשאי המנהל לקבוע, לבקשתם של הנישומים
      המפורטים להלן, שהמס לגבי כל שנת מס יוטל על הכנסתם בתקופה של שנים
      עשר חדשים רצופים שתחילתה במועד אחר מ-1 בינואר (להלן - תקופת שומה
      מיוחדת):
      (1) קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות
          בנאמנות, תשכ"א - 1961;
      (2) חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה - 1975;
      (3) חברה שמניות שלה רשומות למסחר בבורסה שהוכרה לענין חוק להשקעות
          משותפות בנאמנות, התשכ"א - 1961;
      (4) חברה ש-51% לפחות מהון מניותיה ומכוח ההצבעה בה מוחזקים בידי
          חברה תושבת חוץ שמניות שלה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, או חברה
          שהזכות לקבל 51% לפחות מרווחיה היא בידי חברה תושבת חוץ כאמור.
  (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לקבוע תקופת שומה מיוחדת גם
      לנישום שיש לו יחסים מיוחדים, בין במישרין ובין בעקיפין, עם חברה
      שנקבעה לה תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4), ובלבד
      שיקבע כאמור רק אם הסכים לכך הנישום.
  (ג) קבע המנמהל לנישום תקופת שומה מיוחדת לפי סעיפים קטנים (א) או (ב),
      יוטל המס לכל תקופה כאמור בכפוף לכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר
  (ד) המנהל רשאי להתנות קביעת תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף זה בתנאים,
      ורשאי הוא שלא לקבוע תקופת שומה מיוחדת לחברה כאמור בסעיף קטן
      (א)(2) עד (4) אם לנישום שיש לו יחסים מיוחדים עמה, בין במישרין
      ובין בעקיפין, לא נקבעה תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן (ב).
  (ה) קבע המנהל תקופת שומה מיוחדת, רשאי הוא לבטל קביעתו, בין לבקשתו של
      הנישום ובין שלא לבקשתו, והכל אם ראה טעמים סבירים לעשות כן, ורשאי
      הוא לקבוע לענין הביטול כל תיאום שייראה לו צודק וסביר; ביטול
      כאמור שנעשה שלא לבקשת הנישום, ייכנס לתקפו בתום תקופת השומה
      המיוחדת שבה נעשה הביטול.

8. חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת

  (א) המנהל רשאי להתיר שדמי מפתח או פרמיה לפי סעיף 2(6) שהיא דמי
      השתתפות בהוצאות בנין, או תשלום בדומה לכך, יחולקו בתור הכנסה לכל
      תקופת חוזה השכירות או לכל תקופה אחרת שיקבענה המנהל.
  (ב) הכנסה ממכירת פטנט או מדגם על-ידי הממציא או ממכירת זכות-יוצרים על
      ידי היוצרים, רשאי המנהל להתיר חלוקתה לתקופה שיקבע המנהל; הוראה
      זו לא תחול על הכנסה לפי סעיף 2(9).
  (ג) לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב
      סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:
      (1) הפרשי שכר - בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות
          מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו;
      (2) דמי פדיון חופשה שקיבל עובד - בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה
          שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא
          יותר משנות עבודתו;
      (3) הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף
          1 - בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או
          בתקופה שבה נוצרה הזכות לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש
          שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק או היוון הקיצבה;
          אולם רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת
          לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה.
  (ד) התיר המנהל לפי סעיף זה או לפי סעיף 9א(ד) חלוקתה של הכנסה ומת
      הנישום, או שהוחל בפירוקה של החברה הנישומה, לפני תום התקופה שקבע
      המנהל, תיווסף להכנסת הנישום בשנת המס שבה מת, או להכנסת החברה
      בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן
      של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי הנישום, מנהל
      עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו, תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה
      חדשה לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום, או, לפי בקשתם
      של יורשי הנישום, תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של
      השנים שלאחר אותה שנת מס כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי
      שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שנתנו ערובה להנחת דעתו של המנהל
      לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה; ובלבד שאם שילם כדין מקדמה על
      פי סעיף קטן (ג)(3) או סעיף 9א(ד) או אם נוכה מס במקור לפי סעיף
      164 - יראו את סכום המקדמה ששולם או את סכום המס שנוכה, כאמור,
      המתייחסים לשנים שלאחר הפטירה, כסכום המס המגיע.

8א. חלוקת הכנסה מעבודות שמשך ביצוען עולה על שנה

   (א) בסעיף זה -
       "עבודה ממושכת" - עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה, לרבות עבודות
         בניה בבנין בידי מי שמבצע את העבודה על פי הזמנתו של אדם אחר
         ולמעט בניית בנין בידי בעלו;
       "הכנסות מעבודה ממושכת" - הכנסות מעבודה ממושכת שהן הכנסות לפי
         סעיף 2(1), בין מביצוע ובין ממכירה.
   (ב) נישום העוסק בעבודה ממושכת ידווח על הכנסותיו ממנה כך:
       (1) בשנת המס שבה גמר לבצע 25% לפחות מההיקף הכספי של העבודה, כפי
           שהוא מחושב לאותה שנה, או מההיקף הכמותי של העבודה, לפי
           בחירתו, ידווח על ההכנסה שנצמחה לו, על פי אומדן, מחלק העבודה
           שביצע, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שנצמחו לו, על
           פי אומדן, בהתאם לחלק העבודה שביצע באותה שנה כשהוא מחושב לפי
           הבסיס שבו לראשונה בחר לחישוב היקף הביצוע; בשנת המס שבה סיים
           את העבודה ידווח על התוצאה העסקית בשלמותה בניכוי ההכנסות
           שעליהן דיווח בשנים הקודמות;
       (2) הפסד מעבודה ממושכת יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת
           בשנות מס שלפני שנת המס שבה נסתיימה העבודה רק לאחר שהנישום
           גמר לבצע 50% לפחות מההיקף הכספי של העבודה כפי שהוא מחושב
           לשנה שבה תבע את קיזוז ההפסד, או 50% לפחות מההיקף הכמותי של
           העבודה;
       (3) נישום שחלה עליו פסקת משנה (1) או (2) יצרף לדו"ח שעל פי סעיף
           131, דו"ח מאושר בידי רואה חשבון עמשמעותו בחוק רואי חשבון,
           התשט"ו-1955, שבו יפרט את דרך קביעת ההכנסה או ההפסד, לפי
           הענין, ואת דרך חישוב היקף הביצוע.
   (ג) (1) בסעיף קטן זה -
           "בנין" - בנין שבנה בעלו ואשר משך בנייתו עולה על שנה;
           "בנין ראוי לשימוש" - בנין או חלק ממנו שחובר לרשת החשמל או
             בנין שנתמלאו לגביו התנאים לקבלת תעודת גמר בניה על פי חוק
             התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון);
           "הכנסות מבנין" - הכנסות ממכירת הבנין שהן הכנסות לפי סעיף
             2(1).
       (2) נישום שיש לו הכנסות מבנין יחולו לגביו הוראות אלה:
           (א) בשנת המס הראשונה שבה היה הבנין ראוי לשימוש ידווח הנישום
               על כל ההכנסות שהיו לו מהבנין עד לאותה שנת מס ובאותה שנת
               מס, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שהיו לו
               מהבנין באותה שנת מס;
           (ב) לענין קביעת הכנסתו החייבת של נישום ממכירת חלק מבנין
               ראוי לשימוש, יובא בחשבון חלק מעלות הבנין כולו כיחס חלקו
               של השטח שנמכר באותה שנת מס לשטח הבנין כולו, כפי שהוא
               מפורט בהיתר הבניה שניתן לגביו על פי חוק התכנון, ובלבד
               ששטחי חניה שנמכרו לא ייכללו לענין זה בשטח שנמכר;
           (ג) הפסד מבנין לא יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת
               בשנות מס שלפני שנת המס שבה היה הבנין ראוי לשימוש.

8ב. דינן של הכנסות לפי סעיף 2(6) או (7)

   הכנסה לפי סעיף 2(6) או (7) תיכלל בהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס
   שבה קיבל אותה בפועל גם אם היא הכנסה מראש, וההוצאות שהוצאו בשנות מס
   שלאחריה בייצורה של הכנסה לפי ההוראות האמורות יותרו בניכוי מכל מקור
   בשנת המס שבה הוצאו, ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת המס שבה
   הוצאו הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואת השומה לשנה
   האמורה יראו כמתוקנת בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום
   ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א.

8ג. מועד החיוב של הכנסה מהפרשי שער

   הכנסתו של אדם מהפרשי שער תיחשב כהכנסה בשנת המס שבה נצברה גם
   כשהדיווח הוא על בסיס מזומנים.

ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.

קישורים חיצוניים[עריכה]