עץ חיים/שער ל/פרק ז
פרק ז[עריכה]
מן דרוש כ"א אזכרות של תפילין.
נראה כי בסוד העיבור וגם קודם עיבור ראשון לא היה בו אפי' י' ספירות שלימות דבחינת עשייה שבו שהם נה"י וב"ש תפארת שבו, רק ו' קצוות דעשיה שבו בלבד, והיה הראש ההוא שלו אז מבחינת ו' קצוות דעשיה. ואפילו אותן הו' קצוות היו ג' כלילין בג', ואחר כך הגדילו ובאו לו ג' ראשונות דעשיה שבו. וכן היה ביניקה, מתחלה באים ו' קצוות דיצירה שבו הנקרא חג"ת וב"ש הדעת, ואחר כך הגדילו ובאו לו ג' ראשונות דיצירה שבו, כי לעולם אין הז"א מתחיל אלא בבחינת ו' קצוות ולא יותר. וראיה לזה מקריאת שמע שהוא הגדלות דג' ראשונות דבריאה שבו ואז תחלה באים ו' קצוות בזמן קריאת שמע ואחר כך באים ג' ראשונות שלהם בעמידה.
ובזה תבין ענין שאלה עמוקה מאד: איך תחלה בעיבור היה מו' קצוות ואם כן מה הגדיל ביניקה ואין לומר שנתוסף בו התפשטות שמתחלה היה ג' כליל בג' שהרי גם קודם העיבור היה כך בלתי ג' גו ג'. והנה בפעם אחרת מצאתי כתוב שבעיבור היה ג' לבד דעשיה ולא ו' קצוות.
אך הענין שהיו ו' קצוות לבד של העשיה שבו והגדיל ונעשו בו ג' מוחין דעיבור ואז נשלמו בו י' ספירות דעשייה וכן ביניקה וכן בגדלות באופן כי לעולם בחינת המוחין שבו אפילו בעשייה הם אצלו בסוד תוספת כי שרשו מתחלה לא היה רק ו' קצוות דעשייה נמצא כי בעשייה יש עשיה יצירה בריאה ולהות ז"א בחינת ו' קצוות בכל מקום היה מוכרח שיהיה בו תחלה היצירה דעשיה ופחות מזה אי אפשר על כן הוא לוקח לעולם כל ו' קצוות ביחד, והג' ראשונות ביחד בין בעשיה בין ביצירה בין בבריאה. וכן ביצירה יש בי"ע ולוקח תחלה עשיה ויצירה דיצירה ואחר כך בריאה דיצירה, וכן בבריאה לוקח עשייה ויצירה דבריאה ביחד ואחר כך ג' ראשונות שהם בריאה דבריאה. ואחר שנשלם בכולם, אז כל בחינת עשייה נקרא עשייה לבד וגם נקרא נה"י שבו, וכל יצירה נקרא חג"ת, וכל בריאה נקרא חב"ד. וזהו כללות הענין.
ועד"ז ממש היה המלכות אלא שנחלקה באופן אחר, כי כיון ששרשה הוא ספירה עשירית, לכן תחלה לוקחת המלכות דעשייה לבד ואחר כך ביחד כל ט' ספירות העליונים דעשייה בפעם אחרת בסוד תוספת, וכן ביצירה שב,ה וכן בבריאה שבה. וזהו סוד שז"א נקרא ו' נקודות והיא נקרא נקודה קטנה אחת ולא אמרו שהוא ו' ספירות והיא ספירה אחת כי הספירה דעשייה הם קטנות בתכלית ונקרא נקודה בערך הספירה כי אינה נקרא ספירה רק בהיותה כלולה מכל אבי"ע ובהיותם בחינת עשייה לבד נקרא נקודה.
והבן זה מאד מאד ענין נקודה בכל מקום מה ענינה שהיא עשייה של הבחינה ההוא, אך לשון ספירה הוא בהיותה שלימה בכל חלקי אבי"ע שבה.
והבן היטב ג' חלוקות אלו: נקודה וספירה ופרצוף. כי נקודה היא עשייה שבספירה, וספירה הוא בחינת הספירה שלימה מאבי"ע שבה, ופרצוף הוא קשר י' ספירות, וכל ספירה מהם שלימה מאבי"ע וזכור מאד מאד כלל זה.
גם דע כי כל בחינות אלו הם בסוד אור דאחור וכנגדן יש אורות דפנים בפנים וזהו ענין כ"א אזכרות דתפילין. כי הז"א היה בו אז בעיבור א' ז' תחתונות דנצח ז"א, וז' תחתונות דהוד ז"א, וז' תחתונות דיסוד ז"א, וכל אלו בחינת עשייה, והם כ"א אזכרות, ואלו לא נסתלקו מז"א אחר כך, אלא אדרבה נתוסף בו יותר ומתלבשת יצירה תוך עשייה, ובריאה תוך יצירה, והכל יחד נקרא ז"א. ועל כן הוא מוכרח שכל הבחינות יהיו רשומין בתפילין שהם כ"א אזכרות דבחינת מקיפין דמוחין דז"א דעיבור, ונתוספו בו אחר כך ג' ראשונות דנצח, וג' ראשונות דהוד וג' ראשונות דיסוד, והמקיפים שלהם שהם ב"ש דתפארת, כתר דג' תחתונות, ואחר כך ביניקה נכנסו בו ז' תחתונות של חסד, וז' תחתונות של גבורה, וז' תחתונות דתפארת. אחר כך נתוספו בו המוחין שהם ג' ראשונות דחג"ת, ואחר כך המקיפים שלהם שהם ב"ש הדעת כתר דג' אמצעית, וכן במגדלות בסוד הבריאה ז' תחתונות דחכמה וז' תחתונות דבינה וז' תחתונות דדעת בקריאת שמע, ואחר כך ג' ראשונות דחב"ד בעמידה, ואחר כך המקיפים שהם כתר של ג' ראשונות, וזהו הכתר של ג' ראשונות הוא הנקרא כתר אמיתי דז"א ונקרא כתר דכללות כל הז"א ואינו כתר דפרטות :
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |