עץ חיים/שער ל/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק א[עריכה]

דע כי ז"א יש לו ג' פרצופים וכל א' כלול מי"ס והם זה תוך י' תוך י' וי' אחרים בפנימיות כולם ואלו הג' פרצופים הם כולם בחי' כלים והם ל' כלים וכולם הם ביחד גוף א' וכלי א' ובתוכו יש האורות שהם נר"ן וכו'ובהיות שלשתן יחד זה תוך זה הם שוים בקומתן אבל לפעמים אין לז"א רק פרצוף החיצון מהם בלבד ולפעמים שניהן ולפעמים שלשתן. ובתחלה מתחיל הז"א להיות בו פרצוף החיצון ואז הוא שיעור קומתו הוא שליש גדלותו לבד והוא כשיעור קומת נה"י אחר הגדלות האחרון. ואח"כ נכנס בו פרצוף אמצעי ומתלבש בתוך החיצון ואז נגדל ז"א ב' שלישי קומתו שהם נה"י וחג"ת בין בחי' פרצוף החיצון ובין פרצוף האמצעי כי אמצעי גורם אל החיצון שיגדל כמוהו. ואח"כ נכנס בו הפרצוף הפנימי ומתלבש בתוך האמצעי ואז גם ב' הפרצופים היצון ואמצעי נגדלים כאורך הפרצוף הפנימי ואז נשלם ז"א כשיעור קומתו לג' הפרצופים והוא כאלו נמשיל משל כי החיצון שיעור קומתו כשיעור נה"י דז"א בגדלות והאמצעי כשיעור נה"י וחג"ת דגדלות והפנימי כשיעור נה"י חג"ת חב"ד בגדלותו ולכן בבא האמצעי מגדיל את החיצון כמוהו ובבא הפנימי מגדיל שניהן כמוהו. ואמנם אפי' בהיות כל פרצוף מהם קצר הקומה הוא כלול מי"ס ויש בו נה"י חג"ת חב"ד שהם המוחין של הפרצוף ההוא ובהיות בו פרצוף החיצון אין בו רק נפש ובהיות [בו] ג"כ האמצעי יש בו ג"כ רוח ובהיות בו גם הפנימי יש לו ג"כ נשמה ולסבה זו הנ"ל שכל פרצוף מהם קצר הקומה מחבירו אע"פ שהוא כלול מי' נחלקו לג' זמנים עיבור א' אז יש לו פרצוף ראשון וביניקה אז יש לו פרצוף ב' ובגדלות מוחין אז יהיה לו גם פרצוף הג' הנקרא פרצוף המוחין לסבה הנ"ל כי הוא גורם לב' האחרים שיגדלו עד חב"ד דזעיר אנפין והבן זה היטב. [הגה"ה וצ"ע ענין אחור ופנים מה עניינם ופירושם. וכן ענין פנימית וחיצוניות מה עניינו בכלים ובואורות וגם צ"ע כי אמרינן כי עיבור יניקה ומוחין הם ג' כלים שיש בכל ספירה וספירה והרי אמרנו כי בחול אין לז"א רק ב' כלים לדעת אחור ופנים לבד שהם ב"ן וס"ג ובשבת ע"ב ס"ג והם הם אותן הנזכר בג' כלים בספירת דעת והרי אף בחול יש מוחין והיה לו להיות ג' (נ"א ב') דעות בחול ג"כ ע"כ]. ודע כי כשנאצל ז"א נאצל בב' הפרצופים חיצון וגם האמצעי הנקרא בחי' ו"ק נה"י וחג"ת. אמנם בעיבור א' שבעת התיקון כנודע אז לא נתקן רק פרצוף החיצון כשיעור קומתו לבד שהוא שיעור נה"י ואז גם פרצוף הב' היה מלובש בתוכו והיה שוה כקומת החיצון כי א"א לז"א שיהיה פחות מו"ק אלא שעדיין לא נתקן. וז"ס ג' כליל בג' ואח"כ ע"י היניקה נתקן גם פרצוף הב' ואז הראה כחו ועצמותו ואז נגדל הז"א כשיעור קומתו של פרצוף הב' שהוא קומת ו"ק נה"י חג"ת ונתגדלו ב' הפרצופים ואח"כ בגדלות המוחין נכנס בו הפנימי ואז הגדילו שלשתם כשיעור קומתו הראוי לו. ודע כי באחוריים של הפרצוף החיצון מכולם שם נאחזין כל הדינין והקליפות יונקים משם מבחי' (נ"א ובהיות) ז"א בפרצוף זה החיצון ואף בהיותו גם בפרצוף האמצעי הוא מוכרח להיות דבוק אב"א עם נוקבא כדי שלא יתאחזו שם הקליפות וכאשר נגדל והיה בו שלשה פרצופים ונכנס הפרצוף הפנימי שהוא רחמים אז אין אחיזה לקליפות אפילו בפרצוף החיצון ואז חוזרין זו"ן פב"פ ויען שעומדים ז"א ונוקבא אב"א בהיות להם פרצוף החיצון [לבד] לכן אותו פרצוף החיצון כולו נקרא פרצוף אחוריים עם היות בו פנים ואחור בודאי וכן הענין בפרצוף האמצעי אבל הפרצוף הפנימי נקרא כולו פרצוף הפנים עם היות בו פנים ואחור כיון שבהיות שנכנס הוא בז"א אינו עומד רק פב"פ עם נוקבא. והבן זה היטב ואל תטעה אם תמצא במ"א שקורא בחי' אחור אל כל פרצוף החיצון או אמצעי כולו בין לבחי' אחוריים שבו ובין לבחי' פנים שבו אבל עיקר האחוריים אינם אלא כפשוטן שהוא אחוריים של כל פרצוף ופרצוף. והנה ב' בחי' יש בקדושה א' נקרא פנימית וא' נק' חיצוניות והענין כי כמו שבעוה"ז התחתון יש בחי' אדם בפרצוף הגוף והנפש ועומד תוך הארצות של עוה"ז כך יש למעלה בעולם אצילות בחי' אדם עליון דקדושה כלול מכלים ואורות כנ"ל כי יש בו ג' פרצופים של כלים הנקרא עיבור יניקה ומוחין ובתוכם האורות הנקרא נר"ן ובחי' זו היא עיקרית ונקרא פנימיות העולמות כי הוא דוגמת האדם בעוה"ז. עוד שי בחי' ב' והוא עולם אצילות עצמו הנחלק בז' היכלות אשר בתוכו עומד אדם העליון ההוא והעולמות והיכלות נקרא חיצוניות העולמות ואע"פ שהם בחי' עולם והיכלות בערך הפנימי הנקרא אדם אבל עכ"ז גם הם בעצמם ההיכלות ההם מצוירים בציור אדם וכנזכר זוהר פ' תולדות דלית בריה ושום שייפא ושייפא דלא אתברי בצורת אדם וזה נקרא אדם חיצון בערך אדם הפנימי. וגם אדם חיצון הזה יש בו כל בחי' הנ"ל כאדם הפנימי שיש בו עיבור ויניקה ומוחין ופרצוף של גוף וכלים ובתוכו האורות שהם נשמתם וכל זה בקדושה וכן דוגמתן בקליפות אדם פנימי ואדם החיצון שהם ההיכלות הטמאים שלהם וכל זה באצילות ועד"ז בבי"ע ונשלמו הד' דרושים בקצרה (הבן מאד ענין פנים ואחור). ואמנם בענין נוקבא דז"א כיון שתחלתה לא יצאת בו"ק כמו הז"א אלא הנקודה י' שלה בלבד לכן יש בה עוד מדרגות אחרות תחלת הכל נקודה קטנה ואז אינה נקראת פרצוף כלל רק רביעית ההין או מדה זעירא ואח"כ כשיש לה פרצוף החיצון שלם גבוה כשיעור נה"י דדכורא אז נקראת עיבור שלה ואח"כ יש לה פרצוף הב' ואח"כ גם הג' ע"ד הנ"ל ממש בז"א ואז נשלמת כאורך ז"א ממש. גם מזה תבין מה שנמצא כתוב בספרינו כי לפעמים אין ז"א נוטל שפע אף אם הוא שלם בג' פרצופים אלא מן הפרצוף החיצון של עתיק או א"א הנקרא אחור שלו כי היותר חיצון של העליון הוא מעולה יותר מפנימי שבתחתון. גם תבין כי פרצוף האמצעי אף כי נקרא אחור בערך הג' הפנימי מכולם אמנם לפעמים נקרא פנימי בערך החיצון שבכולם. ובזה תבין מה שנתבאר אצלינו כי בעת מיתת המלכים של ז"א היה בו אחור ופנים והוא לסבת היות בו תמיד נה"י חג"ת ו"ק שהם פרצוף החיצון ואמצעי כנ"ל ואז החיצון נקרא אחור ואמצעי פנימי בערך החיצון והבן זה:



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל