עץ חיים/שער לט/דרוש טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דרוש טו[עריכה]

הספירות הם אור ישר ואור חוזר. והוא כי האין סוף האציל י' ספירות מלמעלה למטה, דהיינו מכתר עד מלכות, וחזר עוד בעת שובו אל מקורו האיר עוד והאציל עוד י' ספירות אחרים מלמטה למעלה -- כתר במלכות, וחכמה ביסוד כו' עד מלכות בכתר. וזהו סוד "נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן", וזהו סוד יהו"ה הוה"י, וסוד תרין יודי"ן שבא' כזה:[1]

ומקור האור לעולם הוא י', וכתר הוא סוד קוץ י' ראשון ואחרון[2] [סוד אדני הוא סוד הוהי ממש, וזהו יאהדונהי בסוד אנ"י ואי"ן שבאדני בסוד כתר ומלכות]. וסודם כ' כתר בסוד ב' יודי"ן, ב' פעמים י' ספירות, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, הנאצלים ומתיחדים בכתר.

ובענין העשר ממטה למעלה כן הדין בכולם. כיצד? מן כתר עד החכמה וחוזר חכמה לכתר. וכן מכתר לבינה ומבינה לכתר. גם מחכמה לבינה ומבינה לחכמה. ומחכמה לחסד ומחסד לחכמה. וכן עד סוף הי' ספירות. וכן דין זה נוהג בכל ספירה וספירה עצמה כנודע היות כלולה כל א' מי'. וכן עד סוף כל הפרטים.

ויש הפרש, כי אור ישר הוא עצם אור האצילות, כדמיון אור השמש המכה בעששית. אך אור החוזר אינו דומה לזה, רק אור חלש יותר כמו אור השמש המכה ומתהפך אליו. וכן הדין בכל י' ספירות, ובכל ספירה וספירה עצמו כפי התפשטותו. והבן זה. ובתקון ח"י דף ל"ב[3] (תיקוני זהר לו, א) איתא כי י"ב מזלות הם שית מחסד עד יסוד, אור ישר ואור חוזר. וז' כוכבי לכת הם מחסד עד המלכות. וזהו בסוד אור ישר, שאל"כ י"ב מזלות וז' כוכבי לכת הכל א'.

וב' זווגים הם -- חכמה ובינה, ת"ת ומלכות. ומזווג חכמה ובינה ירד אור ישר בסוד הוי"ה שבחכמה ואהי"ה שבבינה. ויורדין עד המלכות בסוד הוי"ה - חח"ן, ואהי"ה בג"ה, ושניהם בכתר-תפארת-יסוד-מלכות. ואור חוזר מזווג תפארת ומלכות בסוד הוי"ה אדנ"י, הוי"ה דרך קו ימין, ואדנ"י דרך קו שמאל, ושניהן בסוד כתר-תפארת-יסוד-מלכות. זה נרמז בתיקון ח"י.

והנה עם האמור תבין מ"ש בתקונים כי ש' בבינה ובמלכות, והוא סוד שורש האילן, ויובן בסוד האילן שהוא ו"ק ששורשו מאור ישר בבינה ואור חוזר במלכות. וש' בו ג' קוין, וכן בה' שבבינה ושבמלכות -- בכל א' מהם ג' קוין, שהם קו חסד דין רחמים.


והנה ד' דברים הן:

  • א' זכר או נקבה
  • ב' דין או רחמים
  • ג' עליון או תחתון
  • ד' משפיע או מושפע.

ולעולם הזכר עליון רחמים משפיע, והנוקבא דין תחתון מושפע. ולכן בעת הזווג הנוקבא פניה כלפי מעלה שהוא אות ה' בסוד הוה"י[4] לקבל מן הזכר. והזכר ביושר בסוד יהו"ה. וזהו סוד "ה' על י'" - נוקבא ודין, כנזכר בהרבה מקומות. וההי"ן נקבות, יודי"ן ווי"ן זכרים.

הנה להבין איך בכל ספירה וספירה בעצמה שייך אור ישר ואור חוזר, ובזה תבין שם ס"ג -- כי במקום אחד קראו זכר ובמקום אחר קראו נקבה, בסוד ה' על י'. והנה מילוי אלפין במוחא, ומילוי ס"ג באוירא, ומילוי יודי"ן בכתר. אך הענין כי שם זה בכתר בסוד אור חוזר שבספי' כתר וזהו מדה הנשפע שבכתר (פי' נוקבא דעתיק)[5] היותר קרובה אלינו, אך אור ישר שבכתר (פי' זכר שבעתיק)[6] הוא משפיע וקרוב אל הא"ס ולכן אינו מושג אלינו ואינו נקרא בשם כמו הא"ס שאינו עולה בשם.

וזהו סוד הנזכר תיקון נ"ו (תיקוני זהר צ, ב) "וחוורא ואוכמא תרווייהו אשתכחו מכתרא עלאה". והנה אוכמא נוקבא לחוורא - ישת חשך סתרו. והסוד כמו שכתבנו, כי אוכמא[7] דיליה הוא שם מילוי יודי"ן ע"ב אך שם ס"ג חוזר וסותר. והבן זה. ומאלו הב' דרגין נאצלו חכמה ובינה, חיור ואוכם, זכר ונוקבא.

ובספר הבהיר מזכיר מלמעלה למטה וממטה למעלה, וגם נרמז שם כי היורד יורד במרוצה בלי עיכוב השפע (שהוא בחינת אור ישר), אך העולה עולה בנחת כי הוא דין הנקבה.

עוד יש חילוק אחר. כי היורד יורד דרך ימין תחלה להגביר הרחמים, והעולה מקדים השמאל להגבירו ומשנה דרך הלוכו, אך לפעמים אפשר שיעלו דרך ימין. פירוש: בהתחלה מיסוד לנצח או בהיפך -- מיסוד להוד ומהוד לנצח. וכן כל הי' ספירות. אך דרך ימין הוא מיסוד לנצח ומחסד לחכמה. אבל היורד יורד דרך החכמה תחלה שהוא ימין בכל פעם שיורד.

כלל העולה מכל הנ"ל כי ב' יסודות הם:

  • מז"א לנוקבא בסוד אור ישר,
  • וממלכות לת"ת בסוד אור חוזר.

ובזה תבין מאמר ר' חזקיה פרשת ויצא דף קנ"ה ע"א (ח"א קנה, א) "אבל ת"ח רזא דמלה בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק ועייל, ביה עייל ומניה נפיק כו'". הסוד כי הלא תחלה הנקבה משפעת בעת הזווג מיין נוקבין בסוד אור חוזר, בסוד יסוד א', ולכן התחיל ואמר "צדיק מעלמא תתאי נפיק", שהוא בסוד אור חוזר. ואח"כ "עייל" בסוד אור הישר מיין דכורין. הרי שבנימין עם היותו בעלמא דנוקבא -- עכ"ז עלמא דדכורא איהו, ולא בעלמא דפרודא תחת מלכות רחל גם כי נולד ממנה. ואלו השנים הם יוסף ובנימין; אור ישר - יוסף, אור חוזר - בנימין. לכן יוסף הוא יעקב - אור ישר, ובנימין אור חוזר - בצאת נפשה כי מתה, כי היא נפש הנקבה. אך מצד שנסתלק לעילא אביו קרא לו בנימין - בן ימין, ולא בן שמאל, גם שהוא אור חוזר. והטעם שאחר כך חוזר לירד בסוד אור ישר. וזהו סוד ששמש בנימין במקום יוסף כד אתאביד, כנזכר פרשת ויצא דף קנ"ג ע"ב (ח"א קנג, ב).



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל



  1. ^ התמונה משלי והינה שילוב של שני הדפוסים. בדפוס ירושלים מופיע תמונה יפה של צורת א' עם האותיות בפנים אלא שכנראה נפל טעות ברגל התחתון ונכתב אותיות יה במקום הי (בהינתן שכוונת המחבר הינו לשם הוהי כמו שהזכיר). לעומת זאת, בדפוס קארעץ כתיבת האותיות הינה כמו שמופיע כאן אלא שהמדפיסים כנראה לא יכלו לצייר כלל את מתאר צורת א' והסתפקו בתמונה מוזרה של האותיות בלבד. ולכן יצרתי תמונה זו -- ויקיעורך
  2. ^ נ"ל כוונתו אל השם שהזכיר לעיל יהו"ה הוה"י ולא אל השם יאהדונהי שמזכיר בהמשך (שאני שמתי כמאמר מוסגר). והנה הלשון בקטע זה מגומגם, ופיסקתי והכנסתי מילים במאמר מוסגר לפי ראות עיני. לשיקול הקורא -- ויקיעורך
  3. ^ מצאתי בדף ל"ו כאן בוויקיטקסט. או שיש להגיה, או שמדובר במיספור מהדורות שונות. ואין בידי להכריע -- ויקיעורך
  4. ^ ע"פ דפוס קארעץ. ובדפוס ירושלים כתוב הוי"ה שהינו טעות לדעתי -- ויקיעורך
  5. ^ מובא כמאמר מוסגר בדפוס קארעץ, ובדפוס ירושלים ליתא - ויקיעורך
  6. ^ מובא כמאמר מוסגר בדפוס קארעץ, ובדפוס ירושלים ליתא - ויקיעורך
  7. ^ לא הבנתי, ואולי צריך להגיה "חיוורא דיליה" אלא שלא מצאתי לזה סמך -- ויקיעורך