עץ חיים/שער לח/פרק ה
פרק ה - מ"ת[עריכה]
גם נבאר ענין מה שאמרו רז"ל "אתין וגמין רבוין הם", כי מדבר על ענין ב' בחינות לאה ורחל. והנה נתבאר לעיל איך לאה לוקחת מן המוחין של ז"א בחינת ד' אלפ ד' אלפ שווה 444י"ן של ד' שמות אהי"ה (המלביש נה"י דתבונה, שבתוכם מתלבשין המוחין) והם גימטריא מדת בסוד "ומדת ימי מה היא" כנ"ל. והנה בתחלה לוקחת אותן לאה שהיא למעלה קרובה אל מוחין דז"א. אח"כ יורדין ברחל. וזהו ענין אתין וגמין שהם רחל ולאה שהם באים מרבוי המשכת השפע אשר בז"א במוחין שלו -- יוצאין מהם לחוץ בבחי' שתיהן הנ"ל, לכן נקרא רבוין על שם שנתרבים ונגדלין ויוצאין מאחוריו בתוספת ורבוי הארת המוחין שבו יוצאין ב' רבוים הנ"ל שהם רחל ולאה. ורחל היא הנקרא "את", וכנזכר בזוהר דכל אתר את היא נוקבא "וגם" - היא לאה.
והענין הוא כי מן הד' אלפי"ן שהם גימטריא מדת נחלקה הארה, וכמספר גם ממדת לוקחת לאה, ו-את ממדת לוקחת רחל, ושתיהן -- גם את -- גימטריא מדת כנ"ל. והטעם לזה שמעתי ממורי זלה"ה ושכחתי. ואני מסופק מהו ששמעתי. לכן אכתוב כל מה ששמעתי.
הנה נלע"ד כי הטעם אשר לוקחת לאה ג"ם אורות הוא כי הנה אורך התפשטות לאה בז"א הוא ב' ספירות בקו ימין (והם חכמה וחסד) וב' ספירות בינה וגבורה בקו שמאל (כי הקו האמצעי שהוא הדעת אין למנותו כיון שאנו מונין קו ימין ושמאל). והנה הם ד' ספירות, כל א' כלול מי' -- גימטריא מ'. ועוד שליש עליון מן הת"ת שהם כמספר ג' -- הרי ג"ם.
גם נלע"ד ששמעתי כי הנה התחלת לאה מן הדעת הכולל חכמה ובינה, וגם חסד וגבורה ממש שהם זרוע ימין ושמאל דז"א, הם ד' ספירות שהם מ'. ושליש הת"ת -- הם מ"ג. וכל שאר האורות לוקחת רחל.
וגם נלע"ד ששמעתי טעם אחר כי הנה הז"א יונק מן הפנים דנה"י דתבונה המתפשטים בתוכו כנודע, אבל הנקבות שהם לאה ורחל יונקים מן אחוריים דתבונה (כי לטעם זה נקרא הזכר ונקבה 'קדם ואחור'). והנה עיקר תבונה הוא נגד לאה, כי רחל היא מתחלת אחר שנגמר יסוד דתבונה אשר משם ולמטה מתגלה יסוד אבא. נמצא כי עיקר יניקת לאה הוא מהתבונה ויונקת מהאחוריים שלה כנ"ל. והנה אחוריים של תבונה הוא רבוע של אהי"ה(*) שהיא בחינת אחוריים כזה א' א"ה אה"י אהי"ה, שהוא גימטריא מ"ד. וגם מאורות ההם לוקחת לאה. ואור אחד מהם ניתן אל רחל הנקרא ת' לסבת היותה נגד ד' ספירות דז"א תנה"י, שהם כל א' כלול מי', וי' מי' -- הרי ת'. ועוד אור א' שלוקחת ממ"ד אורות של לאה הם א"ת ברחל. אמנם אור א' שלוקחת רחל מלאה הוא עקב ענוה הנ"ל; שלוקחת רחל מלאה עקביים שלה בתוך כתר שלה, והוא הארה מועטת כלולה בבחינת אור א' לבד.
(*) [הגהה - נלעד"ח שצ"ע בכאן כי הרי נודע בכ"מ בדרושים שהבינה היא בחינת אהי"ה והתבונה היא שם ס"ג, א"כ לאה שהיא אחור דתבונה היא נעשית מאחור דשם ס"ג כזה יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י וא"ו יו"ד ה"י וא"ו ה"י, ועם כללות האותיות דס"ג הם קע"ו, כמנין לעולם וכדאיתא בשער הכוונות בכוונות ברוך שם]
וגם נלע"ד ששמעתי כי גם שאמרו רז"ל "אכין ורקין מיעוטין הם" יובן בבחינת שתים אלו הנ"ל. כי הנה א"ך ר"ק גימטריא ש"ך שהם סוד הש"ך דינין כנ"ל. והכוונה הוא בעת שליטת הש"ך דינין אז אלו הנקבות מתמעטות ואין להם הארה, ומה שהיתה נערה נעשה נער חסר ה', שהם בחי' הש"ך דינין כמבואר שם היטב.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |