עץ חיים/שער כד/פרק ב
פרק ב[עריכה]
ועתה צריך שתדע ענין אחר, כי כמו שבאורך יש חח"ן בקו ימין, כן ברוחב כלול מכולם.
והענין, כי אין דבר שאין בו נרנ"ח והם בחינות: ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כנ"ל, והם בחינות: מלכות נה"י חג"ת חב"ד. כי כל אחד מאלו הם במדרגה בפני עצמה כמ"ש בע"ה. לכן גם בעובי צריך שיהיה בחינה הנ"ל כנ"ל, כי יש באיברים גובה ועובי שהם אורך ורוחב.
והענין, כי כל פרק ופרק וכל בחינה ובחינה מאלו הנ"ל יש עור ובשר וגידין ועצמות. והעור הוא מל' המקפת הכל, ונעשין כמין בית לכולם בסוד "אין בית אלא אשה" שהיא שם ב"ן. אחר כך הבשר בסוד ז"א מ"ה. ואחר כך הגידין בסוד אמא ס"ג. ולכן בתוכן בחינת אודם. ואחר כך העצמות בסוד הלובן אבא ע"ב.
והנה כל אחד מאלו הד' בחינות יש בו ג' בחינות. כי הבשר יש בו חיצון ואמצעי ופנימי כנ"ל, כי אין דבר שאין בו ראש תוך סוף בענין האורך, וכן בעובי, וכן הוא בעור - ג' עורות זה לפנים מזה ושלשתן עור אחד, וכן בגדין - ג' קליפין זו תוך זו ושלשתן גיד אחד, וכן בעצמות - ג' קליפין ושלשתן עובי אחד של העצמות, והבן זה היטב.
והנה בחינת חיצוניות שבעור בשר גידין ועצמות הם הנה"י שבהן, ובחינה הב' הם חג"ת שבהם, ובחינה (הג') הפנימית הוא חב"ד שבהם.
והנה העובר יש בו עור ובשר וגידין ועצמות, אמנם הם דקין כי עדיין אין בהם רק בחינת חיצוניות שבכל בחינה מהם והוא בחינות הנה"י שבהם, וגם בחינות נה"י אלו הם על דרך הנ"ל בנה"י בענין האורך כי הם הנה"י שבנה"י וכנ"ל ע"ש. וכשנולד אז נכנסים בו בחינות חג"ת דכללות הז"א והם מתלבשין תוך הנה"י דכללות ז"א שהם בחינת העיבור כנ"ל, וקודם שנכנסו אלו מתפשט הז"א ממה שהיה בעיבור, שהיה בעיבור שהיה מקופל כנ"ל ועתה נגדל ונעשה ו' ארוכה בלי ראש באופן זה. כי כל הג' נצחים נתגלו זה למעלה מזה וזה למעלה מזה בסוד חח"ן, וכן הג' הודות נתגלו בסוד בג"ה, וכן הג' יסודות נתגלו בסוד דת"י, והרי יש בו עתה כשנולד ט' בחינות אותן עצמן שהיו היותו בעיבור בלבד, אלא מה שנתחדש הוא שנתגלו כולם ונתפשט ממה שהיה מקופל בסוד ג' כליל בג' כנ"ל, וכ"ז התפשטות נעשה ברגע (א') ההוא בצאתו מרחם אמו כנראה בחוש העין. ואמנם אחר כך על ידי היניקה התחיל לגדל יותר ונכנסו בו החג"ת הכוללים של ז"א.
והנה גם בהם יש כ"ז בחינות כנ"ל בנה"י הכוללים. ואמנם תחלה לא נכנסו רק הט' בחי' שהם ג' הנצחים וג' הודות וג' יסודות שיש בהם, ונתלבשו ט' אלו בט' של העיבור. והנה אע"פ שט' אלו הם גם כן בחי' נה"י כנ"ל, עכ"ז הם מבחי' חג"ת הכוללים ולכן יש בהם כח שגם הט' בחינות של העיבור שהוא בחי' נה"י לבד נגדלו בבחי' חג"ת שבו שהם ט' בחינות אחרות, כי הם החסד והנצח שיש בפרק עליון של נצח הכללי, וחסד ונצח שבפרק אמצעי, וחסד ונצח שבפרק תחתון הרי ו' בחי' של קו ימין דנצח הכללי וכנגדן ו' בחי' בקו השמאלי הוד הכללי וכנגדן ו' בחי' בקו האמצעי יסוד הכללי הרי עתה שיש בחי' ו' קצוות בנה"י הכללי.
ועוד נגדלין גם בחי' של החג"ת הכללי שבתוכם והם גם כן בחי' ו' קצוות שבהם כי הם חסד ונצח שבפרק עליון של חסד הכללי, וחסד ונצח שבפרק אמצעי, וחסד ונצח שבפרק תחתון הרי ו' קצוות שבקו ימין וכנגדן בקו שמאלי וכנגדן בקו אמצעי ונמצאים עתה ב' בחינות זו תוך זו בכל א' יש בו ו' קצוות.
והנה עתה הבחינה החיצונה שהוא מנה"י הכוללים כל בחינה מהם נגדלות באורך ובקומה, כי אז הנצח שבו היה נצח שבפרק תחתון ועתה נגדל גם החסד שבפרק תחתון וכן נגדל החסד שבפרק אמצעי ונגדל החסד שבפרק עליון. ונמצא כי מוח החכמה של העיבור היה נצח של פרק עליון ועתה נגדל מוח זה והוא חסד שבפרק עליון, וכן עד"ז בקו שמאלי, וכן בקו האמצעי, נמצא כי המוחין דעיבור נגדלו גם הם עתה.
ובזה תבין מ"ש בספרינו כי בעיבור המוחין בסוד אלם וביניקה נשלמו ונעשו אלקים.
והענין כנזכר באדרא דקל"ה ז"א נקרא אלקים בערך עתיק הנקרא הוי"ה, ונודע כי ז"א הוא בחי' ו' קצוות של כללות האצילות, ונמצא אם כן כי כל בחי' המוחין הם הויו"ת, וכל בחי' ו' קצוות הם אלקים. ביאור הדבר, כי אפילו הו' קצוות שיש במוחין עצמו למעלה נקרא אלקים, וזהו הטעם שביניקה נקרא אלקים המוחין שבו והבן זה. ואמנם בעיבור שהיו ג' קצוות נה"י לבד היה אלם לבד כי ירכין אינון סתימין כנזכר בפרשת תצוה, וביניקה נשלמו ו' קצוות אז נגמרו שם אלקים.
והנה כל זה בבחינת חיצוניות שהם נה"י דכללות דז"א, וכן הענין בבחינה התיכונה שהם חג"ת דכללות גם הוא עד"ז נקרא אלקים המוחין שבהם שהם חסד נצח גבורה הוד ותפארת ויסוד שיש בג' פרקין עליונים מט' פרקין שיש בחג"ת כנודע, ואלו נקראו מוחין דיניקה כי כבר יש בה כללות חסד ונצח בכל ג' פרקין של קו ימין שהוא חסד וכללות גבורה והוד בכל אחד מהג' פרקין דבקו שמאלי שהוא גבורה וכללות תפארת ויסוד בכל אחד מג' פרקין התפארת שהוא בקו האמצעי.
והנה כמ"ש שנגדל עתה באורך, גם הגדיל בו ברוחב והעובי, כי עד עתה עוביו מנצח, ועתה יש חסד בתוכו בקו ימין, וכן בקו שמאל וכן בקו אמצעי יש בהם גבורה ותפארת, וכמ"ש כי יש בבחינת החיצוניות של נה"י הכוללים ד' בחינות שהם עור ובשר וגידין ועצמות אלא שהם בבחינה החיצונית בג' בחינות והקליפות שיש בכל בחינה מאלו הד', הנה כן בזאת הבחינה התיכונה של חג"ת הכוללים יש בהם ד' בחינות עור ובשר וגידין ועצמות, והם בבחינה התיכונה שבהם שהיא הקליפה האמצעית מג' הקליפות שיש בכל בחינה מאלו הד':
צמח: ולא אמר יחידה, מפני שהוא בחינת כתר ואין הכתר מן הפרצוף עצמו רק מן התפארת של הפרצוף העליון ממנו כנודע :
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |