עולת ראי"ה/פרשת התמיד

שני תפקידים ישנם להאורות הרוחניים התפקיד האחד הוא אותו הענין שהוא מאיר לשעתו בעת הגדלות הנשמתית שהנשמה מלאה רוח הקדש והיא מתענגת על ה' ועל אורו. והתפקיד השני הוא ההמשך של רשם האורה שבא ומשמש אח"כ לכל ערכי החיים והמעשה, גם בעת התעלמותו ביסודה של תורה שהחכמה והשמחה מתחברות בה, נכרת היא רשימת החכמה ביותר בהארת הדרך ההולך ונמשך אחר התעלמותה, והשמחה זאת היא תכונת הקדש שהעליה העליונה לשעתה היא בה רוממה מכל,. אין ערך כלל לדמות את קדושת רישומה אחר העילום לרוממות ערכה בעת הגלותה, וזו היא אחת מסגולותיה העליונות של שמחת הקדש שאינה צריכה לצאת מחו למעלתה העליונה כ"א בקדש הסך נסך, ומפני שכל יסודה היא לפעול את גדולותיה בעת הגלותה, שבחינה זו נשארת לעד בצורה העליונה הנעלמת גם בעת התעלמותה, בלא התמשכות כזאת שתוכל להפגע מגדרי חיים שאינם מותאים לערכה, שכר לה',- פוקקין את השיתין, כי שבע אינש חמרא מגרונהי שבע" (סוכה מ"ט) כלומר ערך הרוממות של עת ההגלות שאין לה דוגמא זהו היסוד הפועל בקדושת השמחה שמקורה היא שמחתאלהים חיים, ששמחת אנשים מסתעפת ממנו בתולדה שניה, ולא בתור המשך כדוגמת הכחמה ומפני הסגולה הזאת שקדושת השמחה אינה יוצאת חוץ ממחיצתה במקורה העליון תוכל להתגבר מאד באין חשש של שום מכשול. וכשם שהשכרות היא פוגמת בחיים הרגילי, ככה השמחה העליונה כשהיא באה מרוב טובה למעלת השכרותזהו אור החשק הנשגב שכל החושים החיצוניים מסתלקים מפני גדולת האור האלהי שהיא מוסיפה יפעה ורוח אלהים עליון לרומם את כל היצור שכר לה' כי עדי עד צמאה לך נפשי כמה לך בשרי