ספר המצוות עשה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות עשה ד - לירא את ה'

היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו, ולא נהיה ככופרים ההולכים בשרירות לבם ובקרי, אבל נירא ביראת ענשו בכל עת. וזהו אמרו "את ה' אלהיך תירא(דברים ו, יג).

ובגמרא (סנהדרין נו.) אמרו על דרך ויכוח באמרו "ונוקב שם ה' מות יומת(ויקרא כד, טז) ואימר פירש דכתיב אשר נקבו בשמות ואזהרתיה מן את ה' אלהיך תירא. רוצה לומר אולי אמרו ונוקב שם ה' הוא שיזכיר השם לבד מבלתי שיברך. ואם תאמר אי זה עון בזה, נאמר כי הוא עזב היראה כי מיראת השם שלא יזכיר שמו לבטלה, היה המענה על זאת השאלה ודחיית זה המאמר ואמר חדא דבעינא שם בשם וליכא, ורוצה לומר שיברך השם בשם כמו שאמרו יכה יוסי את יוסי.

ועוד אזהרת עשה היא וכל אזהרת עשה לא שמה אזהרה, רוצה לומר שזה שאמרת אזהרתיה מאת ה' אלהיך תירא אינו אזהרה כי הוא צווי והוא מצות עשה ואין מזהירין בעשה.

הנה נתבאר לך כי אמרו "את ה' אלהיך תירא" זו מצות עשה.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/ase4