ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/תקטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שלא ירבה לו המלך כסף וזהב לבד מה שצריך לו[עריכה]

שלא ירבה המלך ממון רב, כלומר שלא יהיה תחת ידו אלא כשעור מה שהוא צריך למרכבתו ועבדיו המיחדים לו, ועל זה נאמר (דברים יז יז) וכסף וזהב לא ירבה לו.

משרשי המצוה. מה שמבואר בכתוב לבלתי רום לבבו וגו'.

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כא א) שלעצמו הוא דאינו מרבה, אבל מרבה הוא לצרך ישראל ולתועלתם, כלומר לשמר אותם ועריהם ומקומותם מן האויבים. ויתר פרטיה בסנהדרין (פ"ב). ומלך העובר על זה ושם מגמתו למלא אוצרות מממון להשלים חפצו לבד, לא שתהא כונתו לתועלת העם ושמירתם, עבר על לאו זה, וענשו גדול למאד, כי כל העם תלויים במלך, על כן צריך הוא להשים כל השגחתו בטובת עמו ולא בכבוד עצמו והשלמת תאוותיו.

הערות[עריכה]